אין לי שום דבר נגד חג האהבה, באמת שלא.

אני רק תוהה...

למה הוא באמת נחוץ?

כמו הולנטיינ'ס דיי, זה רק עוד יום בשנה, שגורם לכל הזוגות מסביב להיות קצת יותר מדי פוצי-קוצי-מוצי מהרגיל, ולרוב האנשים שנשארים לבד (או שאלו רק האנשים שאני מכירה?) לחשוב על כמה חבל שהם לבד ביום הזה.

אז כן, זה תמיד נחמד לחגוג דברים טובים, אבל נו באמת..

נגיד, לאלו שבאמת מאוהבים - הם באמת צריכים איזה יום בשנה, שיזכיר להם שהיום הם צריכים לפנק אחד ת'שנייה (או אחת ת'שני... או אחת תשנייה... או אחד ת'שני... -סקאי, פוליטקלי קורקט,INC-)? באמת צריך איזה יום מיוחד כדי לעשות משהו טוב, להראות את הרגשות?

למה כל יום לא יכול להיות חג האהבה? אפילו בקטנה..

אף אחד לא באמת צריך איזה יום מיוחד שכזה.

תעשו את זה כל יום.

תגידו משהו נחמד. תביאו איזה פרח. שוקולד. דובי. חרב לחראקירי (טוב, נו, רק לחובבים).

אבל כשבאמת אוהבים, אפשר בקלות להפוך כל יום לחג האהבה, לא צריך את התאריך הזה בשנה, שיזכיר לכם שיש לכם מישהו שאוהב אותכם אי שם.

Think about it

וגם אם נותרתם לבד הפעם, אז זה עוד יום בשנה... עוד סופשבוע...

זו לא סיבה להיות מדוכאים או משהו..

(מוגש כשירות לציבור, עקב היתקלות בכמה וכמה פוסטים מדוכאים מט"ו באב..)