פוסט ראשון שלי עם העריכה המשוכללת החדשה.
עד עכשיו עברו שורה וחצי בסדר.
אחרי פוסט שניסיתי לערוך, ויצאתי זעומה ביותר, כי משום מה זה תקע לי מלא מלא מלא "/n" סתם ככה באמצע הפוסט, ובשמירה, זה לא הפך את זה לאנטרים [סקאי מנסה להראות בקיאות בHTML], אלא שמר לי את הפוסט עם מליון סלאש-אנים לא רצוים ביותר, מה שגרם לי למחוק אותך במשך לא פחות מ10 דקות שלמות [כן יקיריי, בלילה, זה בזבוז זמן].

אז כדי לגוון ולראות מה אני יכולה לעשות פה, הנה לכם סמיילי:
תגידו יפה שלום לסמיילי, הוא חמוד.
[סקאי מרגישה כאילו יש לה פרו, היא יכולה לשים סמיילים!]
[סקאי מתחילה להרגיש כמו גולום משה"ט, רק עכשיו היא קלטה שהיא מדברת על עצמה בגוף שלישי, אז הנה סמיילי ריק לשיפור ההרגשה: ]
-לא, אני לא צריכה פסיכולוג-
*שכנוע עצמי*

אה, אני גם יכולה לכתוב עם רקע ורוד *מוהאהאהאהא*


עם וורד אני מסתדרת מצוין, אבל העריכה הזו- עדיין קצת מוזרה לי. נסתדר.

בכלל, פתחתי פוסט כדי לספר לכם כמה אני מפוצצת הלילה, וזה ממש לא כיף פתאום.
הייתי ביומולדת של זינה, הזו שהייתה מורה שלי למוזיקה. היה לה אתמול יומולדת, והיום היא אספה משפחה ואנשים [אני מחשיבה אותי ואת אימא שלי כ"אנשים"]. נדמה לי שזו לא פעם ראשונה שאני מספרת כאן על הביקורים אצלה, אז הפעם, כי אני מפוצצת, נזכיר רק את הפרט הלא שולי, ש(כמו תמיד) היה שם מלא אוכל. מלא אוכל. אולי לא יותר מבד"כ, אבל עכשיו אני פתאום קולטת כמה הרבה... יש לה תמיד מה שנקרא "ארוחה מלאה". מנות ראשונות, מנות עיקריות ו"שולחן מתוק", AKA קינוחים.
להשכלה כללית- מהמנות הראשונות- אפשר להרכיב לי ארוחה למשך שבוע לפחות.
משום מה, היום תקפה אותי סניליות יתר, ואכלתי קצת יותר ממה שהייתי אוכלת, אם הייתי זוכרת שאח"כ באות גם מנות עיקריות. >.< עוד באמצע נהייתי מפוצצת, אבל מה לעשות- אוכל טעים! ואוכל טעים וילדה שלא ממש יודעת לרסן את עצמה כשצריך, לא עושה לבטן שלי טוב.
ושאני אוותר על עוגה? מה פתאום! יש עליה את הקישוטי עוגה שאני כה אוהבת אצל אחרים [וזה רק כי אימא שלי בטח בחיים לא תקנה כאלה כי "יש שם צבעי מאכל!!!"], ושאני לא אטעם מהעוגה הטעימה שאימא שלי הכינה? [פאי פקאן, ואז מה אם יש לי בבית אחד כמעט כזה..]. אה נו, ואני הרי גם לא אוותר על גלידת וניל עם עוגיות. אני הרי מתה עליה!
מי חלשת אופי, מי?
מי מפוצצת [כבר אמרתי שאני מפוצצת?], מי?

אררררגגגג.............

אבל חוצמזה, הכל היה בסדר...
הייתה שם מישהי, שממש הזכירה לי את אימא של ליז. בהתחלה לפחות. אח"כ מרוב שיעמום לכמה זמן, התחלתי לחקור את תווי הפנים שלה, והגעתי למסקנה שהן דומות רק בעיניים וקצת בשפתיים. לחשוב שרוב הזמן חשבתי שיהיה משעשע לגלות אם הן כן קורובות משפחה או משהו, זה היה יכול להיות מעניין.. אח"כ זנחתי את הרעיון לטובת הקינוחים.

                                                                                                                        

הרגע קלטתי שכדי לעשות כאן קו מפריד, צריך לעשות שורה של רווחים, וללחוץ על המקש שעושה כתב עם קו חוצה עליו!
לחיי הגאונות!

                                                                                                                       

אתמול (חמישי, 25/8) בזבזתי 3 שעות מחיי על בית קברות וקניון.
הגעתי לקניון במטרה לקנות 2-3 מגנטים שלא קניתי בפעם הקודמת שהייתי בקיטרו, ואיזה קרם לחות מיוחד שאני צריכה, וזהו. במקום זה, יצאתי עם עוד 2 פריטים מקולקציית לאונרדו, עוד תליון ומגנט אחד.

[כבר אמרתי היום שאני חלשת אופי?]



-תדמיינו קו מפריד-



הנסיעה לעדן אתמול בסוף לא יצאה לפועל לצערי, בגלל שלל סיבות עקומות.
זה לא הפריע לנו לפטפט במשך איזה חצי יום...

-תדמיינו עוד קו מפריד, זה באמת לא הכי כיף לעשות שורות שלמות...-


יש רופאים נחמדים. נקודה.
[סקאי מנסה להתגבר על הפחד מרופאים שלה.]


ועכשיו, סקאי צריכה לחזור לישון, אז לילה טוב!