Oh I, I want to go back to
Believing in everything |
| 8/2010
in bloom
Penelope Stamp:
This was a story about a girl who could find infinite beauty in
anything, any little thing, and even love the person she was trapped
with. And i told myself this story until it became true. Now, did doing
this help me escape a wasted life? Or did it blind me so I didn't want
to escape it? I don't know, but either way I was the one telling my own
story...
ראיתי עכשיו את "The Brothers Bloom". למקרה שאתם מחפשים מה לראות, מדובר בסרט חביב ומהנה ביותר.
כבר הרבה זמן שלא ראיתי סרט עם דמות ראשית שזרקה אותי אחורה ועוררה הזדהות כואבת מצידי. הדמות של פנלופי מקסימה לדעתי, ההזדהות "כואבת" רק כי אני מתגעגעת למי שהייתי פעם, ממש מזמן. לפני שהכרתי הרבה ילדים ומבוגרים שזרקו אותי לעולם ה"אמיתי". אני מתגעגעת לדמיון המטורף, להגזמה במידה מסוימת וההיסחפות אחריו, לחופש. יכולתי לבחור איזו דמות שבא לי, להיכנס לתוכה ולהיסחף לאן שזה ייקח אותי. זה היה כיף נורא, אבל הייתי ילדה קטנה.
בשלב כלשהו הגיעה הרציונליזציה. "אנחנו לא באמת הולכים לעשות ככה וככה.. אנחנו לא באמת זה..." ... "את לא באמת יכולה לעשות את זה..."
[no shit]
אז התחלתי לשתוק. ונשארתי ככה. וחבל לי, כל מה שיכולתי להיות ואני לא.
ותמיד יהיה לי חבל.
[וכן, מאוחר מדי לשנות, בחיי שניסיתי.]
Penelope Stamp:
I know I'm pretending to be a smuggler ba ba ba... BUT what you don't
know is that I'm a real smuggler because I tell it like I own it. You
know what your problem is? You just gotta stop thinking and just enjoy
the ride man.
אני רוצה לעשות restart להרבה דברים בחיים.
נגיד, למחוק את כל רשימת החברים שלי בפייסבוק (או בחיים, אבל זה קל מדי) ולראות מי בכל זאת יישאר.
בינתיים, בכלל לא תכננתי לכתוב שום דבר עד שהפרויקט שלנו יביא תוצאות שהן קמצוץ מזה, למשל. [זה המוטיבטור הרשמי של השותפה ושלי. להציץ בסרטון, ולהמשיך לעבוד.]
צ'או.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
