יש לי הרבא נאומים בראש
תמיד לכולם על כל דבר...
יש לי נאומים על אופי ועל תכונות יש לי על אהבה ויש לי על שטויות
יש לי נאומים לכולם גם אם לא לכולם ביחד אלה לכל אחד בניפרד להורים,לחברים,למורים ולאחים
יש לי נאומים
אבל הם רק בראש...
הנאומים דוקא טובים ,אבל לא הכי מעולים!
את הנאומים האלה אני תמיד אומרת ...
אבל רק לי,למראה ולבובות, אפילו לכלבות לפעמיים
את הנאומים אני לא אומר לאף אחד
אני תמיד חושבת ליכתוב אותם אבל אז כשאני מחליטה שבאמת,כבר כותבים
אז הדף ריק מידי והמילים הולכות
אולי הנאום הזה גם בראש אני לא יגיד אותו לאף אחד
אבל לא,הנאום הזה מיוחד ואני יודעת שהוא יפרוץ
אני יודעת שאני משנה אותו כל פעם קצת ושלמרות ששיננתי אותו רק איזה
10000 פעם הוא לא יצא אותו הדבר.
אבל מה זה משנה
אתם קוראים
וזה סימן שהעזתי, שהעזתי
לא רק לספר למישו אחד ,להורים לקבוצה
אלא לכם, לעולם,לבלוג או למי שרק מקשיב(או קורא במיקרה הזה)
אם למישהוא בכלל היתה הסבלנות?
אני רק יודעת שהנאום הזה יצא אולי לא אכשיו ...
אולי רק בעוד שבוע או שנה
אבל הוא יצאה
כי הוא יותר חשוב מכל נאום על כעס אהבה או על התכונה הכי חשובה בעולם
שדווקה לי אין אותה
עמוד שידרה
למרות שאני מקנאה
אני לא יפרט כי זה לא הנאום
הנאום הזה הוא על השתיקה מבחוץ
והסערה שביפנים
_______________________________________________
הכלבות יצאו מהשירותים וקרעו לי את חוט המחשבה ..
אבל עדיף ככה ....[[[=||=]]]
__________________________________________
חחי שמתי לב שאני כותבת בעיקר בלילה ... מוזרררר
נסיים בבירה יותר כייפית : חזרתי מהמחנק
וייפי שירותים אוו אהבת חיי
מוווווווואה-עהעהעה לכולם
אני