היום, לאחר ויכוח פנימי עמוק ודיונים ממושכים שנמשכו אל תוך הלילות וגררו איתם איבה,מדון, מרי וכעס. התקבלה ההחלטה הגורלית.
המשקל הביתי החליט שהוא מתאים את עצמו למשקל שיצא לי אצל הדיאטנית (הבדל של שני קילו). סך הכל קמפיין הדיאטה הנוכחי הניב/השיל 7 קילו (החל מסוף מאי). המטרה? לא להיות רזה סקיני, זה לא יקרה. אבל בהחלט לגלות האם הבגדים שלבשתי לפני שלוש שנים וסתם שוכבים להם בארון ירצו לראות אור יום. כרגע אני מחזיק מעמד יפה ומוותר על שלל פיתויים העומדים למולי (כגון טובלרונים ושוקולדים שונים שמופיעים להם בעבודה ומונחים להם מתחת לאפי, עוגות יום הולדת וארוחות בחתונות) ונקודת השבירה טרם הגיעה. אני יודע שהיא תגיע, אבל בשביל זה הפעם אני לא עושה את הדיאטה לבד אלא אצל דיאטנית. בסופו של דבר יש סיבה למסגרות. וזו גם הסיבה שאני אצל דיאטנית פרטית שלוקחת כסף והרבה יותר מהשתיים עשרה שקל לרבעון בקופת חולים. (זה לא עבד עם החדר כושר, הקטע של אני משלם אז אני אתמיד, אבל כאן זה עובד כי אני לא עומד מול מכשירים אלא מול אדם).
בברכת עוד עשרים/ שלושים למניאק (אולי הפעם אני באמת אצליח למשוך את הדיאטה הזאת על פני שנה).