הוראות שימושי בפוסט הבא:

יש לי תחושה שזה פוסט בחצי נקודות וחצי בלה-בלה-בלה, אז היו סבלניים (:

יום רביעי: 9.2.2005

הו, היום יום המשפחה, או משו כזה... oO

לא אומר הרבה, שיהיה...

קמתי, ואחרי מקלחת ניסיתי לעשות כמה דברים מוזרים עם השיער שלי, ראיתי שאני מאחרת לאוטובוס לביצפר, אז החלטתי שבמקום להיתקע בתחנה רבע שעה לפחות אני אעשה טובה לעצמי ולאנושות ואשפוך על פרצופי הדוחה קצת צבע. יצא חביב. גיליתי (שבתאורה המתאימה ^.~) יש לי עיניים ושפתיים יפות (:

איחרתי לפיכסיקה "רק" ב13 דקות.

בהפסקה בין 2 השיעורים אלן באה לבקר. זה אומר מספיק. P:

אחרי הפיכסיקה, היה מבחן במחשבים. בהפסקה לפני, רן שכנע אותי ואת שוקי לעבור מקום לידם. הם שפכו קולה על 2 שולחנות, הוציאו שולחן אחד החוצה, ואיכשהו ניסו לסדר שלא יעבירו אותנו מקום. מיותר לציין שזה לא הלך, ולא רק זה, אלא שהמורה הפעם גם העבירה אותנו מקומות ככה שכל אחד יושב בנפרד.. ישבתי איזה 3 שעות על המבחן [היא תמיד נותנת לנו אקסטרא זמן, לכל מי שצריך, כמה שהוא רוצה.. .בערך...] עד שנמאס לי, וראיתי שאני יושבת כבר שעה שלמה והעניינים לא זזים לשומקום.

אניווי- נחשו מי הולכת לקבל נכשל במחשבים?

ME!

המקסימום שיש לי, זה 2 נקודות הבונוס שהיא תמיד נותנת בכל מבחן- שאלת "ידע כללי" שכזו. במבחן הראשון זה היה הציור של הנחש מ"הנסיך הקטן" הפעם, היו 3 ציטוטים של פו הדוב. היה צריך לנחש מי אמר אותם. מגיע לי בונוס כפול, כי אפעם לא ראיתי את זה בעברית, ולא קראתי בעברית. קראתי את הספר רק ברוסית, שלא נדבר על הסרט המצויר השולט הרוסי של פו הדוב. בלי לזלזל בסרט של דיסני, שהוא לא רע בכלל [לא ממש ראיתי הכל] אבל הרוסי פשוט ענק.

אניווי, אני נדהמת על בורותם של אנשי הקבוצה שלי. תמיד יש רוב מוחלט של ילדים, שפשוט לא מזהים את הספרים האלה. דאמ, על מה לכל הרוחות הילדים האלה גדלו אם הם לא מכירים את הציור המפורסם מהנסיך הקטן וציטוטים של פו הדוב. חור בהשכלה.

בכל אופן, נמאס לי, ועליתי לשיעור הבא. רוב הקבוצה שלי הבריזה, כנראה חשבה שלא נבוא אחרי מחשבים. אניווי, ביפ ניסה לעבוד קצת על התוכנה. אני עזרתי לאנש אחד שנשאר לסיים משו שנדפק לנו בסוף השיעור שעבר. סה"כ הייתי שם איזה שעה וקצת... בשלב כלשהו, לקראת הסוף, רוב מי שהיה הלך במילא. ריצי וד' חזרו מסיור קטן בביצפר החצי-נטוש וגילו שכנראה יש איזה יום פתוח או משו, ומורות למתמ' מארגנות שולחן מלא אוכל, כדי להדגים לילדים מתמ' במאכלים. האמת, זה מגניב: כדורי שוקולד [עיגול/כדור] סרגלים מתוקים כאלה [ישרים] בייגלה בצורת משושים, ואפילו הביאו עוגת פאי [נו, פאי..]. מגניב. בקיצר, ריצ'י כל הזמן אמר שהוא נשאר בכוונה עד 5, עד שיתחיל המה-שזה-לא-יהיה שמחלקים בו אוכל שווה. הייתי נשארת גם, אבל אמא באה לקחת אותי 10 דקות לפני :/

היו כמה קטעים חביבים במהלך השיעור. אני לא אפרט, כי זה ישמע פתטי, וזה גם מסוג הדברים שלא שווה לקרוא, אלא לחוות. אניווי, היה משו משעשע, לפני שירדתי למטה לראות בעצמי מה הכינו שמה עם האוכל, ריצ'י ביקש שאם אני כבר יורדת, שאני אביא מים, וגם האנש מהקבוצה שלי רצה לשתות. "מה? אני מלצרית?" שאלתי די בפליאה, כי WTF? מה זה הניצול הזה, הא? אבל ת'כלס, לא היה אכפת לי להביא להם גם, כי אם אני כבר מביאה לעצמי, מה זה משנה. אמרתי לו שיכין את הטיפים! ^.~   אח"כ, כשחזרתי עם המים, והתכוונתי להמשיך "לעבוד", פתאום נוחתת לידי יד עם מטבע נוצץ של 10 אגורות. XD אפילו לא התכוונתי לזה, אבל מסתבר שריצ'י החליט אשכרה לתת לי טיפ. [בתגובה, לפני שהלכתי, זרקתי עליו את הכוס מים, שכבר לא ממש היו בה מים, אבל עדיין. הוא ניסה להחזיר לי אבל תפסתי אותו P:]

(תזכורת לעצמי: לרוץ אחרי ריצ'י בכיתה הקטנה ולדרוש ממנו שיביא לי חשפן, זה ממש לא חכם oO נ.ב. "חשפן" זה לא מה שאתם חושבים, זה איך שקוראים פה לדבר הזה שחושף חוטי חשמל.)

זייהו, אחרי שחזרתי, היה שיעור מוזיקה. אני שונאת שהמורה מקדימה ואני בקושי מספיקה לסדר את החדר, שלא נדבר על לנגן.. אז המורה קיבלה בתחילת השיעור אזהרה מראש שהיא עומדת לשמוע זוועות. אבל... מסתבר שאת היצירה הראשונה ניגנתי דווקא די טוב (: ואפילו את השנייה, שאני לא ממש טובה בה, ויש לי עוד המון עבודה עליה, אז קצת השתפר. הו,וול, אולי יש לי תקווה.

ואולי לא...

אסון!

שמישהו יעצור אותי!

חזרתי לשמוע MTV. לכל ערוציו.

ברר...

זה כנראה שלב נוסף בחזרה שלי אחורה בזמן, לילדותיות. אחרי המקדונלד'ס ותוצאותיו, ואחרי זה שביום שישי שעבר אמא שלי החליטה לקנות לי ביצות הפתעה של קינדר [שושו! זה טעים P: ויש בזה הפתעות שמקשטות את מדפי הספרים שלי P: ] (אגב, משם יש לי ג'רי קטן עם צ'ופצ'יק. או ליתר דיוק, מיניאטורה של ג'רי העכבר, יושב על משו כאילו גבינתי, שותה מכוס עם קש, מעליו משקפיים בצורת כוכב, ארטיק ביד, והיד השנייה הולכת קדימה, והוא מצביע על משו לפניו. זה נראה כמו סתם צ'ופצ'יק קטן שלא קשור לכלום, אם מסתכלים בפזילה מרחוק.) {כן, יש פה יותר מדי סוגריים, אבל המשפט שממשיך עכשיו, מתחיל בעצם לפני הסוגריים הראשונות שיש כאן, סתם כדי שלא תתבלבלו.}, אז עכשיו אני חוזרת לגיל 12 עם ההתמכרות לMTV ? הו, וול, זה לפחות בר תקנה. אגב, הערב הראו יותר מדי את ג'ניפר לופז. היא נהייתה אהבלה טוטאלית! [מסקנה זו סופקה ע"י צפייה באיך עשו את הקליפ האחרון שלה]

[על שאר השבוע, ובמיוחד יום שלישי, בהמשך]