(נאמר ע"י ליז, היום בספרות, לאחר הדיון המרתק בהפסקה לפני..)

שוב לא עידכנתי יחסית הרבה זמן... אז מעניין האם אני אצליח לזכור ולתמצת (או שלא) הכל.

חודש חדש! וויהי!

בעצם לא וויהי, לא אוהבת לראות פה דף כמעט ריק...

אז פוסט-תלת-יומי יוצא לדרך!

והפעם נעשה את זה הפוך, מהיום, אחורה...

יום חמישי 2.12.2004

היום היה חתיכת יום חביב שכזה!

ימי חמישי בד"כ נחשבים אצלי לימים מוצלחים שכאלו, והיום הזה- פשוט הוכיח את הטענה שלי.

בבוקר איכשהו יצאתי בזמן. והתעוררתי בזמן והכל היה בזמן, רק שאיכשהו הגעתי לתחנה אחרי ההסעה. [נורא קל לגלות את זה, פשוט לא רואים את הכמה ילדים עם הפרצוף המסומם של הבוקר עומדים בתחנה, ומבינים שהיא הלכה...]. ראיתי את קרן מתקרבת לתחנה שלי, והבנתי שצדקתי (היא עולה לתחנה שלי רק כשהיא מפספת גם, כי מהתחנה שלה אין אוטובוס רגיל לביצפר).

כשכבר חישבתי לעצמי מתי אני אגיע לביצפר עם האוטובוס הרגיל, וכמה אני אלחץ מזה שאני לא מספיקה בגלל זה את המבחן, פתאום הגיע אוטובוס נוסף של הסעה! ^_^ מאגניב. בפנים ניסיתי ללמוד טיפה, כי אתמול לא הספקתי הכל (אל תדחו למחר את מה שצריך לדחות לאתמול... או משו כזה... P:), וקרן התחילה לשאול אותי כלמיני שאלות, דווקא על חומר שדי ידעתי [לא, זה לא עוזר לי ללמוד חומר שאני עוד לא יודעת] והיה ממש משעשע לראות אותה עם מבט מטומטם לחלוטין על כל משפט פיצי שהוצאתי. "אה..וואלה? לא ידעתי..." על כל מיני דברים דווקא די ברורים ופשוטים...

אבל חפיף, יש פרקים שלא למדתי אליהם וגמני הייתי כזאת... אבל לא עד כדי כך נראה לי...

אניווי, הספקתי להגיע 5 דקות לפני הזמן, ועוד שידלתי את ליז לנסות להסביר לי מהר כמה דברים... לא הכי הבנתי הרבה, אבל זה גם לא עזר הרבה כי היה צלצול, ולכיתהנכנסה לא אחרת מאשר האורקית! כדי להשגיח עלינו... בעעע...

המבחן עצמו הלך לא רע שכזה (נראה לי...) בכל אופן, נראה לפי התוצאה... מתחשק לי ציון טוב בתנ"ך משום מה...

בהפסקה אחרי המבחן אני וליז (שברגע שתמצא לעצמה שם בדוי אחר, ותואיל בטובה להודיע לי עליו, אני אשמח לקרוא ככה) יצאנו החוצה ופטפטנו עם עדן ומרינה קצת. בעיקר עם עדן. היה משעשע. דיברנו על זה שאני משכירה את ליז תמורת 5$ לדקה, והסברתי לה שאצלי התנאים שלה הרבה יותר טובים משל עדן. כי עדן למשל משלמת לה 5 אגורות לשעתיים. איכשהו אמרתי לה ש"אני מוכרת אותך לדוסים תמורת מחיר מופרז במיוחד" אין לי מושג למה.. נראה לי שזה קשור בהודעות של פלטינה אצלה בבלוג אתמול ^.~ אניווי, עדן ניסתה לשכנע אותה לבוא עם ידיד שלה לאיזה פאב שכזה ביום שישי, אבל ליז לא רצתה. אז אמרתי לה שאם היא הייתה עובדת אצלי, היא הייתה מקבלת משקאות חינם. עדן פשוט לא רצתה להשתכר יחד עם אותו ידיד... כי אותו ידיד די מנסה להתחיל איתה, אבל היא ממש לא רוצה אותו, אז היא לא מתכוונת להשתכר לידו. הצעתי לה להושיב את ליז מתחת לשולחן ולתת כל משקה שהוא נותן לה, מתחת לשולחן לליז. עדן סירבה. אני אישית חושבת שזה היה אחלה רעיון. ככה גם הג'ינג'ית תקבל תוספת שכר לא רעה בכלל.

קיצר, שווה יותר לעבוד אצלי P: מקבלים גם משקאות חינם. (אגב, זה גם רמז לפלטינה להחליף אותי בבוס שלה ^.~)

אח"כ היה ספרות ואזרחות, בהם דאגתי לא ממש להקשיב... התחלנו לכתוב שיר מוזר על שלגיה. משהו נוסח הכיפה אדומה... נסיים מחר אני מקווה.

בתחילת שיעור אזרחות החליטו לעשות לנו מיני-סקר על ההתנתקות מעזה. שאלו שם כמה שאלות טיפשות שכאלו, וכל זה לקראת איזה דיון שהולך להיות, ומביאים לשם מישהו שהוא בעד ההתנתקות, מישהו נגד (אותם מישהואים אמורים להיות אנשים חשובים שאני בטח לא מכירה) ועפ"י הילדה שחילקה את השאלונים: "ואולי אפילו יביאו פלסטינאי!" היא אמרה את זה בנימה שנשמעה כאילו האיש הזה עומד להיות כמו איזה חיה בגן חיות שכולם מסתכלים עליה...

היום שוב שמו באחת ההפסקות איזו מוזיקה מוזרה במערכת כריזה... היום דווקא היה לא משו מעניין שכזה... אבל זה עדיין מוזר... באותה הפסקה יצאתי עם ליז לספריה לחפש דברים נורמליים לקחת... לא ממש מצאנו. :/ אבל בזמן שיצאנו מהכיתה, ראיתי על השולחן של המורה גיר ורוד. (שוב!! פעם שלישית גלידה P:) אז מיד לקחתי אותו, וכתבתי על הלוח:"גיר מושי-מושלם!" טיהי. מסתבר שהכתובת הזו התנוססה שם עד סוף היום!

אח"כ היה ספורט. ושוב משו טוב! המורה של הקבוצה שלי לא הגיעה! וויהי! היינו עם הקבוצה השנייה אמנם, אבל כל מה שעשינו הסתכם ב5 סיבובי ריצה ומשחק מחניים. לנה משום החליטה בסוף גם להאשים אותי בפסילה שלה. "אם לא היית מתכופפת הכדור לא היה פוגע בי!!" -הדבר המוזר הוא, שאני ראיתי את הפסילה שלה, ומשום מה, לנה עמדה לפחות איזה 2 מטר מימיני! אין לי מושג מה הלך שם, אבל חפיף... העיקר שלא ניסו לרצוח אותנו עם כל מיני תרגילים מוזרים...

אח"כ היה לנו קצת זמן, אז הלכתי עם לנה לכיתה שלה וסתם הייתי איתה קצת זמן, עד שהייתה לי הרגשה שכדאי לצאת. ובדיוק כשיצאתי מהביצפר, אמא שלי הגיעה. כבר פעם שנייה שקורה לי כזה תיאום מעולה. כל פעם אני צריכה לחכות עד שהיא תבוא, ובול הייתה לי הרגשה שהיא באה, אז יצאתי. היא בד"כ לא אוספת אותי בימי חמישי והיום היא כן, ייאי!

נסענו אח"כ לקנות סוללות [סוף סוף יש לי סוללות בעכבר!!! חחח... מסכן... בקושי עבד לי בזמן האחרון... :( ] בין היתר אמא שלי הלכה לאיזה חנות קטנה כזאת לקנות לעצמה פלאפון חדש. כי כבר ברור שאת הקודם לא יחזירו, ובכלל אנחנו די בספק האם הפלאפון הזה חי בכלל... :/ קיצר, היא רצתה את הדגם הזול ביותר שאפשר למצוא, כי בסה"כ היא די אהבה את המכשיר הקודם שלה, אבל אם אין את הקודם, אז לא היה לה אכפת לקנות כל מכשיר אחר, רק שיעלה כמה שפחות [כי דוגרי, אין לנו את התקציב השנתי של הכנסת :/]. היא התלבטתה בין 2. אחד כמו שיש לליז, בצבע ממש מעניין של ורוד כהה מתכתי כזה. זה באמת היה צבע מיוחד ויפה. אבל הוא עלה 300 ש"ח. והיה עוד אחד, די פשוט כזה, שעלה 150. בהתחשב בעובדה שהיא צריכה אותו למספר מצומצם של פעולות, היא קנתה את הזול. בקיצר, עסק פיכסי כל הגניבות פלאפונים האלו :/

וזייהו, עכשיו אני בבית. יום חביב שכזה... מקווה רק ששומדבר לא יהרוס אותו . ^_^

יום רביעי 1.12.2004

עוד חודש שנה חדשה! משיחה עם שוקילנה הגענו למסקנה שאפחד לא בטוח שיש לו עם מי להתנשק בחצות, אבל חפיף.

התעוררתי מאוחר, כיאה לכל יום רביעי שבו אני מחילה ב10:25 ונראה לי שיצאתי טיפה מאוחר מדי (תזכורת לעצמי: לא לדבר על הבוקר עם יצורים מוזרים העונים לשם "סושי".)

בכל אופן, באחת התחנות בדרך החליטו לעלות 2 ילדים מסוממים. האחד, מהשכבה שלי, ונגיד שנקרא לו "דאויד" עם דגש על ה"דא". קיצר, דאויד הוא אנש שמעשן כבר לפחות 4 שנים (לפי פרטים שגיליתי עליו בדרך) והוא עלה עם עוד איזה חבר וניסה "כאילו ליסוע לביצפר". OK קיצר... ה2 האלה התיישבו מאחורי וזה די שיגע לי את השכל.איכשהו הם דיברו על עוד איזה חבר שלהם שהוא בצבא, והתלוננו על כך שאין לו סיגריות ביום שישי. ועוד על זה שהוא בכלל מעשן "רק בשביל הפוזה!" נו באמת... הילד החוצפן התחיל לעשן רק בטיול השנתי בי"ב. אתם שמעתם על דבר כזה? רק בי"ב כאילו?!  (נא לקרוא את המשפטים הקודמים בציניות כמובן) קיצר, דאויד טען שסיגריות זה דווקא אחלה. "תראה כמה זה משפר את חילוף החומרים בגוף!" אין לי מושג על מה הוא דיבר... אבל עובדה שאפילו החבר המסומם שלו קלט ש"על מה אתה מדבר? מה אתה מנסה להגיד שסיגריות זה בריא?" עם קול ציני... טוב לדעת שלפחות תא אפור ומעושן נשאר לעבוד אצלם... אניווי, כשבאתי לרדת אפילו דאויד קלט ש"וואלה, זאתי צודקת. אפשר להגיע לביצפר גם מפה"... בעעע... טיפשות...

בביצפר היה ממש מבדר. כמובן דפקתי איחור של קצת יותר מרבע שעה לפיכסיקה, אבל מסתבר שהגעתי בזמן. כי בדיוק 10 דקות אח"כ, המורה נזכרה לרשום נוכחות. טיהי. בהפסקה בין 2 השיעורים נוכחתי לדעת עד כמה העולם מתחרפן באותם שעתיים ראשונות, אותן אני אישית מבלה בשינה ו/או נסיעה לביצפר. חילקו בבוקר סרטים אדומים, עם הסמל של המאבק באיידס. אז מן הסתם לא קיבלתי. אז סחבתי משוקי ולנה. וויהי! (עוד 2 סיכות ביטחון לאוסף, ברגע שיימאס לי מזה שתקוע לי סרט על התיק וסרט על הקלמר P: ) עדן החליטה לשגע את ליז [כרגיל] הפעם, מסתבר שליז תהיה אחראית על הילדים של עדן. או כמו שעדן ניסחה זאת (נשמע טוב יותר ברוסית, סוררי): "אצלי אהבה. אצלך ילדים!" הכוונה הייתה למשו נוסח זה שכל פעם שהיא (עדן) נפגשת עם מישו, יהיו לליז ילדים. בסוף ההפסקה היא ראתה את שוקילנה מתחבקים, אז היא אמרה לי אותו דבר:"ללנה אהבה. ולך ילדים!" סיימתי את ההפסקה עם לפחות 3 ילדים אצלי. (ששוקילנה יפסיקו להתחבק ויתחילו לשלם לי על בייביסיטר!) בקיצר, היה הזוי...

אח"כ היו שעתיים מחשבים. גיליתי שלקלסו (לא כתבי עליו מלא, בעצם, נראה לי שכתבתי עליו פעם אחת. אניווי, הוא אנש דמוי קלסו. גבוה, מטומטם ושאר הדברים [כמעט] כמוהו.) יש תחביב מיוחד. לנפץ את החלונות במסדרון. החלונות מחולקים למלא חלונות קטנים יותר, והוא פשוט נהנה כל פעם לשבור איזה אחד. זה התחיל מזה שהוא סתם שבר בטעות חלון, אח"כ זה כנראה הפך לתחביב. שאלתי אותו למה הוא לא מוציא פשוט את החלון וזהו. "אבל זה יותר כיף לשבור אותם לאט יותר!" טיהי... שיהיה... עכשיו יש לנו שורת חלונות מנופצים. P:

השיעור עבר ככה-ככה. נראה לי שאם אני עוברת בבגרות, זה נס. אני בהחלט לא קולטת שם כלום... בעעע...

הברזתי מהשיעור שאחרי זה P: לא היה לי כוח מראש להישאר, וניסינו לבטל. אבל לא תפסנו את המורה, אז פשוט חלק עפו הבייתה. עליתי עם שוקי וביפ לראות האם יש מישהו בכיתה, אבל היה רק ילד אחד, שלא עושה כלום במילא, ולא רציתי להיתקע איתו. חוצמזה, שבמקום המורה, היה איזה מישו מוזר ולא מוכר. לא נכנסתי לכיתה אפילו. ביפ ניסה לנזוף עליי, אבל בהתחשב בעובדה שאני לא מקשיבה לעיזים כיתתיות, החלטתי ללכת... חוצמזה ששוקי דחף אותי אחורה, ופשוט הבנתי שזה המעשה הכי חכם. בדרך לתחנות, התחלתי לעשות לו מיני שטיפת מוח על כל מיני דברים. טוב נו, בת'כלס זה על דבר ספציפי אחד. לשם שינוי אפילו יכולתי להוסיף בסוף את המילה "מניסיון" לא שהניסיון הזה כ"כ מועיל לי, אבל מסתבר שהוא מועיל לאחרים. אני רק מקווה שהוא באמת יעשה את מה שאמרתי לו :/  (ונראה לי שהחל מהפעם הבאה אני דורשת תשלום על ייעוץ שכזה P: )

בבית גיליתי שלנה החביבה שלחה לי לינק שבא במקור מעדן והיה שם סיכום ממש טוב למבחן בתנ"ך. זה בהחלט היה מועיל. רק שסקאי, היא ילדה שמבזבזת זמן. וסקאי, לא תשב מול המחשב ורק תתרכז בתנ"ך. סקאי צריכה להיות ב3 אתרים בבת אחת, לפטפט עם עוד 5 אנשים ובקיצור- לא לקרוא את מה שצריך. ככה היה שסיימתי לקרוא את הסיכומים ההם רק ב10 בלילה, וגם זה- לא אומר שסיימתי הכל. נשאר לי בערך עוד חצי מהחומר. הלכתי לישון רק לקראת 12...

יום שלישי 30.11.2004

חיחי. איזה יום לא קשור. הוא בכלל מהחודש הקודם.

יום שלישי האחרון, כמו יום חמישי הזה, היה יום שלישי טיפוסי. ויום שלישי טיפוסי זה יום לא משו.

על הבוקר, אמא שלי,שהסיעה אותי לביצפר החליטה שאני צריכה עידוד בגלל תום (WTF?) כאילו... אתמול, כשחזרנו מהדודה, אינלי מושג איך לכל הרוחות, אבל היא נזכרה בקיומו ושאלה האם אני עדיין מדברת איתו ובלה בלה בלה. [אירוני לאור העובדה שאכן לא דיברתי איתו מלא זמן עד יום ראשון, כשבראשון שוקי אמר לי לדבר איתו, כי אם אני אדחה את זה עוד, יהיה מאוחר מדי. ואכן פטפטנו סתם ככה באופן חביב ביותר, עד שאיכשהו הייתי צריכה ללכת, וכשחזרתי הוא לא בדיוק הגיב מאז. הו,וול... משום מה זה באמת פחות מטריד אותי... ]. עניתי לה שכן, ושהוא חי והכל בסדר. והיא התחילה להתעניין ולשאול כל מיני שאלות לגבי האם יש לו חברה וזה, טוב נו, אז עניתי לה. והיא התחילה לחשוב ש"בטח היה לך קשה עם זה, לא?" WTF??? בעעע... אני שונאת שאמא שלי מתערבת לי בעניינים ומנסה לחשוב שהיא יודעת עליי הכל כשהיא לא יודעת כלום. בעצם, היא יודעת שהיא לא יודעת כלום. היא סתם רוצה לדעת יותר, כשבעצם לא מתחשק לי אפעם לדבר איתה :/

אניווי, למחרת (יום שלישי) בבוקר, היא משום מה ניסתה להמשיך את השיחה הדי טיפשית הזו. עצרתי אותה בתקיפות. כי חלאס. יש גבול... מה שהיה מוזר בכל היזכרות הזו, היא שגם בשיעור מוזיקה שהיה לי בערב, והמורה הזאת כאילו קוראת מחשבות (זה מפחיד!) שואלת אותי באמצע גם "מה קורה עם אותו אחד שהיה ידיד שלך או משו כזה?" בררר.... צירוף מקרים? אינלי מושג... זה היה קריפי... מה הם רוצים ממני?? כשיהיו לי ילדים, אני אספר לכם. עד אז, עזבו אותי בשקט!

היום עצמו היה ככה ככה... סתם יום ארוך ומגעיל שכזה... היה רק קטע משעשע שהמורה לאנגלית אמרה לשוקי שהוא תורן השבוע ואמרה לו להביא משו לנקות את הלוח. שוקי הביא נייר, הביא אותו למורה, והלך להתיישב במקום. המורה דפקה לה פרצוף פליאה, ולא הבינה מה זה אמור להביע. מסתבר ששוקי לא קלט שהיא ציפתה שהוא גם ימחוק את הלוח בעצמו.

נו, למורים בימינו יש ציפיות גדולות מדי. שאנחנו עוד נחטוף סרטן משאיפת גירים?

היה יום ארוך שכזה... והגעתי הבייתה רק לקראת 4, מה שאומר שוב לחץ של לנקות את החדר ולהספיק לנגן לפני השיעור (שבוע הבא המורה תרצח אותי אם אני לא אתאמן טוב... קריפי... כי דווקא שבוע הבא יש לי לחץ ענק לפני השיעור ואני בספק עד כמה אני אספיק להתקדם, ואני גם לא ממש יכולה שוב לבטל שיעור :/)...  עבר די בסדר סה"כ... ג'וני ניסה להטריד אותי בהודעות... P: לא הלך. בעצם, כן הלך, אבל חפיף. טיהי.

*פרסומת סמויה* סקאי אוהבת להיות מוטרדת *סוף פרסומת סמויה*

אבל חפיף...

נאמ, זייהו להפעם... גם ככה יש פה יותר מדי...

למקלדת שלי יש חיים משלה. קניתי הרי היום סוללות לעכבר, אז המקלדת כנראה מקנאת והיא בקושי עובדת. בעעע... וגיליתי שלהשתמש במקלדת הוירטואלית של ווינדואוז, יכול להיות דבר מוזר ביותר!