Oh I, I want to go back to
Believing in everything |
| 9/2009
דברים שלמדתי מארתור
(גינס)
- חגיגות ה-Arthur's Day הן אחלה סיבה למסיבה, וזו דרך טובה לגרום לאנשים לצאת.
- ליטר בירה ואווירה מעט תוססת, זה כל מה שצריך כדי להפריח מזכרוני את הסיבה המקורית לכך שלא רציתי לשתות יותר מפיינט: אחרי שבוע של אנטיביוטיקה הגוף נחלש ואסור לשתות יותר מדי. זה לא הפריע לי ללגום אח"כ רבע כוס יין ולשתות צ'ייסר של וודקה וניל.
- ככה שכאמור: לערבב 4 סוגי אלכוהול שונים (גינס, ווינשטפן, יין ו-וודקה) זה לא חכם במיוחד כשהאוכל היחיד שנכנס לגוף הוא חצי סנדויץ' וכמה בוטנים (שככל הנראה עבר זמנם).
- הסיבה שציינתי את הגינס והווינשטפן בנפרד היא אחוזי האלכוהול (4.1 ו- 5.4 בהתאמה). ההבדל ניכר. הרבה מאוד זמן לא שתיתי גינס בפאב, ואני לא יודעת האם החבית שלהם מעט מדוללת, אבל זה הרגיש כמו לשתות מים מעט סמיכים. אבל מה, יומולדת 250 אין כל בשנה.
- עוד יותר לא חכם הוא לשתות צ'ייסר שמביאים לך בחינם בלי לפחות לשאול מה המקור שלו (כלומר, איזו סוג וודקה זו לפחות), אני לא היחידה שהעבירה את הלילה עם כאבי בטן (ועוד נקודת ההתחלה שלי הייתה גרועה יותר, ע"ע אנטיביוטיקה).
- גם לא לאכול הרבה היה לא חכם במיוחד, אני מודה.
- מהדגלונים שנתלו ברחבי הפאב היה ניתן להבחין שצלליתו של מר ארתור גינס מזכירה במידת מה את צלליות התמונות של המתמטיקאים/פיזיקאים השונים שכל סטודנט בטכניון נתקל בהם בשלב כלשהו. אולי האסוציאציה נבעה בגלל שולחן מלא בסטודנטים, אבל לפחות שמחתי שהאדם בדגלון עשה משהו טוב יותר עם המוח שלו והקים מבשלת בירה.
- להיתקע בדיוק באמצע שולחן בו את מכירה בדיוק בנאדם אחד זה לא ממש טוב כשהמצב הוא כזה שחבורה שלמה מימנך מרכלת על אוסף אנשים שאינך מכירה וחבורה שלמה משמאלך מנהלת שיחה ערה על פורנו.
- בנאדם נוסף שהכרתי בא לבקר בהתחלה ל-2 דקות. "רק להגיד שלום". כעבור 5 דקות אחרי שהמלצרית קיבלה הזמנות מכמה אנשים סביב השולחן, הוא הזמין המבורגר ונשאר לעוד כמעט שעה.
- 2 אנשים שלא הכרתי אבל איכשהו ישבתי מולם בשעתיים האחרונות, התגלו כמשעשעים ביותר. אוסף פרצופים של Gay Porn נמצא בינתיים באלבום נסתר בפייסבוק. (אני לא באמת יודעת אם אפשר לפרסם).
- להשאיר את 2 האנשים המבדרים לקנות פיצה, ולחזור עם 2 אחרים (אחד מהם את לא מכירה) שבמשך כל הדרך (לא פחות מ-20 דקות, אולי זה היה יותר בהליכה איטית) דיברו על הפקולטה, על קורסים בטכניון ועוד צרות שאני מנסה להדחיק, בפאקין-לקראת-12-בלילה - היה ללא ספק אחד ה-turn-off'ים הכי כבדים שחוויתי בחיי. (ביחס לכמות הלאכוהול שזורם בדם, כמובן.)
- להגיע ב-6 בערב לפאב ועדיין לצאת משם אחרי השעה 11, זו בכל זאת חוויה.
- שלל השתייה: שאקל שהוא גם פנס, ומחזיק מפתחות שנראה מגניב.  (הפוסטר נראה לא משהו, לא טרחתי אפילו לבקש).
גם אם בהתחלה ובאמצע היה לי טיפה משעמם (סוגיית ה"פאק, אני לא מכירה אפחד") איכשהו היה כיף וכיף שהיה.
היום, יומולדת למישהו מהפקולטה. אני מתה לישון ואין לי מצב רוח (כרגע) ללכת. :/
אבל הבטיחו לי אוכל טוב, אנשים טובים ועוגות. I'll be there. 
אני עדיין אשמח לעוד שיתופי פעולה עם הפוסט הקודם. גם אם זה להגיב תחת אחת התגובות הקיימות ולהגיד שאתם מזדהים, או משהו כזה. Oo
אני באמת רוצה אוסף של הגדרות שונות, גם אם רובן יוצאות דומות בסופו של דבר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
