אם האור לא היה כזה מהיר לצלם ברקים היה עסק הרבה יותר פשוט!

לפני 24 שעות הייתה פה סופת ברקים (וגשם, אבל זה פרט שולי כשנמצאים בתוך הבית) ממש יפה, וכ"כ התלהבתי שהחלטתי לקחת את המצלמה ולעמוד בקור עד שאני אצליח לצלם לפחות ברק אחד, ויהי מה. מסתבר, אגב, שזו לא משימה פשוטה. הם מהירים, הממזרים הקטנים והמחשמלים האלה.

איכשהו אחרי 10 צילומים של חושך, הצלחתי לתפוס אחד. את האחד הכי פחות מרשים והכי פחות יפה שרק היה מכל הברקים ההרבה יותר יפים ומרשימים שהשתוללו שם בחוץ, אבל הוא האחד שהצלחתי לתפוס, ועל כן אני אוהבת אותו.

כמה דקות אחרי שהראיתי את הצילום במסך של המצלמה לאימא תוך כדי קפצוצי התלהבות החלטתי לצאת למרפסת, להסתכן בקור העז (סוררי ליז, לא לבשתי סוודר אז) ועד שהתמקמתי עם מבט לכיוון השמיים הפתוחים, המסך היבהב עם ההודעה שנגמרו הסוללות.  (אווווו...)

ככה שבמקום להיות אחד מהברקים שתפסתי, הדבר המסכן הזה הפך לברק היחיד שהצלחתי לתפוס אתמול.

27.10.2008 - 23:30 -  אי שם מעל הקריות

אה כן, שכחתי להגיד, עד היום אין לי שמץ של מושג איך להשתמש במצלמה הזאת לצילומים ליליים מוצלחים! זה ממש מתסכל. :/

לקראת ההכרזה על הבחירות המתקרבות, החלטתי לזרוק לפח את מחברת אזרחות כצעד מחאתי.

טוב, לא, זה רק כדי לנקות את החדר שהפך עם השנים למחסן וזרקתי עוד דברים אחרים, אבל חשבתי לעצמי על הסימבוליות שבעניין.

וחוץ מזה, כל הסופות האלה נהנות לעשות לי הפסקות חשמל. היום אי-שם ב-6 בבוקר קפץ לו מפסק כלשהו וסירב בתוקף לחזור לפעילות תקינה. האיש החביב (איך אני תמיד נופלת על נציגי שירות שמצליחים להישמע חביבים?) מחברת החשמל אמר שמשהו נשרף וצריך להזמין חשמלאי. אלא שאחרי כל הניסיונות של אימא בבוקר, ושלי אח"כ להוציא את הכל מהשקעים (אפילו ניסיתי לייבש את השקע על המרפסת בחוץ, שבכלל מכוסה במכסה הגנה שמונע ממנו להירטב), כל מה שהמפסק הראשי שלנו היה צריך זה ככל הנראה כמה שעות מנוחה, כי כשאימא חזרה מהעבודה וניסתה שוב, פתאום הכל עבד. מוזר.

מה שכן, משהו כמו חצי יום נתקעתי בלי חשמל בבית, וזה לא נחמד. (אבל יעיל לעשיית דברים שהם לא לשבת מול טלוויזיה ו/או שיטוט באינטרנט.)

המשך שבוע חביב לכולם!

(רגע, מה משקפי שמש? צריך לעשות סמיילי שמחזיק מטרייה!)