ואז מה אם עוד לפני חצי שנה התעסקתי עפ פוטושופ ועשיתי כמה אייקונים, הם לא נחשבים, כי לא ממש ידעתי מה אני עושה..

אתמול [עם קצת עזרה משחר] הצלחתי לקלוט משו, והחלטתי שאני עושה אייקון.

אז עשיתי.

והקדשתי אותו לשחר, כי מגיע לו, וכי הוא מוכשר, וכי אני אנשה חביבה שיודעת להגיד תודה.

אה, אני גם צנועה, אז נפסיק עם זה.

אח"כ בערב גם קצת שיפרתי אותו, כדי שיראו יותר את השחור, התחלתי לקלוט קצת יותר מה אני עושה, זה בהחלט חביב.

ריפוי בעיסוק זה טוב.

אה, ויש גם גרסא בשחור-לבן.

אח"כ בלילה, החלטתי להתעלל קצת בעצמי. לפני כמה זמן מצאתי תיקיה עם תמונות מהמפגש הראשון, אז החלטתי קצת לעוות תמונה אחת...

אז אם כבר הפוסט הזה קיבל תפנית אגואיסטית, אני אעשה את זה עד הסוף.

אז הנה:

אני

ואני

ואני

[ונראה לי שאני היחידה שצוחקת מזה... בדיחות פרטיות עקומות..הו, וול..]

מיאו ויום טוב!