אפשר לומר שיש לי חיים מצחיקים
סביר להניח שאם הייתם אומרים לאנשים להגדיר אותי, 90% היו אומרים מצחיקה
כי זאת אני
וכל כולי זה בידור.. ואין אצלי כזה דבר יום שעובר בלי התגלגלות מטורפת מצחוק. כי זאת הנורמה אצלי
אבל בעצם ?
זאת מסכה. שלא יראו שרע לי, קשה לי
אני צוחקת. ומצחיקה את כולם ביחד איתי
אבל מאחורי כל החיוכים שלי, אני נמצאת במבוי סתום
כי כבר אנשים לא קוראים אותי
ואם מישהו כן מצליח, אני ישר אומרת "לא לא.. אני עייפה"
כי אני לא יודעת להתמודד, אני יודעת לעמוד בצד כשאחרים מתמודדים
ועכשיו? כשהכל נהיה כל כך מורכב
פתאום יש לי אהבה בחיים, אני מעניינת.. זה מוזר לי
אני רגילה להקשיב לכולם..
אני מפחדת שבתיכון לא יהיה לי טוב.
כי עכשיו? אני בספק אם יכול להיות לי יותר טוב.
כאילו ברור שיכול, אבל באמת שאחלה.
נו מילא. הכל לטובה
איתו ? באמת שהכל בסדר
כל כך ירד לי ממנו, אבל כל כך
אני כבר לא מרגישה אליו כמעט כלום.. וזה פשוט כיף
כי הוא יודע את זה ואני יודעת את זה, ורק עכשיו אנחנו באמת קרובים
אני נפגשת איתו כל יום בערך.. וזה לא מזיז לי
מעניין אם אי פעם יהיה לי מישהו רציני
? Big girls don't cry. right