ההתכתבות שהזכרתי כאן.

לפניכם הוכחת הביאוס התלוי של ליז והארי (וקצת שלי, כי בכל זאת.)

29.12.2008

ליז: "החיבה הזאת לגשם מאוד תלויה בדלתא. אם היא גדולה שווה לטוב, אז אני אוהבת גשם, אבל אם דלתאת המצ"ב שואפת לירוד... אז לא כ"כ"  4.26

אני: "חחח! גדול! אני מקווה שהדלתא היום גדולה מספיק, כי יש הרבה מאוד גשם!"  4.40

ליז: "אבל דלתא תלוית מצב רוח ולא תלוית גשם. אחרת את הורסת לי את כל הוכחת הביאוס התלוי שלי."  4.47

אני: "אבל דלתא תלויה בעיקרון באפסילון שתלוי בגשם, בסופו של דבר!"  4.49

ליז: "אההה!!! מה פה קורה פה?! יצרנו לולאה אינסופית..."  4.52

אני: "מוהאהאהאהא! אומרים לי פה שאם הלולאה מתכנסת, זה בסדר. ^^"  4.55

ליז: "אבל את מבינה שהיא מאוד בעייתית הגברת לולאה שלנו. בכל פעם היא שואפת לגבול מצב-רוחי אחר התלוי בקפריזות שלי לאותו רגע, ואם לקחת בחשבון את העובדה שהקפריזות לא תמיד מוגדרות. בעיתיישן."  4.59

אני: "הקפריזות שלך מוגדרות עד כדי מספר סופי של נקודות בזמן! ולכן ניתן בכל זאת להגדיר את מצב רוחך כפונקציה של מזג האוויר. מש"ל!"  5.05

ליז: "אלוהים ישמור! זה עוד רגע הופך לשקול הטענה: שלא רק שהמ"ר שלי תלוי גשם, אלא גם הגשם תלוי מצב-רוח! זה אומר שיש לי כוחות. אני שולטת באיתני הטבע! יאיי!"   5.10 

"נ.ב.: ואת הוכחת את זה! אני סופר גיזמו. מועחעחע..."  5.11

אני: "את מניחה פה שאת יודעת לשלוט במצב הרוח שלך!"  5.15

ליז: "הרבה יותר קל לשלוט בטבע מאשר במצבי הרוח המשתנים שלי. טוב שאני לא נשמעת כמו אישה בהריון."  5.19

אם זה לא ברור, ירד באותו יום מלא גשם.

קצת על פיטום ודיאטה:

מעולם לא עשיתי דיאטה, לא אחת כזאת רשמית שאומרת לך מה לאכול באיזה יום ובאיזו שעה. לא בנויה לזה. אני ייודעת שאני אתמיד בזה יום-יומיים וזהו. אבל אתם יודעים, בכל זאת, מנסים לפעמים לאכול מסודר, בלי יותר מדי ג'אנק (פרט לשוקולד, מצטערת.) ובלי יותר מדי להגזים (יה, רייט), נו מנסים ככה.

ואז מגיע הקטע הזה, שכשאני בבית בסופי שבוע, אימא תכין תמיד איזה משהו טעים כל הזמן, וכשאני אצל קוויקי, אין לי מושג איך, אני גם תמיד אוכלת יותר מדי ויותר ממה שאני מצפה מעצמי, ובאמצע השבוע יש ימים כמו ראשון שעבר, שמשתפים אותי בארוחות ערב במעונות, או כמו היום שיו' מביא בראוניז משוקולד לבן, ואז הארי מוציא משהו בין עוגת שוקולד לבראוניז משלו, ואני אמורה לבחור מה מהם לשתות עם הקפה, ומה פתאום לבחור? צריך לטעום את שניהם!

ומחר הם רוצים ללכת לסרט (שאני כנראה לא אבוא אליו) ואח"כ לאכול בBlack (שבהתחשב בעובדה שהארי הבטיח לי טרמפ הבייתה, אני כנראה אצטרף), ואולי ארוחה fancy -'ית עם קוויקי בסופ"ש (ואולי לא, אבל זה באמת לא ישנה הרבה), וכל הקטע הזה של לרדת במשקל, נהיה ממש בלתי אפשרי!

ועכשיו שהתחלתי עם החדר כושר, זו מטרה שחייבים להשיג. כי כמה כבר אפשר לבכות על המשהו כמו 4-5 קילו שאני כ"כ רוצה להוריד ואפעם לא עושה עם זה באמת כלום? די!

אבל הלחץ החברתי מחייב להצטרף ליציאות חד-פעמיות יחסית שכאלו (רבאק, אנחנו מוציאים את יו' וצ'ירי החוצה, זה אירוע נדיר שלא להיות נוכחת בו ישב לי על המצפון הרבה מאוד זמן), וכשמכינים לך אוכל טעים אין מצב לא לגעת בו, ונו, ככה כל 500 גרם שיורדים, מעלים בחזרה עם ריבית. זה לא ילך ככה.

אני אוהבת את כל קטע ה"קוויקי & סקאי מזימות זדוניות (ע"ר)" הזה של ה-24 שעות אחרונות, עליו אין לי שום כוונה לדבר כרגע, ולו רק for not jinxing it.

ישבתי אתמול עד 1 בלילה לראות את החיילים שלנו נכנסים לעזה. הלב איתם, ותפילה אחת גדולה לאלוהים שישמור עליהם שלמים ובריאים.

שיהיה לכולם שבוע מעולה, ושקט ככל האפשר.