3/2005
 פוסט סיכום שבוע וקצת
אז אחרי שאני כבר מזמן לא כותבת פוסטים רק על יום אחד, ואחרי שהפוסטים התלת-יומיים ירדו למעמקיי ההיסטוריה של הבלוג הזה וגם פוסטי השבוע הופכים לפוסטים בנקודות..
אני (AKA סקאי) גאה להציג פוסט סיכום שבוע ומשהו!
יום חמישי (היום) 17.3.2005
קמתי בבוקר, בהיתי במראה ונבהלתי.
נזכרתי אחרי כמה זמן, שיש צילומים היום לפי מגמות, ומהר מאוד הבנתי שהדבר שמסתכל עליי בחזרה מהמראה פשוט לא יכול להיות שם!
איחרתי טיפה לתנ"ך, אבל לא נורא. אנחנו לומדים "איוב" וזה אחלה ספר, כי הוא מדבר על האלוהים והשטן וגורם למורה שלנו וגם לנו לפלוט המון דברים משעשעים (ראו פוסט ציטוטים שיבוא ממש בקרוב).
בשיעור השני היינו אמורים להצטלם בתור הקבוצה של פיסיקה. המורה איחרה, אבל החליטה להמשיך ללמד אותנו בכיף (הכיף הוא שלה ולא שלנו), בטענה שיבואו לקרוא לנו כשיגיע התור שלנו להצטלם. ב10 הדקות האחרונות נמאס להרבה אנשים והם התחילו לנג'ס למורה שנרד למטה לראות מה קורה. זה עבד. למטה היו 3 ילדים שצילמו. 3 !!!
מה ההיגיון? אין לי מושג.. אם אפשר לקחת מישהו אחד שיצלם כמה פעמים (במיוחד שאלו שצילמו היו דווקא ילדים מהקבוצה שלנו).
לא נכנסתי לתמונה. לא רציתי. לא יודעת האם זו טעות ועד כמה אני אצטער (או שלא) על זה אח"כ. תשאירו את זה לי..
אחרי כמה זמן התחלתי ללכת עם ליז לכיתה, אבל פגשנו כמה אנשים שאמרו לנו ללכת לאגף השני למטה, לחדר ספרות (וכן, רק היום גיליתי שיש לנו דבר כזה חדר ספרות, וזה בעצם "חדר ספרות, תולדות האמנות ומוזיקה", כשעד היום הכרתי אותו סתם בתור חדר מוזיקה..). חיכינו כמה זמן, ראינו את ג'ולייט מסתובבת מחובקת עם ילדה מהחטיבה (מסקנה סופית: ג'ולייט פדופילית מתקדמת!), אבל זה סתם כי היא מכירה אותה או משו. אחרי שעוד ילדים מהכיתה באו הבנו שאין כאן שיעור, ועלינו למעלה. בחצר ליד המדרגות (איפה שגם היו הצילומים) מצאנו גם את שאר הכיתה יושבים להנאתם בשמש החמימה. אז נשארנו גם. אפחד לא ראה את המורה לא למטה ולא בכיתה, אז בכיף. באמת שהיום הייתה הרגשה של סוף י"ב. ועוד השמש הנעימה בחוץ..
היה אזרחוי. אוף, כבר ציפיתי שלא יהיה שיעור בכלל.. ובספורט שוב עשו לנו ביפים! זה פוי! ועוד רצנו בחוץ, שזה בכלל פיכס, במיוחד כי המגרש נמצא בנטייה קלה למטה, אבל מאוד מרגישים אותה כשרצים עליו. אחרי ספורט ישבתי עם לנה בחצר הפנימית, היא ניסתה ללמוד קצת להמשך-מבחן-בערבית שהיא עשתה, ואני קיבלתי על זה במתנה 2 עוגיות ^.^ סתם.. אח"כ הצטרפו לסביבה יוני, שוקי, טל וחרושה. היה קצת מבדר. ניסיתי לתחקר אותם לגבי מה הם עושים בפורים. אין ממש רעיונות. החרושה שוב התחיל לצחוק על המורה לפיכסיקה. ועוד מתחת לחדר המורים. לא היה ממש חכם, אבל גם אפחד לא הצליח לשמוע אותו.. אז שיהיה.
שוב שעתיים חלון בספריה. נחשו מה עשיתי הפעם? כתבתי את הפוסט הזה! בכתב פיצי, כי היה לי דף פוליו אחד מיותר, משובץ, ורק מצד אחד. אז ניסיתי שהכל ייכנס. והצלחתי! יש לי אפילו צילום של זה, אבל צריך שזה יבוא מהמצלמתשוקי. לקראת סוף השיעור השני עליתי למעלה. נתקלתי בקלסו והשניצל שהתלהבו מזה שהמרכזת מרשה להם להיות באולם הכינוסים, ולעשות שם חזרות עם הלהקה-שעוד-לא-הוקמה שלהם. מתלהבים. טיפשים. אבל זה משעשע אותי, אז המשכתי קצת להיות איתם. נתקלתי גם בקרן אז יצאתי איתה החוצה לשמש. אח"כ התקבצו עוד אנשים
-ואת החלק הזה אני צריכה עוד לסיים-
אחרי ביצפר ליז נסעה לעדן, וכרגיל- זה מה שקיבלתי מהן (הפעם קצר, כי לא הייתי מחוברת, וזה בעיקר למביני רוסית..)
ליז+עדן (16:12) :
יא פישו טיביא גאדוסט....
ליז+עדן (16:13) :
אטו גאדוס!
אה יא ניא פיאנויה!
איה ליזה.....
ליז+עדן (16:14) :
צ'ורני אומיר
צ'ורני אומיר
פו דבורו קאטאיטסיה
אי ווסיאם דיאבקאם נראוויטסיה!
ליז+עדן (16:16) :
4orni ymir!
40rni ymir!
myrka toge ymirla!!!!!!!!!!!111
i toge kotaetsia po dvory......
סקאי (17:48) :
XDDD
אני רואה שהתעוררתן, הא?
יום רביעי 16.3.2005
קמתי מוקדם בגלל טלפון מהמורה למוזיקה. רק אחרי שניתקתי נזכרתי שזה היומולדת (60) של בעלה, ושאולי יהיה נחמד להגיד מזל"ט. אבל הייתי עייפה, ישנונית, חסרת קליטה וחסרת שכל אז לא עשיתי את זה. מן הסתם בבוקר איחרתי. אני לא ילדה שרצה אחרי אוטובוסים...
החזרתי לליז את החצאיות. היה כיף, למרות שאחת לא לבשתי בכלל, ואת השחורה לבשתי יום אחד לביצפר וטיפה מדדתי עם דברים בבית וזהו. (אולי יהיו תמונות!)
בפיסיקה המורה חטפה קריזה, טסה עם החומר והייתה בעצבים על כל אחד שהעז לשאול אותה משהו. אח"כ גיליתי גם למה: זה חומר חדש שהיה אמור להיות במבחן ביום ראשון, אבל בסוף לא יהיה. בהפסקה גילינו גם שחרושה כבר הספיק לספר לכולם על תקרית השיניים (ראו יום שלישי) של המורה.
מחשבים היה ככה-ככה. לא הכי משעמם, טיפ טיפה מבדר וזהו בערך. קיבלתי 79 במבחן שהיה לפני שבוע, וזה בסדר גמור (יחסית אליי..) גם גיליתי שקלסו באמת צדק כשהוא אמר שהמורה נטפלת אליו.
אח"כ היה קצת מתסכל בהתחלה, כי גיליתי שיש מלא דברים שלא עובדים טוב ברובוט שלנו. שלא לדבר שהוא נראה זוועה, לעומת ה2 של שאר הקבוצות שלפחות נראים אחלה. חוצמזה גם לא היו הרבה אנשים, ומהקבוצה שלי היו עוד 3 בנים שלא קולטים כלום. הברה פחות כלום ממני! (ואני לא ממש מוכנה לעשות דברים לבד בלי השאר, ולקחת על זה אחריות..) השניצל עזר לקבוצה של א' וריצ'י עם התוכנה, כי המתכנתים שלהם לא מבינים הרבה בתוכנה (חכם, הא?). אני ורן בילינו קצת זמן בלקרוא לשניצל בוגד, אבל גם בלתכנן נסיגה מהירה ביותר מהשיעור. לא ממש הצלחנו, אבל לא אכפת לי. בשלב כלשהו היה מה לעשות. היינו אמורים לכוון איזה חיישן שיקלוט את הלהבה של הנר וזה כלל כל מיני ניסויים עם הנר והרובוט. עכשיו: אני, נרות ואש זה אחלה שילוב! ככה שהיה נחמד.. בהתחלה המורה חשב שיש לנו מאיפושהו מציתים וגפרורים, ואפילו התפלא: "מה? אין פה אף אחד שמעשן?".. בשלב הזה ראיתי שריצ'י בהחלט דופק בו מבטים מוזרים וחשודים במיוחד. אם מישהו חוץ ממני היה רואה את זה, היה מבין לבד את מה שגיליתי אתמול. החלק המעניין נקטע באמצע כי ב4 הייתי צריכה לעוף משם כי אימא באה לקחת אותי, ואני לא אפספס טרמפ הבייתה [וגם היה לי חבל שתיסע הבייתה אחרי העבודה ואז תחזור לקחת אותי מהביצפר..].
יום שלישי 15.3.2005
יום בסדר שכזה בסה"כ. חוץ מהעובדה שגיליתי באחת ההפסקות שריצ'י מעשן. >.< עיניים יפות או שלא (בעצם, בלי 'לא', יש לו עיניים יפות.), אבל לראות אותו מעשן עשה לי טיפה טראומה.. נושא רגיש, סוררי..
השיט המשיך כאשר בספורט התחילו לעשות לנו הכנה למבחן "ביפים" הראוי לשמצה, שזה אחד המבחנים הפיכסיים העיקריים שעושים לנו בספורט מדי שנה בשנה. עוד יותר פיכס היה הידיעה שלבנים בכלל ביטלו את השיעור היום! כמה לא הוגן!
אני ולנה אחרי השיעור עלינו לכיתה. היה משעשע להתלונן לביפ (השניצל, אבל הפעם הוא ייקרא ככה):
סקאי: "אוף! אני כל-כך שונאת 'ביפים'!"
ביפ: "כן, אני יודע, ביפים זה אמת חרא!"
XD מה שתגיד מיסטר ביפ, מה שתגיד! ^.~
הייתה מעבדה בפיכסיקה. בהפסקה לפני ג'ולייט ניפחה 2 בלונים: אחד סגול ואחד צהוב. בהתאמה מדהימה קיבלתי את הסגול, והיא נשארה עם הצהוב (כי היא בלונדה). עשינו קרב בלונים שגם ליז קצת סבלה ממנו. אבל בסופו של בר היה משעשע. ירדנו למטה ופגשנו את עדן. ג'ולייט ניסתה להציק לה, וגם ליז ואני. היה משעשע עד הצלצול. ועד שהמורה הגיעה. כי אז כבר היה מאוד משעשע!
אני, עדן וליז חיכינו ליד מעבדת פיכסיקה. סתם פטפטנו. המורה הגיעה ועדן שאלה אותה איזה משהו. המורה חייכה והתחילה לגחך כאשר לפתע...
נפלו לה השיניים העליונות!
נשבעת לכם של2 שניות ראיתי אצלה בערך 3 שורות שיניים, כשכנראה יש לה תותבות עליונות או משהו, והן פשוט נפלו בזמן שהיא צחקה! זה היה כ"כ מפחיד ומצחיק בבת אחת שלאירוע הנ"ל היו 2 תגובות: אחת (שלי), הלם טוטאלי, עצירה במקום ובהייה ימינה ושמאלה לוודא שמה שראיתי זה באמת זה. ושנייה (של עדן) שהוא התפקעות צחוק היסטרית. אני ועדן החלפנו מבטים, וברגע שהבנתי שמה שראיתי הוא אכן מה שראיתי, התחלתי לצחוק. המורה נבהלה וחשבה שקרה משהו לעדן, אבל ליז הרגיעה אותה ואמרה שעדן פשוט לא ישנה טוב הלילה.
מה שכן מסתבר גם- אני ועדן היינו היחידות שבאמת ראו את השיניים נופלות לה! אפחד לא ראה את זה. אבל זה היה כ"כ קוטל בסופו של דבר, שעדן לא התאפקה וסיפרה לחרושה, שעד היום (והיום יום חמישי) לא מפסיק לצחוק עליה.
הייתה מעבדה בסדר. צחקנו על השניצל שהוא לא יודע לשלוח דברים להדפסה. עשינו איזה ניסוי עם גלים. אני חייבת להתחיל ללמוד את החומר האחרון. >.<
אחרי ביצפר עדן,ליז ואנוכי הלכנו למקדונלד'ס הקרוב לבית ספרנו להתנחלות זמנית למטרות גלידה בשקל תשעים. היה חביב.
חזרתי הבייתה בסביבות 4 ומשהו. ב19:30 נרדמתי. התעוררתי כמעט 12 שעות לאחר מכן. FUN!
יום שני 14.3.2005
"דוסית!", זה מה ששמעתי מליז ברגע שהיא קלטה מה אני לובשת, שהיה מראה די דוסי למען האמת: חולצה שחורה ארוכה, חצאית שחורה ארוכה (בחסות ליז עצמה), סרט שמכסה חצי מהראש שלי, ונעליים שדוגרי יש להן טיפה מראה דוסי. אה! וגרביים מפוספסות!
בבוקר הברזתי מחברה שוב. תאמינו לי שהרבה יותר נחמד לשבת 10 דקות מיותרות בתחנה ולשמוע את ציוץ הציפורים בבוקר (קיטש, קיטש, אבל זה כיף) מאשר לשבת בכיתת הערבית החנוקה שבה האורקית מעבירה את שיעורי החברה שלה. אוי, אני באמת נהנית להבריז משיעורי האורקית, זה ממש כיף! חבל שלא התחלתי לעשות את זה עוד קודם..
הביצפר עבר לו לאיטו. כשחזרתי הבייתה, החלטתי לצלם את עצמי מול המראות הגדולות שב"לובי" של הבניין שלי. מעניין איך זה יצא. מעניין אם הצילום עם הפלאש יצא כמו שרציתי..
בערב היה לי שיעור מוזיקה שעבר לא הכי משהו. אבל זה כי אני טיפשה.
יום ראשון:
היה טיול לירושלים!
יש פוסט שלם על זה!
יום שבת: 12.3.2005
פתחתי את דלתות חדרי רק בסביבות 12:30 בצהריים.
אימא שלי בתגובה: "כבר חשבתי שבראד פיט נישק אותך! הלכתי לבדוק שאת חיה!"
אני: "oO"
אימא: "נו, את והערפדים שלך.. כבר חשבתי שנשכו אותך!"
בלילה הקודם ראיתי את "ראיון עם ערפד" ואת "מלכת הארורים", מה שבהחלט היה מועיל לשיחות באוטובוס לירושלים. היה משעשע.
קצת אחרי שקמתי וזללתי ארוחת בוקר, אימא הכריזה חגיגית שאנחנו מיד נוסעים לדודים ביקנעם. ואני כבר חשבתי שזה יהיה מתישהו יותר מאוחר.
קיצר, הייתי נחמדה, וסוף סוף הסכמתי להתיישב ליד ההגה ולנהוג עד יקנעם וחזרה. ותאמינו לי, למישהו שכולה מתיישבת פעם שלישית ליד ההגה זה קצת מפחיד. במיוחד באוטו שלנו. מפחיד לי לנהוג, באמת! למרות שזה כיף בפני עצמו.. oO
קיצר, מגיע לי צל"ש על עצם העובדה שהצלחתי לנהוג עד סוף העולם שמאלה, וחזרה! (וזה עוד יקנעם עילית, עם העליות האיכסיות שם..)
אצל הדודים היה בסדר שכזה, ביקור די רגיל, בלי אירועים מיוחדים.
יום שישי 11.3.2005
שוב יום ממוצע. במקום שיעור הבעה הייתה לנו פגישה עם הבמאי של הופעת הסיום שלנו, הכוריאוגרפית ועוד אנש שאחראי על המוזיקה. היה עדיף משיעור. רק שהנושא שבחרו להופעה שלנו הוא דבילי לחלוטין! >.< אמנם זה אקטואלי וקל לעשות על זה מערכונים, אבל גם די טיפשי.
שיהיה...
בערב כאמור ראיתי את סרטי הערפדים, והיה דווקא די נחמד. אפילו קצת משעשע.
יום חמישי 10.3.2005
היו לי שעתיים חלון בספריה. איכשהו- הצלחתי להירדם שם! היה די חמים בפנים ככה שפשוט נמנמתי לי קצת. עד הצלצול. ועד שגיליתי שמחצתי לעצמי את המצח. אבל היה שווה את זה. בסוף היום, חיכיתי לאימא שלי בחוץ. אחרי כמה זמן שחשבתי שאני לבד והמשכתי לקרוא את "ורוניקה מחליטה למות" (שאגב, כבר סיימתי!), גיליתי שקלסו בסביבה והוא מוכן ומזומן להציק לי. רק שהוא לא הציק לי אלא סתם פטפטנו איזה רבע שעה עד שאימא שלי הגיעה, בתזמון מושלם יחד עם המורה נהיגה שלו. גיליתי שקלסו לא הומו! ולא, אינלי שומדבר נגד הומואים, ההפך. רק שמשום מה אני וליז היינו בטוחות שהוא כזה, אחרי שבחודש האחרון שמעתי אותו במו אוזניי אומר את המשפט: "איכס, בנות!" לפחות פעמיים. וגם ליז כמה פעמים. וגם אפעם לא ראינו אותו עם בחורה, ככה שחשבנו שבחורות זה לא הקטע שלו. אבל מסתבר שכן, כי איכשהו דיברנו על מה הוא רוצה לעשות כשיהיהגדול, ואיפה להיות. בעיקר על איפה להיות. ואיכשהו הגענו למשלחת לבוסטון שהוא היה בה, והוא התלהב מזה שכל הבנות שם נטפלו אליו.
קלסו: "כן, הבנות, מה, אכפת לי מהבנים? מה, אני טיפש?
סקאי: "אהה... זו הייתה שאלה רטורית? oO "
קלסו, אחרי מחשבה של שניות ארוכות: "hey!! " וזה כלל כיוון הרגל לבעיטה, רק שהוא לא עשה את זה.
יום רביעי 9.3.2005
היו אמורים להיות צילומי המגמות (שהיו היום..). ביטלו אותם, כי כמה ילדים תלו באולם הספורט תמונות שהם צילמו את המורים והדביקו את הראש לporn pictures כאלו ואחרות.
בבוקר נכנסתי דווקא עם מצב רוח חביב לצילומים (באמת שהכל זה ממצב רוח. אם אין לי מצב רוח לזה, עדיף לא לצלם אותי.). פגשתי את ריצ'י יוצא מהשרותים. מלמלתי "היי" חלוש, כי אני לא סנובית, וייתכן והוא גם ענה לי מלמול דומה חזרה. אח"כ הסתובבתי לי קצת, וראיתי שהכל ריק. איכשהו נתקלתי בו שוב, והפעם הוא התחיל לספר לי משו לא ממש ברור, אבל הבנתי מזה שהמנהל כינס את כל השכבה באולם, ועשה "נו נו נו" קולקטיבי. עד שעליתי למעלה, אנשים התחילו לחזור.
מה שכן, עשיתי בהפסקה כמה צילומים פיראטיים משלי, של החברות החמוטות שלי ונקווה שאחרי פורים הפילם יבוא מפיתוח (שלא נדבר על זה שעוד נשארו לי בו 4-6 תמונות לצלם ואין לי כ"כ מה..).
היה מבחן במחשבים. די בסדר בהתחשב בעובדה שלקחתי סעיף אחד משוקי, ותשובה שלמה (למרות ששיניתי וחירבשתי לבד) מנאור שישב לפניי. אנשים מועילים!
ברובוטיקה היה סביר. הרובוט שלנו נסע כמו שיכור מוחלט. רוב הזמן היינו קצת בחוץ, ניסיתי קצת לקרוא ולפטפט עם אנשים על המבחן, ולשמוע סיפורים של א' על העצם השבורה שלו ועל איך הוא הצליח לכתוב מבחן בכלל.
אחרי כמה זמן, ריצ'י גם יצא החוצה והבחנתי במשו שחור ודוחה על הצד האחורי שלו (המכונה בפי העם "תחת".) זה לא היה מסובך במיוחד לאור העובדה שהוא לבש לבן. אז אמרתי לו שינקה.
פה, רן היה חייב להתערב ולפלוט משו נוסח: "היי, זה בטח כי את מסתכלת לו רק על התחת, הא?"
>.< טיפש.. ולא אני לא, באמת שקצת קשה לפספס דברים כאלה על רקע לבן.
בחזרה שחררנו את עצמנו מוקדם. אימא הייתה יכולה לבוא רק ב5, אז קיבלתי טרמפ לחצי דרך מאחד הילדים. היה מוזר, כי ישבנו 3 ילדים מאחורה. אמא של הילד המסיע פשוט קטלה אותי. היא נוהגת כ"כ מהר ומקללת על ימין ועל שמאל. זה היה פשוט מצחיק. כשאחד הילדים יצא, וחשבתי לי לרגע שאני עומדת להתרווח, הם לקחו טרמפ איזה איש ממש שמן שהם מכירים, אבל עזבו שמן, ועזבו שלא היה לי מקום לנשום. הוא גם היה מסריח כולו מסיגריות. פוי. היה די מגעיל. אבל טרמפ זה טרמפ, ואחלה שקיבלתי אפילו את זה..
חבל התלייה מהכיתה המקבילה, שהבטחתי עוד ממזמן:
את זה צילמתי ביום חמישי, ה10.3.05 באמצע שיעור מחשבים. היה לי קצת משעמם.. וגם היה לי לק טורקיז די יפה: אז הנה לכם ציפורני סקאי: (שלצערי עוד יותר נגזזו לפני שיעור הפסנתר האחרון :()
וזה כיתוב יפה שליז הכינה ושתינו צבענו. הגענו למסקנה שנורא כיף לכתוב את הכינוי שלי P:
אפילו כתבתי sky על השולחן. השחתת רכוש!
וזייהו להיום!
מיאו וסופשבוע נחמד!
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
