| 9/2009
September
ספטמבר חלף לו ביעף ואני תוהה כיצד להשיב את הזמן האבוד. בחודש הבא עוד אצטער על הוללות השבועות האחרונים. חלק מהימים נוצלו לרוב לעבודה ולמעט מדי לימודים, בחלק האחר השתדלתי להנות מהחיים ככל הניתן.
אתמול למשל, ביליתי ערב פנטסטי, מדהים בפשטותו, שהצליח לגרום לי ללכת לישון עם חיוך ולשכוח מלא מעט צרות שהטרידו אותי.
אז לפני שאני אצעד בהכנעה מסוימת אל החור השחור שידוע יותר בתור החודש הבא (או החודש שבו באמת יש מועדי ב' ומתחיל עוד סמסטר והכל יהיה רע D: )
תמצית הדברים הטובים שעשו לי את ספטמבר:
- הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי הוא טיפולי השיניים. אמנם עוד עקירה אחת צפויה בעוד כחודש, אבל היא אמורה להיות פשוטה יותר. השן הימנית התחתונה התחילה לכאוב בכאבים קלים עוד לפני שנה, אבל אז זה היה ממש בקטנה. לפני כמה וכמה חודשים היא נזכרה בקיומה וגרמה לכאבים לא שפויים. אני לא מאמינה שהחזקתי את זה עד עכשיו, אבל עם הלימודים, ושלל הפסטיבלים הלא-נגמרים והמבחנים אח"כ, פשוט לא היה תזמון אחר לאירוע טראומתי שהבנתי מכל מי שרק אפשר שיגרור לפחות שבוע של ריתוק לבית ורומן מתמשך עם משככי כאבים. אז בפועל הרומן המתמשך נמשך 10 שעות (לא כולל משך ההשפעה של טריליון וחצי זריקות ההרדמה שקיבלתי אצל הרופא) והריתוק היה גג יומיים, וגם זה כי ביום הבא פחדתי לעשות כמעט כל פעולה טריוויאלית. אז הפצע (שכנראה כבר החלים, אני עדיין מפחדת לאכול שם), עדיין בשלבי החלמה, עצם זה שאני מודעת לזה שאני מרגישה שם "משהו" מציק לפעמים, אבל ממש לא נורא. תחושת ההקלה שבאה אחרי חודשים של כאבי שיניים בלתי פוסקים, כאלו שאפילו (לדעתי בלבד) גרמו לכאבים מסוימים בעין, היא פשוט בלתי ניתנת לתיאור. (הייתי פעמיים אצל רופאת עיניים, אחרי סיפור מתמשך בו "נכנס לי משהו לעין", באמת, וזה גרם לכאבים במשך כל היום. כאבים שאח"כ גרמו לתחושה של משהו מציק וכואב עמוק בעין. אח"כ היא שלחה אותי למרפאת חוץ. מרפאות חוץ, אתם מבינים, עובדים בשיטת ה"אם הפציינט לא ימות עד התור שנקבע לו, אז אולי נחליט לטפל בו". רצו לקבוע לי תור לאמצע אוקטובר בתחילת החודש הזה, החלטתי לחכות קצת, בייחוד כי היה מקום ביום שבו יש לי מבחן, ובינתיים הכאב העמוק קצת נעלם. אני מסרבת להרגיש כמו היפוכונדרית ולבוא לרופא ולהגיד שפעם כאב לי ועכשיו כבר לא, אי לכך ובהתאם לזאת אני אטען שהכאבים נבעו בגלל השן הסוררת, ואבקש לקבל את דמי ההתחייבות ששלמתי בחזרה).
- נסעתי עם דוד של אימא, והבן שלו לבית קברות. הדודה נפטרה בתחילת אפריל. המשפחה טרחה לספר לנו על זה רק עם בוא האזכרה. נחליק את העובדה המוזרה הזו, ונגיד שעצם שיתוף הפעולה גרם לי להרגיש כמו ילדה טובה. בכל זאת, יש לי רגשות חמים כלפי הדוד הזה, וזה שאני לא טובה בקשרי משפחה, זה לא בדיוק אשמתי.
הנקודה עם הדוד היא כפולה, שכן הוא תרם רבות לחשבון הבנק שלי. (זה עצוב שצריך להזכיר את זה, אבל אפילו הוא נתן לי פי 4 ממה שהעבודה מספקת בחודש טוב. אחרי העקירות והמקדמה לשנה הבאה, החשבון שוב מרוקן. אבל מילא).
בתמורה, אני צריכה ללמוד לשמור על קשר איתם. וול, אני אנסה. (כבר ציינתי שאני ממש, אבל ממש לא טובה בזה?)
- סידרתי את השולחן. הוא אמנם לאט לאט מתמלא בשטויות, אבל אני מבטיחה להחזיר אותן למקום בהקדם, ובכלל, נקודת הפתיחה כ,כ הרבה יותר טובה. מי יודע, אולי אני אפילו אוכל לשבת עם ספר ומחברת שם וללמוד.
- העברתי לא מעט בקרים או ערבים בחברה טובה. השפעה טובה על מצב הרוח, מובטחת באופן מיידי.
- המקפיא התמלא כמה וכמה פעמים בקופסאות של גלידת בן&ג'ריס. (רק בגלל שהמבצע בשופרסל לחץ על נקודת תורפה כואבת מדי, וכי העקירות בהחלט היו תירוץ ל"אימא, אימא, אמרו לי שצריך לאכול גלידה!")
- כן אפשר לומר שלאט לאט חזרתי לשחות. עכשיו רק צריך להתמיד יותר, גם עם חד"כ. לפחות מיד אחרי המבחנים, ללכת כל יום לאנשהו.
- חזרתי לקרוא. אמנם לא מזמן, אבל החלטתי שבאמת עדיף להקדיש פחות זמן לשטויות במחשב או בטלויזיה, ולעשות דברים לטובתי. זו נקודה שתדרוש שיפור עצום בהמשך, אבל נתחיל בקטנה מהחזרת תחביבים ישנים. "הקורטיזנה" מחכה לי על המדף כבר מעל לחצי שנה כמדומני, ובינתיים הוא מסתמן כספר בהחלט מעניין.
- אחרי כל הסיפור עם ארתור, והעובדה שקודם לכן היה איזשהו שבוע שכל יום יצא לי לשתות בערב, החלטתי להפסיק לגמרי עם אלכוהול לחודש. אני רחוקה מלהיות אלכוהוליסטית או אפילו לצרוך אלכוהול בכמות מוגזמת באופן קבוע, אבל זה היה סוג של wake up call בנוגע לחודש המתקרב, והעובדה שצריך לעבור אותו בראש צלול לגמרי. האמת, אני גם רוצה לראות האם אני באמת מצליחה להיות חברותית וידידותית לסביבה גם בלי כמה גרמים של כוהל בדם. בינתיים, זה מצליח לי לא רע. (אפילו לא נגעתי בבקבוק שפתחתי בעצמי שמחכה במקרר).
דברים לעשות בחודש הבא:
- למצוא עבודה חדשה (כלשהי, משהו שיעזור לשלם ביטוח לאומי יהיה מספיק טוב). כי לעבוד פי 2 (או 5, בקיץ) ממה שמשלמים לך זה לא לעניין, גם אם יש בזה את הכיף שלו.
- למצוא דרך קסומה לעבור את כל המבחנים.
- ולהבין מה קורה עם פרוייקט. (סמיילי דופק את הראש בקיר)
- לעזור לאימא ולקוות שנתחיל את השיפוצים בקרוב, באיחור ניכר.
- למצוא איזו שעה לקפוץ לאופטומטריסט לבדיקת מספר והתאמת עדשות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
