Oh I, I want to go back to
Believing in everything |
| 11/2009
לא ככה.
זה לא היה אמור להיות השבוע הזה, לא ככה.
בלילה שבין ראשון לשני לא היינו אמורים להישאר עד 4 וחצי לפנות בוקר כדי לעבוד על דו"ח מעבדה לא מוצלח. והיינו אמורים ללכת לישון הרבה לפני כן. לפחות הסופלה יצא די מוצלח.
והמעבדה עצמה של שני לא הייתה אמורה ללכת בצורה כ"כ לא מוצלחת. והיה אמור להיות יותר קצף בהפוך מהקפיטריה. ובכלל לא היה בתכניות לישון על ספסל בהפסקת הצהריים. ובכלל הייתי אמורה לא להקשיב בהרצאה של ענ"ת, אבל משום מה הקשבתי לשם שינוי והיה קצת מעניין. בתרגול כבר כמעט נרדמתי על השולחן, זה לפחות ענה על הציפיות של להיות חסר תועלת.
ויום שלישי... הייתי אמורה לקום ב-9 להתארגן ולצאת, אבל בתור ילדה טובה קמתי ב8 וחצי. ואז שמתי לב שכואבת לי הבטן, ואת קערת הקורנפלקס הבריא אני בכלל לא מצליחה לסיים. ואז הבטן כואבת יותר. ואני לא מצליחה לשתות כוס מסכנה של תה, ולא כלום. ולא הייתי אמורה להישאר בבית ולהרגיש כ"כ רע. ולא היה אמור להיות לי קר מתחת ל-2 שמיכות פוך עבות וחולצה ומכנסיים ארוכים. ולא הייתי אמורה להקיא את כל מה שכבר נשאר בבטן, ולא הייתי אמורה להרגיש כאילו שחבל שלא הספקתי לכתוב צוואה. ולא הייתי אמורה לישון את כל הצהריים, אלא בכלל הייתי אמורה לחזור אחרי יום הלימודים הארוך ולהתארגן לחתונה של חבר מהאגודה, שבאמת ציפיתי לה השבוע בתור האירוע הגדול. ולא הייתי אמורה לפרוש סופית לישון ב-10 בלילה, וגם אם כן, לא עם חום של 39.5 מעלות.
עצוב שדווקא ביום בו התקשרו אליי כ"כ הרבה אנשים שונים, לא היה בריאותיי די חמצן כדי לענות ולו לאחד מהם באותו הרגע.
וברביעי הייתי אמורה ללכת לפילאטיס, וספרדית, ולעשות עוד דברים חשובים, ולא לעלות על אוטובוס שאגד טוענים שמגיע אל היעד ובפועל רק עובר ברחוב אחד ליד, והנהג היה אמור להיגד לי כששאלתי ש"לא, אני לא עוצר שם" ולא הייתי אמורה ליסוע 30 דקות דרך של 12 דקות כשאני לא מרגישה טוב, בדרך לרופאה, ואח"כ עוד ללכת כביש ראשי ארוך מדי ברגל. ולא הייתי אמורה ללכת לישון עם חום של 36.2 מעלות.
והיום הייתי אמורה להיות מספיק בריאה כדי לעבוד על הרטוב של ענ"ת עם הארי, אבל הוא מפחד להידבק, ובצדק, ובסוף גם לעבוד אונליין כמו שצריך לא יצא לנו.
ולא הייתי אמורה להישאר עם טונה של שיעורים לסופ"ש, אותם אני חייבת לסיים כדי להספיק ללמוד למבחן.
ולא הייתי אמורה להיזכר כ"כ מוקדם הסמסטר למה אני שונאת לימודים מלחיצים.
They all say that they're here
but I see void and shadows.
messages of dark they bring
spit them on your meadows
It's sad but true,
what they don't know
that you have changed your address
It's sad but true,
what they don't know -
you took all the truth.
ישנן תופעות בעולם הזה שגם בתור אדם בוגר אתקשה ככל הנראה להבין.
בפינת הנקודה הטובה, החדר שלי נקי להחריד ונחמד לגלות מיהם האנשים שבאמת אכפת להם ממך.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
