וויפי פורסמו ציונים באנגלית!

יש לי מגן 100 להכל, והציונים של הבגרות עצמה זה:

97- E

86 - F

100 - G (!!! באמת שאין לי מושג איך -_-)

ויש גם 100 בסופי בע"פ.

ואין לי שמץ של מושג איך מחשבים את הציון הסופי לגמריי, מה האחוזים של כל אחת מהבחינות... ואולי, ממש ממש אולי, אם יהיה לי חשק ו/או כוח, אני אעשה מועד ב' בשאלון F. הדבר היפה הוא שבהחלט אין מה להפסיד (חוץ מ25 שקלים... אבל שיהיה...). אני רק לא ממש יודעת כמה זה ישנה לציון, כי נראה לי שבסה"כ הסיכוי שלי הוא להעלות את הסופי אולי בנקודה או שתיים, ואז כבר חבל על המאמץ.

סוררי שאני "משוויצה". פשוט הרגע נכנסתי לאתר אחרי שלנה שאלה אותי אם ראיתי את הציונים, ואין לי ממש איפה לרשום את זה כדי שאני אזכור אח"כ ת'מספרים. אז... הממ.. שיהיה.

עם כבר בבגרויות עסקינן-

אין לי יותר!!!

מוהאהאהאהאהאהאהאהאהאהא!

היום סיימתי את הבגרות האחרונה שלי, ואני חייבת לציין שכל העסק, בסופו של דבר היה די משעשע.

כלומר, אם נתייחס רק לחלק של הבחינה נטו: היה לנו בוחן די בלעכס.

האסוציאציה הראשונה שלי (ואח"כ הסתבר שגם של ריצ'י) הייתה של טסטר במבחני נהיגה. וזה בהחלט היה נדרש. הייתה לו חזות כזאת של טסטרים, ופשוט ראו לו על הפרצוף את הברקס שהוא הולך לדפוק לכל אחד מאיתנו. הוא שאל שאלות ממש עקומות. שאיכשהו ניסיתי להתפתל מהן ולענות, ואיכשהו הצלחתי ואיכשהו לא. בגדול, עבר סביר. הרי הגשנו מקודם גם חוברת (שחיסלה לי אתמול וקצת היום את העיניים), והוא אמר שהיא הייתה טובה (לפחות תודה על זה..), וכל קבוצת חוברת נבחנה יחד. מה שאומר, אני וביפ נכנסנו לחדר עם הבוחן. מסתבר שגם המורה שלנו היה ישב בפנים. הוא אפילו הציל אותי בשאלה אחת, שהבוחן התחיל לשאול על איזה גביש קוורץ שיש בחיישני קול, ולא למדנו על זה בכלל, והמורה פשוט התחיל להגיד לו שלא דיברנו על זה אבל "היא הסבירה את זה טוב, זה בסדר גמור". הממ.. נחמד שהמורה והבוחן די סחבקים כאלה שגם גרים אחד מול השני... רק... הממ.. טוב, השאלות שהוא שאל עדיין הוציאו אותנו משם ברושם מגעיל ופיכסי. אבל העיקר שעבר. ואני מקווה שיהיה בסדר. (מגן 100... וויפי!)

אני לא חנונית. באמת שלא. אני פשוט יודעת לדבר עם מורים כמו שצריך. או איך שאימא שלי הגדירה את זה: "את פשוט מחזיקה אותם בביצים, הא?"

ואכן, הציוני 100 שהיו לי ב3 השנים האחרונות במקצוע המדובר, נעשו בעיקר, בזכות ובגלל היכולת שלי לפלוט את המשפטים הנכונים, ברגעים הנכונים. כמו למשל הדוגמה המפורסמת מכיתה י':

ביפ ועדי עובדים על משהו פשוט. המשהו הפשוט לא עובד ונשרף, אחרי שאמרתי להם מראש שזה לא יעבוד. המורה לא נמצא בחדר, ורק כשהוא נכנס, הכל נהרס. הוא סתם עבר בצד, ובדיוק כשהוא היה קרוב אלינו, התחלתי להגיד להם בקול *מעט* רם מדי:"נו, אבל אמרתי לכם שזה לא ככה!"

המורה מסתובב, מסתכל על המשהו ההרוס, ונוזף בקבוצה: "למה אתם לא מקשיבים לה?"

XD

ובכלל, יש לי נטייה להנהן ברגעים הנכונים, דווקא כשהמורים רוצים וזה...

קיצר, נחמד. יש פה 100.

כנראה אני בהחלט מרשה לעצמי לדבר עם המורה הזה קצת בחוצפה פשוט... כי הוא די... הממ... לא משו. כלומר, הוא בסדר. אבל לא ממש. לא ממש הסביר לנו דברים והשקיע בללמד אותנו, אז כבר לא ממש אכפת לי ביחס אליו, כל עוד אני מוציאה ציון טוב.

אז היום למשל הוא חילק מגנים. מספר שעות לפני הבגרות. חכם באמת.

אניווי, אני אגיד לכם ככה: הייתה לנו עבודה טובה. אבל יכולתי, לפחות אני, להשקיע בה הרבה יותר. ראיתי עבודות מושקעות יותר, ובהחלט לא ידעתי כמה הוא ייתן לנו.

וקיבלתי 100. בזמן ששאר הקבוצה שלי לפחות, קיבלה 90-95. (ביפ גם קיבל 100... אותה עבודה.. טוב נו, הוא גם היחיד שמדי פעם הציל לנו הכל..).

היו עוד כמה שקיבלו 100, אבל הרוב בהחלט נעו על 90-95. שזה סביר ביותר. (מתחת ל90 במקצוע הזה זה כבר כמעט כישלון..)

הקבוצה של א', קיבלה כולה 90, חוץ מד' (כמה שב"כניקי מצידי לקרוא להם ככה), שקיבל שם 95 על כך שלכאורה עבד יותר מהשאר.

ישבתי לי בכיתה בזמן שאנשים אחרים ניסו להריץ דברים וקצת השתעממתי, שאלתי את ריצ'י למה הוא נתן להם רק 90 (ראיתי קודם את העבודה של א', שזה די אותו דבר, והיא הייתה בדוגרי לא פחות טובה משלנו..). יצאנו החוצה והוא התחיל לספר שכל השנה הוא חיפה על כל החברים שלו בקבוצה, ושהמורה שונא אותו וכל מיני כאלה. קיצר, בכל מקרה, באמת לא הוגן שהוא נתן לקבוצה הזו 90 (כאילו, פאק, היה להם את הרובוט הכי שקסי! הייתה לי הרגשה עוד בתחילת השנה שאני צריכה לעבור אליהם). אז אמרתי לו שידבר עם המורה. אני מכירה לא מעט מקרים שמורים שינו מגנים עוד בשעת הבחינה ואפילו אחריה, אז שווה להם לנסות. סיכמנו שאני אבוא איתו אח"כ, בתור גיבוי שכזה. (טוב, במילא לא היה לי משהו טוב יותר לעשות.. לקרוא בכיתה לא הצלחתי..) אז הלכנו והתחלנו לדבר איתו (ליתר דיוק ריצ'י התחיל לנסות לתרץ לו למה כדאי לו להעלות לו ל95), ואפילו התערבתי כמה פעמים כדי להגיד את מה שכבר כתבתי, והמורה אפילו אמר בסוף: "טוב, אני אחשוב על זה, אני רואה שהבאת איתך עורכת דין טובה.." לא יודעת כמה זה עזר. הוא ניסה להתחמק עם זה שהוא לא רוצה להעלות ת'ציון, אבל לא נתתי לו. הממ, הסתכם בסוף שאם הם יוציאו ציונים טובים בבגרות, הוא יעלה להם ת'מגן. גיחי. עם בוחן כזה... זה יהיה קשה.

טוב, אבל אני את שלי עשיתי. בכל מקרה, כל המצב הזה היה מבדר והעביר ת'זמן.

בין נסיונות עבודה שונים היו הפסקות להסברים, שלא ממש תרמו הרבה לבחינה (פשוט כי הבוחן שאל המון דברים בעקיפין והרוב לא קשורים ישירות למה שכתוב אצלי בעבודה.).

הקטע המשעשע הבא היה כשאני וריצ'י הסתובבנו בביצפר בחיפושים קודחים אחר אוכל. (מסקנה מחיי לגבי בנים: הם עם מורעב!). לא ממש מצאנו, אז חזרנו חזרה.

המסע הבא שלי היה עם רן והפעם בחיפושים אחרי מדבקות לקישוט הרובוט (oO). המזכירה האדיבה דווקא הביאה לנו די מלא. גם לבנות, אבל גם כאלה עגולות קטנות ובצבעים שונים ומשונים (כולל כתום זוהר). זה מן הסתם גרם לאנשים הילדותיים בכיתה להתחיל להדביק אותן אחת על השני, אבל עדיין, יצר מצבים משעשעים. בשלב מאוחר יותר, גם האנשים בקבוצה מינו אותי לודעת הקישוט של הרובוט וציוו עליי לצייר על המדבקות הלבנות כל מיני דברים. נו, אני לא ממש ציירת, אבל יצא די נחמד בסופו של דבר. גם הדבקתי למעלה כל מיני מדבקות צבעוניות. טיהי. אם הוא לא נוסע, לפחות שיעשה רושם טוב מבחינת המראה. ^.~

-עקב הסיבה שעכשיו 2 ומשו בלילה, ושאני מתה לישון, אני אשלים את המעט שחסר מחר.-

אבל עזבו אתכם בגרויות.

היא אחלה בנאדם (וזה שאני קוראת לה כלבה זה רק בתור שם חיבה).

אבל זה סתם פרט לא חדש...

יש לה ממש היום יום הולדת 13!!!

אז מזל טוב לזוזו!