כותרת זו באה להנציח סתם משהו קצת תמוה שקרה היום. המשהו התמוה מסתכם ב2-3 אנשים ששאלו סתם ככה מה שלומי, out of the blue, ובלי שום הכנה מראש. שאלה פשוטה אמנם, אבל זה היה מוזר.

עכשיו, נעבור לפוסט.

(אז.. מה שלומכם?)

אין פוסט.

עבדתי עליכם.

לכו הבייתה.

בעצם, לא, רוב הסיכויים שאתם כבר בבית.

טוב, טוב, בסדר... אני אכתוב משהו מעניין.

יש לי עכבר חדש!

ולכם אולי יש דז'וו.

אבל באמת יש לי עכבר חדש!

הפעם לא למחשב.

העכבר החדש שלי הוא קטן, שקוף ורוקד ריקוד משונה בשם "קזצ'וק". והוא מזכוכית. וברגעים אלה, הוא מונח על השולחן שלי, בתוך שקית נייר חום, ועטוף מחצי טון של פלסטיק חורים הזה, שכיף לפוצץ. הוא יישאר במצב כזה עד שאני אחזור מאילת. אח"כ, נמצא לו מקום, כי אני במילא אסדר פה את עשרות הפסלונים/נרות/צעצועים מביצי הפתעה/דברים קטנים שמפוזרים על השולחן-מגירות-מדפים שלי.

יש לי עכבר, כי קנינו לנטשה מתנה ליומולדת (שהוא אגב, מחר, אבל בעצם לפי השעה, כבר היום). וככל הנראה מחר יש נסיעה ליקנעם. אנחנו מזמינים את עצמנו. כי אח"כ אנחנו באילת, וב4/8 סאשה נוסע לארה"ב. הפעם ממש השקענו במתנה. כד זכוכית, ו5 שיבולים מפוסלים מזכוכית. מגניב. אולי נשאיר 2 אצלנו P: ואז בהמשך, נקנה לה גם פרחים מזכוכית, וזה כבר באמת ייראה טוב יותר עם 3 שיבולים, ולא 5.. זה דבר יפה (והעכבר מתנה זה כי זה עלה 200 ש"ח). אולי אני אוכל לצלם את זה כשנהיה אצלם. אנחנו צריכים לבוא לפני ה4/8 כי גם קנינו מתנה לקרובים מארה"ב. היום גם קנינו להם "ברכת הבית" מיוחדת שעיצבה איזו אומנית שאת שמה הספקתי לשכוח, ואין לי כוח לחפש את הדף שקיבלנו.. לא הטעם שלי, אבל אימא שלי רצתה משהו מושקע (כספית) ומיוחד (אומנותית) אז קנינו את זה. הטיול ברחבי חצי עיר בחיפושים והשוואות של ברכות הבית וברכות העסק (בעיקר העסק, טפו טפו טפו עליו, שיהיו בריאים איתו באמת) לקח לנו את רוב היום. בסוף קנינו ברכת הבית. פעם הבאה משהו אחר.

אני ממש מקווה שאצל הדודים ביקנעם לא יהיו יותר מדי צרות. נמאס לי על התלונות על זה שאני לא מתקשרת. זה מעצבן. לא שהיו עוד תלונות מהפעם האחרונה, אני רק כבר יודעת מה יהיה אצלם מחר. (וזאת גם בתקווה שנגיע עד אליהם מחר, מהסיבה הפשוטה שהאוטו שלנו עובר תקופה קצת קשה, וייאלץ להגיע למוסך מיד אחרי אילת).

נקווה לביקור קצר וחסר תקריות עקומות.

ולאחר מכן, נקווה שאימא שלי זוכרת את 2 הכרטיסים שיש לנו לממש על צ'ארלי בממלכת השוקולד (אז ככה תרגמו את זה לעברית?).

יש לי אבן רוז קוורץ חדשה.

"אמרו לי שזה מביא אהבה, אז הנה לך רוז קוורץ, שתהיה לך אהבה."

"תודה, אבל כבר יש לי אחת."

הממ, כן יש לי אחת.

יש לי כבר אבן רוז קוורץ שמונחת לה בכיף על הפסנתר (עכשיו כבר על השולחן, ליד החדשה..). לא עזרה הרבה. היא גם לא הייתה יפה במיוחד, קצת מלוכלכת כי מצאתי אותה איפושהו, אני כבר לא זוכרת איפה.. החשה יפה יותר. קצת הרוסה בצד אחד, אבל זה כבר גולש לפרפקציוניזם שלי. היא בהירה יותר. קטנה יותר, אבל קצת מעוגלת יותר. נחמד. גם לה צריך למצוא מקום. אני צריכה עכשיו גם להחליט מה אני עושה עם המליון וחצי שטויות קטנות שיש לי על המדפים. לסדר הכל באמת. אבל זה כנראה אחרי אילת..

אתמול (תדמיינו שעדיין יום חמישי, למרות שהתאריך אומר במפורש שעכשיו שישי), סיימתי לקרוא את "לעולם-לא-עולם", של ניל גיימן. אמרתי כבר בלא מעט מקומות, ללא מעט אנשים- אכן ספר משובח וטוב. אם לא קראתם, בהחלט להוסיף לרשימת ההמתנה שלכם, ולהעלות אותו כמה שיותר למעלה. נהניתי ממנו מאוד.

אתמול, באמצע הקריאה, שמתי לב שזה זמן רב, נרדמת לי יד ימין. האצבעות פשוט לא מקבלות דם. אני אישית טוענת שזה בגלל הצמיד של מיקי שלבשתי כמעט כל יום שלישי, וההשפעה הראתה את סימניה יום לאחר מכן. אבל ייתכן ואני טועה. וייתכן ולא, כי לא הייתה ליד שלי שום סיבה להירדם.

התחלתי את "גשר ציפורים", של בארי יוגארט. למרות שהבטחתי לעצמי לא להתחיל אף ספר עד יום שבת, כי אין טעם להסתקרן לגבי ההמשך, ולחכות 8 ימים כדי להמשיך לקרוא. אבל התחלתי. ולפי הפרק הראשון, זה גם ספר לא רע בכלל. נראה לי שעשיתי אחלה קנייה בשבוע הספר האחרון.

אתמול גם המסנג'ר הודיע לי על איזו גרסה חדשה שאני יכולה להוריד. אז ניסיתי להוריד, וזה כל הזמן הוריד לי בעברית, גם כשביקשתי באנגלית. זה היה מציק. בהתחלה, היה לי מסנג'ר בעברית, והיה אחלה. אח"כ, הייתה שוב איזו גרסה חדשה, שהייתה רק באנגלית, אז הספקתי להתרגל לאנגלית, וזה בסדר, כבר עדיף. ועם הזמן, כל פעם שהייתה גרסה חדשה, הורדתי באנגלית. אתמול הוא עשה לי דווקא וכל הזמן התקין עברית. עד שאיכשהו סידרתי אותו, והוא החליט להוריד באנגלית.

סתם החלטתי לשתף בקטע מציק מאתמול..

עוד דבר מציק בערך, הוא כמות הרוסים, שעם פרוץ החופש הגדול החליטו לנסות להציק לי באייסי. אני שוקלת למחוק את השפה הרוסית מרשימת השפות שאני מדברת. זה מביא אליי יותר מדי אורחים מעצבנים. אני לא גזענית. לא שונאת רוסית, אבל כבר מכירה אותם מספיק טוב כדי לדעת שאין לי הרבה במשותף עם רובם, לפחות הרוב שאיכשהו מוצא אותי באייסי, ושאין לי כוח להקליד באותיות אנגליות מלילים משונות ברוסית, במיוחדכשאני יודעת שהצד השני יודע טוב מאוד עברית. בכלל, מה הקטע בלפנות ברוסית אם אתה חי במדינת ישראל, ופונה למישהי שרוסית אצלה זו השפה השלישית ברשימה. אמנם שפת-אם, אבל הם לא אמורים לדעת את זה, ובינתיים אני חייבת לציין שכן, זה בהחלט נדחק למקום השלישי בין השפות שאני יודעת, ולא, אני לא חושבת שזה משהו שאני מתגאה בו, ממש לא.

אבל בכל מקרה, די!

הרבה יותר מציק לי לראות כל 2 דקות הודעה מכינוי רוסי חדש, שמכילה את כל גרסאות המילה "privet/privetik" עם שלל שגיאות כתתיב גם מצידם (עד כמה שאפשר להכניס שגיאות כתיב למילה רוסית שנכתבת באנגלית), מאשר לראות מילים פקציות וסימני שאלה שנגמרים ביותר מדי ספרות 1.

ואז מה שמדי פעם יש אנשים שמנסים להיות מקוריים->

levmonstr (00:11) :

privet:-) esli tebe toje ne spiza i est jelanie poobshaza,pishi

Ru (01:41) :

privet krasavica !!!

Schaste (00:52) :

Vot i schaste k vam prishlo

Vam naverno povezlo

Ne ostavte bez vnimanie

Priglashau na svidanie

Posedim i poboltaem

Chto-nibyd poobsyjdaem....    (-:

Po etim strokam mojno srazy ponyat chto Pyshkina iz menya ne polychilos , no ya nadeus sostavit tebe xoroshego sobesednika....  (-:

זה עדיין מציק. אני יודעת שאני לא מתכוונת ממש לדבר איתם. כל שיחה שאפילו ניסיתי לפתח, גוועה תוך 2 דקות בערך. מקסימום, יומיים.

אז די, מיציתי.

leave me alone

היה היום איזה ספיישל כנראה של קולדפליי בMTV וגם בVH1. זה היה שווה. למרות ששמעתי כבר את אותם שירים שוב ושוב, זה עדיין היה שווה. הם טובים.

אז אם כבר, עידכנתי את רשימת השירים שאני צריכה. אפילו סידרתי לפי סדר אלפאבתי של הלהקות. חתיכת השקעה מצידי.

מוזמנים להציץ ואולי לתרום לי כמה. (:

אני בספק האם אספיק לכתוב את חלק ב' של סיכום מפגש הפסגה. אי לכך ובהתאם לזאת, או מחר, או בשבת, אני אעשה המשך בנקודות קצרות.

עם הנפגעים, סליחה.

עכשיו כבר 2 בלילה.

צריך לישון.

יש כאלו שיחלקו עליי, אבל העיניים שלי טוענות אחרת.

סקאי, מסיימת פוסט ספונטני נוסף, לילה טוב (: