אוי, אני מתה על עדן. לא יודעת, בזמן האחרון אנחנו מדברות יותר, והיא כזאת אחלה של בנאדם שאני פשוט לא מבינה למה זה לא היה ככה קודם..

החזיקה לי אצבעות להיום, ווואלה, כנראה עזר.

היום עבר בשלום. חששתי קצת, אבל כמו תמיד, אני חוששת מדברים כאלה.

תמיד מפחדת להיות מוצבת במבחן, אבל עבר די בשלום.

יש אנשים נחמדים. טוב לדעת.

מקווה שהאנשים הנחמדים ימשיכו להיות נחמדים, אחרת זה יהיה מאוד כואב. נפשית כמובן.

לא, אני לא מתכוונת לספר על מה אני מדברת.

בואו נגיד- חוויה.

אולי.

הלוואי.

לטובה כמובן.

אתמול היינו ביקנעם. סאשה חזר מארה"ב.

מסתבר שהחתיכת משפחה שיש לנו שם, בהחלט חתיכת משפחה, שיהיו בריאים.

חוש כלכלי כנראה, מפותח ביותר. או משהו כזה, ונחמד לשמוע שהם באמת נשארו בני אדם טובים, זה הכי חשוב.

אבל גם נוף לסנטרל פארק זה אחלה. וגם לגור מעל אחת ממעצבות האופנה הנחשבות בסביבה שם זה מוי אחלה (אהבתי ת'יציאה שלו של:"אח, הסוצ'קה [זנזונת, תירגום חופשי] הזו פתחה פה עוד חנות!"). קיצר, נשמע מעניין.

לצד אחר של המשפחה, גם מארה"ב- מסתבר שיש לי שם איזה בן-דוד, או אחיין או הממ... איזה משהו לא מוגדר שכזה, מדרגה שנייה, שהתחיל קריירת שירה. טפו טפו טפו, שיהיה בהצלחה. זה יכול להיות שימושי. יש לי איזה דיסק דמו שלו בבית, סה"כ 3 שירים. בלדות ליתר דיוק, אבל משום מה עדיין לא שמעתי אותו בצורה נורמלית, את זה נעשה כנראה מחר או מחרתיים...

טכנית, זה בכלל לא חוקי להקשיב לזה, ולא היה חוקי לאימא שלו או משהו כזה להעביר לפה את הדיסק, כי זה הכל תחת הפקה וזה... אבל הממ... P:  -סמיילי מוציא לשון על כולם-

אניווי, החבר'ה שם בהחלט שווים ביקור.

נשמע מעניין שם.

מאוד.

2 הנושאים שדוברו עד כה, [בצירוף הקטע שבזמן שאימא שלי עזבה אתמול את השולחן לכמה דקות, תוחקרתי לגבי עתידי, ומה ארצה ללמוד בעתיד (כשחושבים על זה, גם דיברתי על זה עם נוגה בערב לפני...), ומן הסתם- אין לי מושג נכון לעשיו], הביאו אותי למסקנה שדווקא ללמוד משהו בתחום הכלכלה יכול להיות לי מאוד מועיל.

גם רמזו לי היום משהו שאני אוכל לעסוק עם זה קצת, וגם... כשחושבים על זה, האמריקאים שלנו, בהחלט יכולים לסדר לי משהו... יו נואו, פרוטקציה.

אני לא רוצה להישמע יותר מדי נמשכת לצד הכספי שיש למשפחה הזו, כי זה באמת לא ככה, הם נשמעים חבר'ה ממש כייפיים בתור בני אדם, פשוט, בחיים, אבל בחיים שלי לא הייתה לי אף פרוטקציה לשומקום. אחרי הכל, אני בת יחידה לאימא שהיא מורה. בלי משפחה נורמלית מסביב, לפחות בארץ בטוח לא. אין לי שום אנשים חשובים סביבי. אין לי אפילו אנשים-שמכירים-אנשים-שמכירים-אנשים שהיו יכולים לעזור לי בצורה משמעותית, אז לחשוב לרגע, שהיי, אם האיש שם מתלהב מהאי-מיילים שאני שולחת לו, וטוען שיש לי אנגלית מצוינת [ואני עוד חטפתי שוק מהמכתבהראשון שקיבלתי ממנו חזרה. השוותי את 2 הרמות של האנגלית וחשבתי מי לעזאזל האדיוט שנותן לי ציון גבוה בבגרות? יחסית לזה מגיע לי נכשל בקושי.], אז וול, למה לא לחשוב באמת על דברים כאלה?

אחרי הכל, העתיד שלי לא כ"כ רחוק. הרעיונות של "מה לעזאזל אני הולכת לעשות בחיי?" לא בדיוק מתגבשים בכמה וכמה השנים האחרונות, ואם עלולות לצוץ הזדמנויות, ואם יש אפשרות לסלול דרכים שיובילו להזדמנויות ולאפשרויות טובות, אז למה לא?

זה לא שמישהו מבטיח לי פה משהו. הם גם לא בדיוק הזמינו אותנו אפילו לביקור שם, אבל אפשר לנסות לסדר דברים, ואחרי הכל מתישהו כן נבוא לשם (אחרי שנבקר בגרמניה..), כי עם כל החלק של המשפחה שנמצא שם, לא התראינו עוד משנת 2000, וחלק אפילו יותר.

פשוט בלעכס. אני כה חסרת החלטה בד"כ, ולעזאזל- מסתבר שאני לא הולכת למות בקרוב, ואני אצטרך לחיות, אז מה יהיה איתי? מה יצא ממני? צריך להיות משהו...

אז הממ... אולי.

פשוט ממש היום, הערב יותר, התחום של כלכלה או משהו, נראה לי כ"כ הגיוני פתאום.

אבל נראה.... נחשוב...

יש לי עוד קצת זמן להרהר על כך..

ליז אמורה להיות באילת.

למה לכל הרוחות לא התקשרתי ו/או שלחתי הודעה?

התכוונתי לעשות את זה..

>.<

אני מטומטמת.

אני גם צריכה לדבר עם לנה. לראות איך היא חיה עם כל הלחץ סביבה.

אין לי מושג מתי זה יקרה..

מחר יום קשה..

וואו... היום אשכרה נסעתי מחוץ לעיר, להסיע את אימא שלי ב7 וחצי בבוקר לאיזה צומת שאספו אותה עם עוד מישהי משם, ועשיתי את כל הדרך חזרה לבד, ואח"כ עוד לקחת אותם... זה היה מגניב! וכיף! [סקאי אוהבת ליסוע מהר בכבישים-כמעט-ישרים P:] קצת מפחיד, כי נראה לי שזו ממש פעם ראשונה שאני ממש ממש לבד באוטו, בלי אפחד... אבל היה בהחלט שולט!

~מתלהבת~

אה, סליחה, שכחתי להזהיר.

זהו להיום.

נגמר.

ביי ולילה טוב!