או לחילופין, "כיפה אדומה - הסיפור האמיתי"

אתמול בשיעור חברה, האורקית חילקה לנו איזה צילום של קטע על כיפה האדומה, בגירסא קצת מעוותת.

ליז החליטה לקחת את הרעיון ולעוות אותו עוד יותר!

הרי התוצאה:

כיפה אדומה

בוקר אחד התחשק לזאב

איזה המבורגר עסיסי כי היה קצת רעב.

ולכן הוא הלך ודפק על דלתו

של מקדונלדס אחד שהוקם בביתו

של זקן מן הכפר – הוי! זוועה ואימה!

זקן זה לבש שמלה אדומה!

"אפשר ל'יכנס?" כך שאל הזאב,

והזקן תקע בו מבט די רעב.

'אוי, שכחתי שלא נכנסים לבתים

שכבר מרחוק נראים חשודים!'

כך חשב הזאב, כנראה מתוך חוש,

ואמר לזקן :"המבורגר בשני גרוש."

כשראה מה הוגש לו, ילל במבוכה:

"או אלוהים, זו אינה ארוחה!"

הזקן בכלל לא שיפר ת'מצב

הוציא אקדח והצמיד לו לגב.

הזאב ניסה להשתחרר, אך הזקן צרח:

"אני רוצה עוד מנה! אני זקוק לה כל כך!"

הזאב לא הבין ולכן שאל:

"על איזו מנה אתה מדבר בכלל?"

"ת'מנה תביא לי ילדה לא תמימה

שמוכרת לרוב ככיפה אדומה.

היא תיכף תופיע. עכשיו היא ביער,

אבל עוד דקה היא תגיע לשער."

מיהר הזקן, התעטף במעיל.

המראה שנוצר היה די מבהיל.

טען ת'אקדח, התיישב בכורסה,

והנה כיפה אדומה נכנסה.

עצרה הסתכלה ואחר כך אמרה:

"סבא, סלח לי שאני מעירה,

למה אוזניך אדומות וגדולות?"

"התבלבלתי בין מגהץ לטלפון וקיבלתי כוויות."

הזאב בפינה רעד בבהלה,

אך שתק ומפיו לא הוציא אף מילה.

"ויש לך עיניים כמו שני פנסים!

פצצות לגבות! רסיסים לריסים!"

"לראות אותך ככה הרבה יותר קל  -

איזו פצצה! העלית במשקל?"

לקק הזקן את שפתיו בלשון.

"אולי הפעם תישארי גם לישון?"

'לעומת  אישתו שהייתה צמוקה כמו קש

כיפונת תהיה כמו תפוח בדבש!'

הרהר הזקן ונשך ת'לשון,

אז אמרה הילדונת ברוב תימהון:

"סבא, איזה מעיל של פרווה! ממש שיגעון!"

"לא!" קרא הזקן "זה הזמן לשאול:

סבא, למה יש לך כזה פה גדול?

אבל לא משנה מה תאמרי, כך או כך,

אקח עוד מנה ומהכל אשכח."

כיפה אדומה אז משכה בכתפיים,

זקפה את גבה, פשקה ת'רגליים,

הכניסה ת'יד לכיס מאחור

והוציאה אקדח אוטומטי שחור,

כוונה וירתה בו שלוש יריות,

ומיד הפך לזקן מת מאוד!

אבל הכיפונת המשיכה לירות,

כנראה נהנתה מכך עד מאוד.

הזאב חיכה בפינה עד שהיא תתעייף.

וכשזה קרה, במהירות התחפף.

מאז אותו בוקר ניהל לו יומן

ותיאר בו אירוע שקרה לא מזמן:

אחרי חודש בערך פגשתי אותה

מטיילת ביער מול פתח ביתה.

אבל בלי שכמיה אדומה, ילדותית.

וגם בלי כיפה אדומה ושטותית.

שינוי מהמם של ממש חל בגברת.

עכשיו התעטפה בפרווה נהדרת.

"שלום", היא אמרה לי,

"האם שמת לב

למעילי המקסים מפרווה של זאב?"

הזאב ליטף את גבו בגאווה.

שם לפני כחודש עשה שעווה.

הערת המחברת:

אני יודעת שהסיפור יצא קצת מבחיל.

אין מה לעשות, הזקן פדופיל!

אבל הוא נרצח בצורה נהדרת

ע"י פקצ"ה שכמו ערס מדברת.

הזאב לעומת זאת נשאר בחיים

וזהו סוף לא רע... להתראות אנשים!

קרדיט מן הסתם (אז מה אם כבר שמתי לינק אליה, בא לי שוב..)

בכלל, אתמול היה לנו כזה יום של עיוותי שירים.

הלכתי איתה לספריה, ושרתי את "בשמלה אדומה ושתי צמות", גם בגרסא מעוותת נוסח השיר הזה פה למעלה, ואח"כ עיוותתי גם את השיר של צ'יבורשקה.

רק שאני עצלנית, ואין לי כוח להקליד... P:

סופשבוע שקט יחסית, חוץ מהעובדה שאתמול הלכתי לישון אחרי 2 וחצי בלילה, כי פטפטתי להנאתי עם כל מיני אנשים.

תנו לי רק להיות ערה יותר מדי בלילה, ואני לא צריכה שום שוקולד ושום סוכר ושום sugar rush !

המסטוליות באה באופן טבעי!

התעוררתי היום ב12 וחצי כמעט! P: ב10 קמתי אחרי שבקושי ישנתי כי קפאתי מקור (ועוד החלון שלי היה סגור!) ובבוקר ב10 בערך קמתי, וגנבתי לאמא שלי,שהתעוררה בינתיים, את השמיכה העבה (מצאנו את שלי רק היום) ואמרתי לה שאני אשן רק איזה שעה... בסוף נרדמתי לשעתיים וחצי, וגם אז קמתי רק כי כבר לא היה לי נעים להמשיך לישון...

אמא הכינה מיני-קרואסונים יאמיים ביותר!

וכואבת לי עין ימין... היא אדומה כבר 4 ימים, והיום היא אשכרה התחילה לכאוב קצת... פוי... וגם אין לי טיפות או משו בסגנון בבית :(

ואני שונאת את העור שלי... בעעע...

וזייהו להיום, נפסיק להתלונן...

^_^

שבוע טוב לכולם!