לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הפיהוק המתמשך


נולדתי עייף ואני חי כדי לנוח


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2006    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2006

אינפנטיליות לשמה


חם

 

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

חם

 

 

 

 

חם לי, ואת הקטע של להגיד כל דקה חם לי עשיתי פעם בילדותי במשך צהריים שלמים. העיפו אותי לדירה למטה וגם שם אמרתי כל דקה חם לי, זה לא עזר אז להתקרר וזה גם לא עוזר לי היום.

המאורר שלי מת בדמי חייו

יהי זכרו ברוך

נכתב על ידי , 31/7/2006 22:33  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גארפילד ב-1/8/2006 13:37
 



פיקאפ בר עתידי


העברתי את הצמיד מתחת לקורא, על גב כף היד הופיע טאטו זמני של סמיילי קורץ. זאת הייתה הפעם הראשונה שלי בפיק אפ בר החדש , זה לא שאני יוצא כל לילה אבל הפעם הרגשתי שמגיע לי . לא שציפיתי למצוא משהו אבל גם סתם ערב עם מוזיקה יכול לעזור לסיים את היום הזה יפה. סיימתי לכתוב את הפרק הראשון של הספר שלי, שלחתי אותו לעורך וקיבלתי אותו חזרה עם הערה אחת, זה היה שיא חדש בשבילי . בדרך כלל הוא מחזיר לי את הכל מקושקש ודורש ממני לשנות כמעט את הכל. הערה אחת, האופוריה כמעט השתלטה עלי.

נגשתי לבאר, הזמנתי בירה מהחבית ונשענתי עם הגב לבאר, רגל אחת נשענת  רגל אחת עומדת. הקירות היו צבועים באדום כהה והתאורה הייתה רכה. על הקירות היו ציורים אבסטרקטים של נגנים ושל כלי נגינה, ברקע התנגנה מוזיקת ג'ז בווליום שלא הפריע לשמוע את רעש הדיבורים ושקשוק  הכוסות.

הסתובבתי לבאר מקפיץ קשיו מצלחת הפיצוחים ששמו לי ליד הבירה. זה כבר היה משהו שאהבתי, לא רק ביגלה וחמוצים, יש גם פיצוחים ליד. הבארמנית הסתכלה על גב היד שלי בדיסקרטיות והסתכלה על צג המחשב שלה, מולה הופיעו כל הסמלים שחולקו ללקוחות של הערב. באמצע המסך היא מצאה מה שהיא חיפשה. היא לחצה על הסמל של הסמיילי הקורץ ועל הסמיילי שלי הופיע פתאום סימן שאלה. הקשתי עליו פעם אחת, ולסימן השאלה התווסף סימן קריאה.

הבארמנית סקרה בינתיים את המסך שלה, על הצג שלה נצצו שני סימני קריאה, היא חייכה ושלחה איתות למארחת.

סיימתי את כל הקשיו בצלחת הפיצוחים ורבע מהכוס בירה שלי כשהמארחת נגשה אלי ובקשה לבדוק את הסמיילי שלי.  היא חייכה בנימוס לאחר שראתה את סימן הקריאה שנשאר לו לבדו ללא סימן השאלה וביקשה ממני לבוא אחריה, רציתי לקחת את הבירה איתי אבל היא אמרה לי שהם כבר ידאגו לזה.

עליתי אחריה לקומה השנייה של הפאב, האזור של "הפגישות".  היא הושיבה אותי בשולחן הפינתי כשהמלצרית של הקומה הביאה לי את הבירה שלי ו, הידד, צלחת פיצוחים חדשה לידה. הקומה השנייה הייתה צבועה בכחול כהה  הספות היו מעור אדום והשולחנות היו בצבע קוניאק כהה. המארחת עלתה במדרגות כשמאחוריה עלתה אחת הבחורות החמודות ביותר שראיתי בזמן האחרון. היא הובילה אותי לשולחן שלי, לא האמנתי למזל שלי.

קמתי וחיכיתי שהיא תתיישב, נימוסים זה דבר שתמיד טוב להפגין בפעם הראשונה שנפגשים, במיוחד עם בחורה כזאת. היה לה שער שחור ארוך ועיניים כחולות שצחקו עם החיוך שלה. המלצרית הביאה את הקוקטייל שלה ונשארנו שנינו.

היא הרימה את גב היד שלה והראתה לי את הסמיילי שלה, חייכתי והראתי לה את שלי.

שנינו ידענו כבר די הרבה אחת על השנייה למרות שרק עכשיו נפגשנו. היא אוהבת לקרוא, לא ממש חובבת טיולים אם כי לא מפריע לה לצאת לכמה טיולים קטנים בשנה. היא אוהבת את הקפה שלה בלי סוכר, שותה אותו חזק. חובבת סרטים ומוזיקה, לא מעשנת ובעלת תואר אקדמאי כל שהוא.

אחרי עשר דקות של שיחה ידעתי גם שאני אוהב את הצחוק שלה ושאם היא תרצה אני אשמח להפגש איתה גם במקום אחר.

העברנו ערב נעים ואחרי שעתיים של שיחה (בקושי הרגשתי איך עבר הזמן) היא התנצלה שהיא צריכה לעזוב. קמתי וליוויתי אותה למטה. נפרדנו במדרגות והלכנו כל אחד לשלם את החשבון שלו.

הכנסתי את הצמיד לקורא , החשבון שלי הופיע על הצג. סימנתי אישור להעברת הכספים וכמה טיפ אני מעוניין להשאיר. הסמיילי שלי הבהב ועל הצג הופיעה שאלה? לתת לבחורה את המספר שלך? לחצתי על כן.  הצג הבהב שניה ועל המסך הופיע שעון החול המתהפך. לאחר כמה שניות הופיע על הצג סמיילי מחייך ומתחתיו ברכת בהצלחה. היא הסכימה לקבל את המספר שלי וכמו כן נתנה לי את שלה, הפרטים הופיעו לי על הצמיד. יצאתי החוצה והתקשרתי.


אין לי שמץ של מושג איך להמשיך  ולסיים את זה אבל במילא סתם רציתי להעלות רעיון חביב שעבר לי בראש.

נכתב על ידי , 27/7/2006 20:47  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אהלן, זאת אני ב-30/7/2006 13:24
 



החולה מת הניתוח הצליח


כשאתה כאן
ביצוע: נינט טייב
מילים ולחן: אביב גפן
כשאתה כאן
מנקה את הבוץ שיבש עלי
אתה אוהב אותי נקיה
אתה אף פעם לא אומר מאיפה באת
אני גם לא שואלת אותך

אני יושבת ומחכה שעות
וכשאתה כאן אז פחות
כשאתה כאן אז פחות
אני משתוללת
כמו חיה פצועה
וכשאתה כאן זה נרגע
כשאתה כאן זה נרגע

כשאתה כאן
אני מקיאה את כל מה שבלעתי
אתה אוהב אותי נקיה
אתה אף פעם לא אומר מאיפה באת
אני גם לא שואלת אותך

אני יושבת ומחכה...

 

לא ברור האם אביב גפן מתייחס אליה כאל כלבה או שהוא פשוט אוהב לענות אותה רגשית. פרשנויות רבות קיימות למילות שיר זה ואנו נביא את חלקן:

 

1. השיר מדבר על בחורה אנורקסית/בולימית שחיה את חייה למטרה אחת. ריצוי של החבר/אח/קהל. הבחור מתייחס לבחורה כמו אל כלבה (מנקה ממנה את הבוץ, גורם לה להקיא כל הזמן) מדובר בכלבה מאוד משועממת שמעבירה את הזמן שלה בציפיה לחבר.

 

2. שיר על סקס. מדובר במערכת יחסים ביזרית לחלוטין בה הבחורה צריכה לשכב קודם בבוץ לתת לבוץ להתייבש ואז לחכות שעות עד שהוא יגיע כדי להוריד אותו. הבחור גם אוהב את הבחורה נקייה מכל החורים. מה שאומר שהיא צריכה להקיא. מדובר במערכת יחסים חולנית שתגמר במוות ממחלת מין (אם את לא שואלת את לא יודעת איפה הוא היה קודם)

 

3. שיר חסר כל פשר שנועד להתאים ללחן שהיה מוכן לאביב גפן עוד מהימים שהוא וסער בדישי ישבו ושיחקו שש בש בהפסקות הצילומים של עניין של זמן. הבעיה שסער בדישי השתמש כבר בלחן הזה בשביל השיר האור של חיי, אבל לא איש כאביב יכנע לבעיות קטנות כאלו.

 

4. שיר העצמאות של נינט. היא לא צריכה שיגידו לה מה לעשות. היא לא שואלת אף אחד. (היא רק עושה כל מה שאומרים לה ולא נותנת לעובדות לבלבל לה את המציאות)

 

5. שיר זה מהווה שיר תגובה לשיר כל הזמן אני חושב עליה. אם הכלבה לא הייתה עוזבת את הזמר ומתנהגת כמו שצריך (ראה ערך השיר של נינט) הכל היה בסדר ועם ישראל לא היה נאלץ לסבול.

 

תם הטקס.

נכתב על ידי , 25/7/2006 18:15  
32 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גארפילד ב-30/7/2006 13:55
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בן: 47

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

24,606
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגארפילד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גארפילד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)