המחשב שלי עושה לעצמו resets כאילו שיש לו איזה צירי לידה. אז מהר מהר:

- מחשבי היקר עבר פירמוט בערב שישי. זה לקח הרבה מאוד עצבים מצידי, ותובנה עמוקה על כך שמשהו בו פיזית לא בסדר וצריך לתקן.

מצד שני, הפירמוט אכן גורם לו לזוז מהר יותר, go baby. (ועדיין יש הרבה צרות. כמו למשל עברית. ושהוא לא מזהה שמותקנים פה רמקולים for god sake.)

- פיירפוקס: לא התקנתי עד עכשיו כי הייתי כל כך ברוח האנטי-גיקיות נגד סשה והארי, שבערך מאז שהכרתי אותם טוחנים לי אחת לכמה זמן: "ת-ו-ר-י-ד-י פ-י-יר-פ-ו-ק-ס!!!"

אז החלטתי שאחרי הפירמוט אני אוריד. שמישהו ירביץ לי ויגיד לי למה לא הקשבתי להם קודם? כ"כ הרבה יותר נוח!

- את סוף הסמסטר בערב חמישי החלטנו לחגוג עם הרבה שוקולד תותים ובננות. היה נחמד, עד שבשלב כלשהו, אחרי שיותר מדי אנשים לא החליטו מה הם רוצים לראות (והקרב היה בעיקר על princess bride לעומת אינדיאנה ג'ונס oO) ישבתי לרגע לבד, וההבנה הזו ש"הכל נגמר" נחתה עליי. איכשהו נכנסתי לשוונג של הדברים שהיו לעשות, בין אם פרוייקטים ושיעורים לסיים ושלל דברים נוספים, נכנסתי לשגרה של לשרוץ בדירה הזו במעונות כמעט כל יום שזה ממש הסיח את דעתי. ישבתי לי לבד ליד השולחן וחשבתי לעצמי: "Damn, I really miss my boyfriend" וזה נהיה ממש מטריד. גם סיום השגרה הכללית ותחילת המבחנים. כל המעבר פאזה הזה נראה מאוד מוזר לרגע.

- היום בוזבז הרבה על עבודה. בחד"כ גיליתי שאני מתקרבת למשקל הBMI המושלם כפי שחושב ע"י קוויקי, ושאני נורא אוהבת את זה. צריך להתחיל למדוד את חצאיות המיני שבניתי על להיכנס אליהן ^^

הוים גם נגמר עם שוקו משוקולד ועוגיות, בחסות החברים מהטכניון. החלק המשעשע: לראות את צ'ירי ויו' בעיקר צועקים: "שוקו ועוגיות!" על כל הדירה. P:  אה, ומונטי פייטון. התחלתי להשלים קצת חורים בהשכלה.

אני עייפה, ויש לי יומיים לדעת פיקס בקרה. מישהו רוצה לבוא עם שוטגאן עכשיו?

[אני אשמח. אני אמות מאושרת, מבטיחה.]