בצעד ספונטני לחלוטין החלטתי להישאר היום בבית.

כמו שכבר כתבתי, אני הייתי זקוקה לשעות שינה. ולמרות שקמתי לי ב8:15 במטרה ברורה לבוא לביצפר ופשוט לישון שם, רק שיסמנו שהייתי, ולמרות שכבר יצאתי לדואר (לשלם על הרשיון) והייתי יכולה לקחת אוטובוס שאיתו הייתי מאחרת "רק" ברבע שעה, ולמרות שלא היה אכפת לי לאחר ולא לבוא בזמן, אבל לבוא, יצאתי מהדואר, ופשוט חזרתי הבייתה.

אין לי כוח לביצפר.

הקול של מורתי היקרה לפיסיקה הוא לא הדבר האהוב עליי במיוחד. לא על הבוקר. במיוחד לא כשהיא חולה וצרודה שכזו. לא תודה.

החלטתי שאני חוזרת הבייתה, מסדרת את החדר ומנגנת עד שהנשמה תצא ממני. או עד שאני אצליח לקרוע איזה מיתר או שניים בפסנתר שלי.

אז את הפוני שלי חברותיי יזכו לראות רק ביום שישי. לא ביג דיל לאור העובדה שהבטחתי להביא אותו לפני שבוע.

אז המורה למחשבים לא תראה אותי היום.. ממש לא ביג דיל , לאור המבחן הדי מביש שכתבתי בשבוע שעבר.. אין לי הרבה מה להפסיד. במילא מחר יש שיעור לכולם ביחד. גם ככה אני מקריבה את עצמי ונשארת לשעתיים חלון בשביל השיעור שלה.

אז אני לא אקבל את מנת הריצ'י השבועית שלי...

בעצם רגע...

לא! זה כבר מתחיל להיות רע.

טוב, אז נהיה בבית וניסע רק לשיעורים האחרונים P:

נשארתי בבית כדי לשפר את מצבי הנפשי, ולכן אני גם אסע לסוף היום, בדיוק לאותה מטרה P:

ואוי לו אם הוא חולה היום oO

אה, וגם אוי לקבוצה שלי אם היא תבריז כמו בפעם הקודמת, כי היום אנחנו חייבים לסיים.

וול, אני בהחלט מקווה שהיום הזה לא יהיה אסון מוחלט...

לאור העובדה שכרגע אני בבית ולא בכיתה- הוא דווקא התחיל ממש לא רע ^.~

ומתישהו לפני לא מעט זמן, הבטחתי קישור לאתר של ציירת מוכשרת ביותר, אז הנה, תלחצו על התמונה, ותהנו (: