סוף סוף נושא חם נחמד (כלומר, אחד כזה שבאמת יש לי יכולת לכתוב עליו משהו), אז למה שלא נשתף פעולה?

האמת, התחלתי לחשוב על זה עוד בשישי בערב, ותהיתי אם אצליח למצוא עשרה משפטים, נו, כי 10 זה מספר עגול כזה, ונדמה לי שזה גם מה שביקשו, אבל אני אתמקד במילה "עד" (..10 משפטים), וגם בעובדה שאני לא מקשיבה מספיק לשירים ישראליים, ורציתי שכל משפט יהיה של מבצעים שונים.

זו רשימה די חלקית (כי מאז שישי בערב לא באמת המשכתי לחשוב על איך להרחיב אותה), ומורכבת מאמנים שאני נהנית להקשיב להם בתקופה האחרונה (שזה בערך שנה).

אני חושבת שצריך לעשות דבר כזה גם עם שירים לועזיים, אני בטוחה שפה אני אמצא יותר משפטים (מה שכן, תהליך הסלקציה יהפוך את זה לקשה מאוד עד בלתי אפשרי כמעט).

אז ככה:

1. עברי לידר - "תמיד אהבה":

"ברגעים שטוב לי אני לא יכול לכתוב..."

(מתאים לי, ולא רק לי ככל הנראה, בצורה די טובה. אה כן, שכחתי להגיד חיפשתי יותר בכיוון של משפטים שיכולים לתאר אותי או שהייתי רוצה להזדהות איתם, ולא רק כאלה שגורמים לי להרהר בהם, כי גם כאלה יש לא מעט)

האמת היא שבכלל, השיר כולו נשאר אצלי בראש עוד מהפעם הראשונה ששמעתי אותו, וזה כבר אומר משהו.

2. מטרופולין - "היא לא אומרת כלום":

"היא לא אומרת כלום
לא מספרת כלום"

פעם שמעתי כבר מכמה אנשים שונים שאמרו שהשיר הזה מאוד מתאים לי, כאילו נכתב עליי.

המשך השיר, אחרי 2 השורות הראשונות פעם התאים לי יותר, היום אני משתדלת להיות במקום קצת יותר אופטימי, מאשר להיות סגורה בחדר, בשקט.

אבל עדיין אני לא סומכת על אנשים מהר כדי לספר להם דברים. פאק במערכת.

3. ברי סחרוף - "חם על הירח":

"ויהיה, יהיה לנו טוב
כשיהיה חם על הירח"

זה מהמשפטים שאולי לא קשורים אליי אישית ממש, אבל אהבתי את שתי השורות האלה גם אם הפרשנות שלי אליהן חורגת משאר השיר.

אני אוהבת אותן, כי הן מזכירות לי עד כמה קשה להסתפק במה שיש לנו, להסתכל ימינה ושמאלה ולראות שהחיים די טובים בסופו של דבר. אנשים שחושבים שרע להם, וסוף העולם מגיע, ומצפים לכ"כ הרבה דברים שיגיעו אליהם שנדמה שבאמת יהיה להם טוב רק כשיהיה כבר כ"כ חם על הירח. (משהו כמו "כשהגהנום יקפא", רק הפוך.)

טוב, אז במחשבה שנייה אולי הם כן קשורים אליי ואל הפרפקציוניזם המוגזם.

4. כנסיית השכל - "איך זה מרגיש":

"איך זה מרגיש,
אין עתיד באופק
אין מקום שיש סיבה טובה להיות בו.
איך זה מרגיש,
להיות תמיד בצד
אף פעם לא באמצע
אף פעם לא קרוב מספיק
לא לקחת חלק.
ואין לי חלום
אין לי געגוע שט לי בזמן
שממשיך לנוע"

תקשיבו, נתקעתי פה עם עניין השורות, בהתחלה רציתי לצטט את הבית הראשון, אח"כ חשבתי שהשני דווקא יותר מתאים לי, אבל גם השלישי קשור. אני חורגת מעניין השורות כי זה לא שיר ארוך במיוחד, וכל בית בו, בנפרד, מאוד מאוד גורם לי להתחבר אליו.

עם הכנסייה בכלל יש לי רומן שכזה, אני אוהבת את המילים של כמעט כל השירים של ברמה של 'להתחבר למילים'.

5. היהודים - "חופשי":

"והוא חופשי להאמין בכל
בכל מה
בכל מה שהוא רואה
ולהקשיב לרעש ים כחול
זה כל מה
זה כל מה שהוא רוצה"

האמת היא שזה פשוט גם כל מה שאני רוצה. וחופש.

איזה שיר מקסים. פשוט מקסים. זה מהפזמונים האלה שחושבים "איך לא כתבו את זה קודם?"

6. כנסיית השכל - "הלילות":

"ומה אם אומר לך
שהים יפה זאת אומרת נורא
בגלל מה שלא רואים
אבל נמצא בתוכו"

אני חושבת שגם כאן נתתי ביני לבין עצמי סוג של פרשנות שונה מההקשר לשיר, ואולי קרובה, לכן הפעם אני אשתוק ואשאיר אותה לעצמי. זה דווקא מהשירים שאני פחות אוהבת (זה בסדר, אין שירים שלהם שאני בכלל לא אוהבת, יש יותר ויש פחות), אבל השורות האלה מאוד יפות בעיניי.

7. עברי לידר - "כמה שאני אוהב":

"וכמה שאני אוהב, אני רוצה גם משהו אחר
וכמה שזה עושה לי טוב
אני אחר כך לא זוכר"

האמת היא שזאת בחירה על הרגע האחרון, רציתי שיהיו 7 משפטים, אם כבר.

אבל חשבתי על כל מיני שירים של עברי לידר שוב, ומצאתי את השורות האלה, שאין כמוהן מלתאר אותי בחודשים האחרונים, ובשנה האחרונה. הכל היה תמיד כ"כ לחוץ, בכל פעם שהוציאו אותי (בכוח כמעט) להופעות, לסרטים ולשאר בילויים אחרים, בפעמים שכבר הצלחתי להנות באמצע, ההשפעה של כל הטוב, נמוגה די מהר, בין אם מכורח הנסיבות של "החיים האמיתיים אי שם" ובין אם פשוט סתם, כי כזאת אני. אני יכולה ללכת להופעות, להנות ומה שלא יהיה, אני אח"כ אשכח, די מהר, מכל הכיף שהיה, וזה ישאר לו בעבר.

זהו לבינתיים, אני באמת תוהה האם אני אעשה בהזדמנות פוסט שכזה עם שירים באנגלית, יש כ"כ הרבה משפטים מוצלחים.

בכלל, יש כ"כ הרבה משפטים מוצלחים בכל מקום. כמו שהתחלתי עם "משפטים מסרטים", ויש משפטים מעולים משירים, וגם בספרים, ובכלל בכל מקום.

זה נחמד לאגד אותם מדי פעם.