כמחווה למרג'י אני מעלה פה את הסיפור על כיפה אדומה שכתבתי פעם (בכלל יכול להיות פרוייקט נחמד, ספרו את הגרסא שלכם לכיפה אדומה)
כיפה אדומה
כיפה אדומה ישבה על האמריקן קומפורט, מול הטלוויזיה צפתה בג'רי ספירינגר ושתתה וודקה ישר מהבקבוק. שקית של צ'יפס הייתה מונחת על המשענת לידה והמאפרה על השולחן הייתה מלאה מבדלי המלבורו לייט שלה. לפתע נכנסה לחדר אמא של כיפה אדומה עם סל מקש, בתוך הסל היו שני רימונים אקדח ושתי שקיות של הרואין. היא בעטה ברגליה של כיפה אדומה ואמרה "קומי פוסטמה, סבתא מחכה למשלוח ואת יודעת מה היא עושה כשהיא לא מקבלת את המשלוח בזמן." כיפה אדומה לקחה שלוק מהוודקה והרימה את המצית קרוב לפה אבל אימא שלה הייתה מוכנה ובעטה ביד שהחזיקה את המצית. כיפה אדומה משכה בכתפיה, בלעה את הוודקה תקעה גרפס וקמה היא לבשה מיני אדום שבקושי כיסה לה את התחת ונעלה נעלי עקב עם עקבים של עשר סנטימטר היא משכה את הקפוצ'ון האדום על הראש ולקחה את הסל מאימא.
כשכיפה אדומה הייתה ליד הדלת הזכירה לה אמה שלא לדבר עם אף אחד אפילו לא אם הוא ישאל אותה מה השעה כיפה אדומה טרקה את הדלת ויצאה לדרך. חמישה בלוקים מהבית של סבתא עצר לידה אופנוען עם קעקוע של זאב על הגב, מכנסי עור ומגפיים משופשפות. האופנוען ניגש אליה חסם את דרכה ושאל: "הי מותק כמה את לוקחת לשעה ?" כיפהל'ה ענתה לו בקול צרוד מסיגריות שהיא לא עובדת עכשיו ואם הוא לא עף לה מהעניים תוך שלש שניות היא לא אחראית לתוצאות. "זאב" הסתכל עליה במבט מזלזל, סוקר אותה מלמטה למעלה תוך התעכבות ארוכה על האמצע, תוך כדי שהוא שואל אותה "למה מה תעשי, תרביצי לי עם הסל ? ואו איזה פחד." כיפהל'ה לא ענתה לו, היא התכופפה והניחה את הסל ואז אמרה "אם הסל הזה לא היה הולך לסבתא, הייתי מרביצה לך איתו, אבל הוא כן וסבתא תכעס אז כנראה שאני אצטרך לעשות משהו אחר." היא הרימה את הברך שלה ודפקה לו אותה בביצים. הוא התקפל נפל על ברכיו תוך שהוא אוחז באשכיו. היא דפקה לו עוד ברך בראש והוא נפל על הרצפה. לסיום היא הרימה את העקב המחודד שלה ומעכה לו את היד שהגנה על החבילה. "זאב" איבד את ההכרה.
כיפהל'ה הרימה את הסל והלכה אל האופנוע. לאחר שתי דקות היא חנתה ליד הבניין של סבתא. היא נכנסה למעלית לחצה על הכפתור של הפנטהאוז, ועלתה למעלה. הדלת של הפנטהאוז הייתה נעולה, היא לחצה על האנטרקום ואמרה סבתא זו כיפה אדומה. נשמע זמזום, היא דחפה את הדלת בידה ונכנסה. אל חדר השינה נשמעה הקריאה. כיפהל'ה הלכה אל חדר השינה שהיה במפלס השני, סבתא עמדה ליד המיטה לבושה כולה בעור שחור מחזיקה בשוט. על המיטה היה קשור ומכוסה עיניים גבר שכיפהל'ה לא הכירה, כיפהל'ה סקרה את סבתה במבט ושאלה "סבתא למה יש לך שוט כל כך ארוך? בשביל להצליף באידיוט הזה, ענתה סבתא. ומה הסיפור עם הציפורניים הארוכות האלה, שאלה כיפהל'ה? סבתא איבדה את הסבלנות, זה בשביל לשרוט את האידיוט הזה, תביאי לי את הסל.
כיפהל'ה הרימה את הסל והביאה אותו לסבתא, סבתא הוציאה את האקדח, דרכה אותו כיוונה אותו על כיפהל'ה ואמרה "לפני שאת שואלת עוד שאלה מטומטמת, אני אענה לך כבר בעצמי- כדי להרוג אותך." וירתה בכיפהל'ה. יש לך משהו להגיד? היא שאלה את הצייד שהיה קשור למיטה. הוא מלמל משהו מבעד למחסום שעל פיו. סבתא הרימה את השוט, הצליפה בצייד, ועכשיו אם אנחנו כבר שואלים שאלות למה לך אין שום דבר גדול?
סיפור נוסף שכתבתי בזמנו הוא על מותה של כיפה אדומה. זו הגירסא היותר עלובה שלו הגרסא הטובה נמחקה מעמדת השמירה שעליה כתבתי אותה בצבא ולא ממש הצלחתי לשחזר כמו שצריך.