הוא התחיל אי שם ב-6 וחצי בבוקר, כשהשמש התחילה להיכנס דרך החלון, עד ל-7 בערך שהשעון המעורר צלצל בלי הפסקה והפעם לא היה לי את היתרון של לזרוק עליו יד רנדומלית, לכבות אותו ולהמשיך לישון. לא היה לי יותר מדי מה להתארגן ואיכשהו יצאתי כבר ב-8 מהבית.

ב-9 בערך התחיל המבחן, בערך זה כי הדודות היו שם כבר 5 דקות קודם לכן, אבל בגלל שמכניסים המון אנשים לכיתה ענקית, כל התהליך של לחלק מחברות בחינה, טופס אמריקאי ואת השאלות עצמן לקח לא פחות מרבע שעה. במהלכה אגב, 3 אנשים שישבו מאחוריי הספיקו לנהל דיון מעמיק על "מה אפשר לעשות עם בזיליקום?" שהיה נורא משעשע, אך אמיתי לחלוטין (הם הספיקו לדון בכיצד מכינים חביתת ירק ובעובדה שכדי לקבל פסטו צריך המון בזיליקום).

המבחן עצמו היה מוזר, איכשהו הפוך ממועד א'. במועד א' של אותות, ישבתי לי ופתרתי יפה את השאלות האמריקאיות, אפילו שכנעתי את עצמי על כל שאלה למה התשובה שלי נכונה ולמה מה שאני מסמנת זה נכון, ודי נתקעתי עם השאלות הפתוחות, בעיקר עם האחרונה (וחבל, כי שאלות פתוחות זה רוב הנקודות במבחן :/). הפעם השאלות האמריקאיות היו הרבה פחות סימפטיות בשבילי. ברובן ממש לא ידעתי מה לסמן, ואני בטוחה שלפחות 3 מתוך ה-5 תשובות שלי זה ניחוש אחד גדול. דווקא בשאלות הפתוחות הלך לי לא רע, לדעתי לפחות, ולו רק כי הייתי גאה בעצמי על כך שעליתי על רוב הטריקים שהיה צריך לעשות בכל מיני סעיפים. מה שכן, לגבי סעיף אחד אני לא בטוחה, ולשניים אחרים בכלל לא היה לי מספיק זמן לכתוב בהם משהו, ככה שהציון המירבי שלי בכלל יכול להיות 88 :/ וחבל, כי זה איכשהו היה אחד הקורסים היותר מעניינים בשבילי הסמסטר, וזה ללא ספק תחום שאני ארצה להרחיב בהמשך. הציון כנראה לא ישקף את הגאווה העצמית הקטנה על השאלות הפתוחות, בשבילי, אבל שיהיה. אני לפחות מקווה לא להיכשל בכלל, כי זה יכול להיות ממש עצוב.

One down, 4 more to go. אני חייבת להפסיק להיות סטודנטית כושלת, זה לא ילך ככה.

מה ששיעשע אותי קצת בזמן המבחן, שאמנם ניסיתי לשמור על איזשהי רמה של ריכוז, אבל באמצע התחיל להסתובב לי העיוות-הימנוני-של-קזחסטן מהסרט "בוראט" (שנו-נו-נו לעצמי על זה שבכלל ראיתי אותו אתמול בערב במקום ללמוד עוד קצת בזמן הזה), אבל היה כ"כ משעשע וקליט שפשוט נתקע לי בראש!

אחרי המבחן הלכתי לנצל את חוות המחשבים. זה ממש עצוב, אבל עם איך שהמחשב שלי לא-זז בחודשים האחרונים, ועם זה שממש אין לי כוח/ראש/זמן להתעסק עם זה ולמצוא מישהו אמין שיאבחן אותו ויגיד לי מה כדאי לעשות חוץ מפירמוט, זה ממש מציק והופך למעצבן עד כדי בלתי אפשרי לעיתים לשבת מולו בבית. את מה שבד"כ לוקח לי משהו כמו 8-10 שעות להספיק בבית, לקח לי בערך שעה, שזה כשחושבים על זה פחות או יותר הזמן שאני מלכתחילה הייתי מרשה לעצמי לבזבז על שטויות. כי גם אם לומדים כל היום, צריך קצת לנקות את הראש...

בתזמון מוזר שכזה, אימא בדיוק חזרה מהעבודה אספה אותי מהטכניון, וזה פריט מידע נחמד כשעוד בבוקר אשכרה שילמתי על הנסיעה באוטובוס. אז היא אספה אותי ונסענו לעשות לי כרטיס נסיעה חדש. (פרט ראוי לציון גם כן, כי זה אכן הרבה יותר נוח מלהגיש כרטיסיות לנהגים וכאלה, כי כבר שבוע וקצת עבר מאז שהקודם של השנה שעברה נגמר, ואני די צריכה לחזור ליסוע הרבה בקרוב...)

אחרי זה, נסענו לגרנד כי לאימא הייתה איזשהי הנחה על 2 ספרים שאולי לא הייתי קונה ככה, אבל ב-30 ש"ח שווה שיהיה על המדף. בתזמון מושלם שכזה, הגענו ל'צומת ספרים' כשהם פתאום (טוב, לא ממש פתאום כשנכנסתי בדלת, אבל לפני שבוע בערך זה עוד לא היה) התחילו למכור את כל הספרים שהיו במבצע של פלאפון (ספר במתנה זה תמיד כיף, לקחתי אז את "קיסרית" שגם ליז וגם המוכר בחנות המליצו עליו, אז למה לא) ב-25 ש"ח כל אחד. באופן משעשע כזה, אחד הספרים במבצע הוא אחד הספרים שתכננתי לקנות עם ההנחה של אימא, רק נו, אתם יודעים, מסתבר ששווה יותר. אז בינתיים מכבידים על מדף הספרים שלי בנוסף להכל גם:

- "בתו של שומר הזיכרון" / קים אדוארדס

- "הקורטיזנה" / שרה דוננט

- "המיוחלת" / קתלין מקגואן

ויש מצב שעוד 2-3 יצטרפו לערימה ביום שישי הקרוב. אני תוהה האם לקנות גם את "שומרת אחותי" או "צילה של הרוח" וספר של סלימאן רושדי, שברח לי השם שלו (אם בכלל אייתתי את הסופר נכון).

חוץ מזה, היה לאימא גם משהו בטאוור רקורדס, אז על מדף הדיסקים הכבר-ממש-קורס נחתו הערב גם "Ok Computer" המוצלח של רדיוהד ו-"The Reckoning" המשובח באופן לא-כזה-מפתיע של אסף אבידן והמוג'וז. הקשבתי לדיסק הזה עכשיו (בעצם לשניהם, אבל איכשהו דווקא בזה של אסף אבידן התחיל לרדת גשם), וחוץ מזה שכיף להקשיב לו, הוא כ"כ התאים לי לאווירת הגשם-סופת-ברקים-ורעמים בחוץ שזה פשוט עשה נעים (ואני לא בחורה של גשם, מקסימום של סופות ברקים). מה שבטוח הfirst impression הצליח, מעניין איך זה יהיה בהמשך.

ועכשיו, כל הגשם הזה, זה כזה מוזר שבבוקר הייתה שמש, והיה כ"כ חמים ונעים בחוץ בחצי הראשון של היום, ועד לפני חצי שעה נהיה ממש רועש ורטוב בחוץ.

אני מניחה שזה העיוותי זמנים, עדיין קשה לי לקבל את העובדה שזה לא קיץ אלא שאנחנו כבר די נכנסים לחורף... wierd...

ובכלל, אני לא מאמינה על עצמי שאשכרה קמתי בזמן היום!

^_^