הפיהוק המתמשך

רוברט קיוסאקי הוא אדם חכם. אני לא מדבר על העובדה שהוא מיליונר מהשקעות הנדל"ן שלו. אני מדבר על זה שהוא בעצם הפך את עצמו למותג. בתור מותג הוא הוציא משחק בשם CASHFLOW שאותו הוא משווק על ידי פרסום הספר אבא עשיר אבא עני ושאר הספרים שיוצאים תחת הכותרת "מבית הסופר שהביא לכם את אבא עשיר אבא עני". כן, כולם קוראים לזה מרוץ עכברים. גם רוברט קיוסאקי וגם יואל סלע.

אני קרוב לסוף הספר ומסתכל טוב על החיים שלי ויודע שאני במסלול של המרוץ עכברים אבל רק בתחילת הדרך. ובראש שלי עובר הציטוט שקראתי היום.

אז כן אני מתכנן לחסוך, להשקיע ולצבור. כן אני כבר יודע בדיוק ממתי אני מתחיל לעשות את זה. ואני יודע שהדבר שאני הולך להאבק בו הכי הרבה הוא הציניות והפחד שלי. הרי זו הסיבה שאני לא מהמר בויקטור צ'נדלר או בכל אתר הימורים כזה או אחר. הפחד להפסיד. למרות שאני יודע שאם מישהו יודע מספיק על הדברים הסיכון בלהמר באתר הימורים כזה או אחר הופך להיות סיכון מחושב בדיוק כמו השקעה בבורסה.

למשל, מי שזיהה את הטרנד ואת העובדה שהגימלאים יכנסו לכנסת ונכנס לצ'נדלר להמר בנושא עשה קופה. לא בדקתי מה היחס שלהם אבל בהתחשב בכך שזו הפעם הראשונה שהם נכנסו לכנסת אני מתאר לעצמי שהיחס שלהם לפני שהטרנד זוהה הפך להיות מכרה זהב בשביל מישהו. כשאני ואחי ראינו את נינט בכוכב נולד הראשון באודישנים שנינו אמרנו שהיא עולה לגמר. אם היינו מהמרים אז היינו זוכים בהרבה כסף מן הסתם. אבל אני בוחר לא להמר אלא ללמוד לעבוד נכון ולא לסמוך על אלת המזל שתהיה הגבירה שלי ללילה זה או אחר.

אז כן בשלב מסוים בחיי אני שואף להרוויח קצת הרבה מעל לממוצע. האם עשיתי משהו בנידון עד עכשיו?לא. חבר שלי עבד במשך 3 שנים בעבודה עם רכב פלאפון ומשכורת מעל לממוצע. לא גבוהה אבל אחת כזאת שהוא יכל לחסוך בה טוב. אבל הוא לא עשה את זה. היום הוא מצטער על זה. בזמנו לא הבנתי איך זה שהוא לא חסך. אבל היום אני רואה שגם אני לא חוסך מהכסף שאני מרוויח. התירוץ שלי היה טוב ואני עדיין חושב ש"התכנון הפיננסי" שלי לחודשים האחרונים היה נכון. אבל זהו. מהמשכורת הבאה (זאת של אפריל) אני הולך לחסוך ולהשקיע. הסיבה שאני כותב את זה פה היא  א. שאני אזכור את זה. ב. שאני אראה את זה מול העיניים.

אז בחודשיים שלושה הקרובים אני אתחיל ללמוד קצת על כלכלה ומה זה בכלל מניות. הגיע הזמן שהידע שלי בנושא לא יהיה משמועות וקטעי שיחות. אני רוצה להסתכל על הדף של  המניות ולהבין מה כתוב שם. מה זה המכפיל, למה זו עלתה למה זו ירדה ולמה יש את אלו שהשקיעו והצליחו ואת אלה שהשקיעו והפסידו. כל שנה יש תחרות בידיעות בין חמישה יועצי השקעות וקוף. עד עכשיו הייתי הקוף, אני יודע שאני לא הולך להיות יועץ השקעות בזמן הקרוב אבל אני רוצה להגיע מתי שהוא בחיי למצב שבו גם אני אדע לשחק בשוק כמו עיתונאית העסקים של מעריב שקיבלה מהם אלף שקל שיחקה איתם במשך חודש ויצאה עם ארבעים אלף שאותם היא ניצלה לחופשה. בינתיים אני יותר קרוב למצב של חנוך דאום שאת אותם אלף שקלים ניצל לקנות כרטיסי חיש גד ולכעוס על זה שהוא לא זכה בהם במשהו שכיסה את ההוצאה. (הכתבה)

בקיצור. תוכנית החומש שלי מתחילה.

ממחר ימי שישי יהיו ארוכים

אולי אני אשאר בדירה ואנסה לנצל יום שישי ארוך כדי לקרוא מאמרים בנושא של התזה שהוצאתי ולא טרחתי לפתוח.

אולי אני אראה את הסרטים החדשים שיש שלי

אולי אני סתם אשתעמם לי בדירה

אולי אני אצא עם שער רטוב , בלי סוודר ואשאיר מישהו שישב לו לבד בחושך.

אני מחכה לחודש הבא כדי שאני אוכל לקנות ספרים. החודש הזה סיימתי את ההקצבה שלי.

פעם כשנכנסתי לאוניברסיטה בניתי על דיסק וספר פעם בחודש. מאז שנכסתי לעבודה קניתי קרוב לשלושים ספרים ורק שני דיסקים. הסיבה? אני מודה. מוזיקה דיגיטלית. אבל לאו דווקא מוזיקה צרובה. פשוט כשתמחשק לי אני פותח פנדורה וצובר מוזיקה שלא מגיעה לי מתוך הפלייליסט של גלגל"ץ.

אי שם היה לו קו מחשבה. המוצא הישר יקבל עוגה וכובע גרב.

משום מה גיליתי שאני בדיכאון ואין לי שמץ של מושג מה הכניס אותי לזה הפעם. בדרך כלל אני יודע מה הייתה הסיבה. עכשיו כלום, נאדה, גורנישט, NOTHING.

אולי זה סתם משהו של עונת המעבר.

או שאולי זאת המחשבה על העו"ש שלי V חשבון הפלפון שלי (ע"א 3/2006 , עו"ש נ' חשבון פלפון)

או שהייתי צריך לסיים את הפוסט הזה בשורה הראשונה ולהיות כמו רוב האנשים בעולם always state the obvious

עיון שבת טוב לכם (obsorving the Shabath כמו שתרגמו באופן כל כך דפוק בפשוט מאוהבת תרגום לא מוצלח יחד עם זה שהוא לא ממש חוקי)

ב16 למרץ כתבתי את הפוסט הל"ז

כנראה שצדקתי והרבה חשבו כמוני