פוסט זה ראוי להיפתח בצעקת "I hate israblog" ענקית, שכן תכננתי ככה שהתאריך פרסום שלו יהיה ה30/9, בשעה 23:59. רק שברגע שבאתי לשלוח אותו, האתר הזה נתקע. יופי! >.< לא רוצה ת'פוסט הזה בחודש החדש. פוי פוי פוי. לא רוצה!

תדמיינו בבקשה שזה בחודש הקודם, פליז :(

חשבתי שאלו רק היומיים האחרונים, אבל כשהתכוננתי לכתוב את הפוסט הזה, וגלגלתי לי בראש את רצץ הימים האחרונים, נזכרתי שכולו התאפיין בשורה של מסעות קטנים ברחבי העיר.

עוד לא הגעתי ללהסתובב בין הערים השונות, אבל בעיקר כי הייתי חולה ובמילא היה עדיף לי לשבת בבית, אבל לנצל חופשי-חודשי עד סוף החודש, הייתי צריכה P:

אז ביום שני, הייתי אצל הרופא. נסיעה קצרצרה על הבוקר. התכנון היה בעיקרון אח"כ להיפגש עם ליז, שהייתה פה, אבל בגלל שהרגשתי כמו ג'וק מעוך מרוסס ודרוס, העדפתי לחזור הבייתה ולישון. לא ממש ישנתי, אבל איכשהו ניצלתי את הזמן. ספרים זה דבר שימושי וטוב (:

ביום שלישי, נוצלתי ע"י אימא שלי למטרות הרשמה לאיזה קורס שהיא הולכת לעשות בחורף. אני מקווה שילך לה טוב. היא די נלחצת בגלל החברה שלה, שעושה קורס אחר, אבל אולי די דומה בפיסיקה, ולחברה הזו הולך די גרוע. והיא עוד זו שיש לה איזה תואר בפיסיקה. זה די מלחיץ את אימא שלי, גם אם לא תמיד היא מודה בזה. בכל מקרה, החלטתי לעשות טובה ולעזור לה עם זה, במיוחד כי שעות הקבלה במזכירות שם הן בלתי אפשריות. חצי שעה לפני הסגירה הספקתי להגיע. נתנו לי איזה שאלון למלא. מילא זה היה שאלון חביב שכזה (נו, כמו הזה המופיע בפוסט הקודם P:) אבל זה שאלו ןהרשמה שכולל פרטים עליה. שאת חלקם בכלל לא ידעתי. נתקעתי עם זה שם. ניסיתי לתפוס אותה בפלא', אבל לא הלך ונמאס לי. המזכירה שם הרשתה לי לקחת ת'שאלון הבייתה ולחזור איתו אח"כ. הרעיון שלי היה שאימא שלי בכלל תסע לשם בחמישי לבד. אבל זה קצת השתנה..

כשחזרתי הבייתה, הוצאתי מהתיק את כל הניירת שקשורה להרשמה, ויצאתי לתחנה המרכזית למטרה נעלה ביותר של קניית כרטיסיות נוער. כן. נסעתי עד לשם רק כדי לא להתיקל אח"כ בשאלות ובמבטים העקומים מצד נהגי אגד לגבי "את בטוחה שאת בת פחות מ-&nbsp;18?", כי מה לעשות, אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה נראיתי כמו מישהי בגיל האמיתי שלי.&nbsp; חוצמזה, איזו מישהי אמרה לי, שברגע שיש לך ביד כרטיסיית נוער, אז בת'כלס לנהג אפילו אסור לשאול אותך בת כמה את. מקווה שזה יעבוד. הסתובבתי קצת בתחנה אח"כ, בעיקר בדוכני ספרים. לא ממש מצאתי משהו, אבל גם לא חיפשתי כ"כ טוב. צריך לחזור לשם בהזדמנות. משם, לקחתי אוטובוס לאיזור אחר. אימא החליטה בדרך חזרה מהעבודה לקפוץ לסופר כי היו לה מבצעים לנצל, אז עזרתי לה (לא לפני שחטפתי תלונות עוד בדרך לגבי זה שלוקח לי יותר מדי זמן להגיע), עבר דווקא די בסדר. [לסקאי יש טובלרון P:, צריך לחסל אותו בהזדמנות]. משם, הבייתה, הפעם באוטו oO

ביום רביעי, התעוררתי מוקדם כדי להספיק לחזור להרשמה לקורס של אימא שלי. היא איכשהו הצליחה להכריח אותי ליסוע בעצמי ברביעי, במקום שהיא תיסע לבד בחמישי. שיהיה. היא בת'כלס צודקת שעדיף שאני אסע, אבל זה עדיין הציק לי. שונאת שמנצלים אותי.. עבר בשלום, כי בסה"כ הגשתי את כל המסמכים, בלי לדבר יותר מדי. וחזרתי לביתי הקט כדי לנסות לנוח קצת.

ביום רביעי כבר התחלתי להרגיש טוב יותר.

את ערב יום חמישי רציתי להקדיש לכמה דברים קטנים שהיו לי לעשות, אבל הספקתי רק חלק. את החלק החשוב, האמת. הלכתי לחנות צילום, כדי לסדר את עניין המצלמה שלי. לא נראה לי שכתבתי על זה, ככה שעוד כמה שורות של זיוני שכל לא ישנו הרבה. יום חמישי שעבר עשינו עוד מפגש שלישיה. נתבקשתי להביא מצלמה, אך אבוי, מתה לי הסוללה, וטרם הספקתי לקנות חדשה. באותו יום, הספקתי לפני הפגישה לקנות סוללה חדשה, אבל משהו השתבש במצלמה. זה איפס הכל, ולא ממש עבד טוב.&nbsp; לפני כמה ימים, סידרתי את האיפוס וניסיתי סתם ככה לצלם כמה דברים בבית, אך ללא הצלחה. משהו בפילם ניתקע. זה היה די מוזר, כי זכרתי שהסוללה נגמרה כשצילמתי רק 25 תמונות מה36 שיש בפילם, ובכל זאת משהו לא זז שם. העזתי לפתוח לראות איפה הסרט שם, וכן אני יודעת שבטח שרפתי כמה תמונות, שיהיה הייתי סקרנית. ראיתי שהפילם עוד באמצע שלו, ובכלל מוזר שאם זה היה בסוף, הוא לא חזר אוטומטית אחורה, כמו שהוא צריך. אז הלכתי לחנות, והעובדת שם ניסתה לעזור לי עם זה. רק שהיא גם קלטה שהפילם תקוע ולא זז עוד הלאה, ואין הרבה מה לעשות, בכלל, אולי הוא גמור. כבר לא ממש היה לי אכפת, ונתתי אותו לפיתוח. היא ניסתה אח"כ את המצלמה בלי פילם, ולפי הרעשים שהיא עושה, היא דווקא בסדר. מקרה מוזר. יהיה בכלל מגוחך אם ביום ראשון אני אגלה שהפילם באמת היה גמור. משהו לא הגיוני מתרחש כאן.

אחרי החנות צילום, הלכתי לחפש חנות של שען ממול. לא ממש הכרתי ת'מקום, אבל לא היה קשה למצוא. מקום קטן וישן שכזה, עם חתולון שהחליט כל הזמן להסתובב ליד ולנסות להיכנס לחנות. הוא היה פחדן, על כל אחד שזז טיפה, הוא ברח כמה מטרים אחורה. נגמרה לי עוד לפני יותר משבוע הסוללה בשעון. אפילו לא קלטתי בהתחלה שהשעון לא זז כי מתה הסוללה. שתבינו, הוא אצלי בערך מכיתה ח'. זה אומר המון זמן. גם המון זמן לשעון לשרוד, ובמיוחד המון זמן לסוללה לשרוד. מתוחכמים החבר'ה שם בפרארי. בכל מקרה, החלפתי סוללה, אך הייתי נטולת 10 שקלים מזומנים. הלכתי להוציא ולחזור. למרות שהאיש בחנות אמר לי משהו נוסח "אני אשן בלילה", שיכול להתפרש בתור "את יכולה ללכת, זה בסדר גם אם לא תשלמי הפעם", לפחות בשבילי, ע המוח הקרימינלי שלי. אבל יש לי ימים, שלא משנה מה, אני חייבת להתנהג בטיפת יושר. כן, קורה גם לי. אז אשכרה חזרתי כדי לשלם על הסוללה הזו. ואפילו חיכיתי לא מעט זמן בתור עד שישימו לב שחזרתי. לקחתי ת'זמן כי במילא לא ממש מיהרתי כבר לשומקום. הבנתי שאח"כ אני ישר חוזרת הבייתה ואני לא אספיק ליסוע לחפש טבעות, כי חשוך מדי.

יום שישי, היום, נוצל לאותה נסיעה. למרות שגם רציתי להספיק לקניון, אבל זה היה כבר בסימן שאלה.

היום הצלחתי לבזבז 22 ש"ח על 2 קליפסים קטנים, 2 טבעות וצמיד עץ. אבל זה כי אני מוכשרת P:

אני אוהבת להתחדש בשטויות קטנות וחמודות.

את אחת הטבעות אני אולי עוד אחליף איכשהו. אני צריכה אותה בתכלת, במקום הורוד שיש לי.. נראה איך אני אצליח להספיק להחליף אותה..

נכנסתי לאיזו חנות נעליים, כי אני צריכה לקנות לעצמי כפכפים נוחות ליומיום. נעליים נוחות שנראות נורמלי (והן לא נעלי ספורט/אולסטארז וכו'), זה משהו שלא ממש נמצא אצלי, וחבל.

אז רציתי גם ליסוע לקניון. אבל חיכיתי בתחנה בשמש כ-20 דקות, ונמאס לי. במיוחד שהיה איזה איש שעישן שם, וגם ככה חזרתי כולי עם שיער מלא ריח סיגריות שאני שונאת, אזו יתרתי על הרעיון ואולי מחר אני אלך לשם סתם ככה.

אחה"צ אימא שלי החליטה לעשות גיחה לים. ים למרבה הפא, זה מקום שלא הייתי בו מעל לחודש. ובשבילי זה נדיר. הלכנו איזה 5 ק"מ, וחזרתי הבייתה ונרדמתי. זה מתכון מעולה להרדמה בשבילי. גם פה השתבשו תכניות (בכלל, כל השבוע הזה, הוא שיבוש אחד גדול של מלא תכניות טובות שהיו לי לעשות :( ), לא נפגשתי עם ליז והבנות, אבל במילא הייתי עייפה מדי. או כמו שקלטתי בעודי מתקשרת אליה עוד בהיותי בחוף: "היי, אני מקרבת ת'פלאפון לאוזן ושומעת קולות של ים!" - זה בהחלט מראה שחסרות לי כמה שעות שינה לאוסף.

אוסף, שעכשיו כדאי לי להרחיב.

לילה טוב לכם.

סוף-ספטמבר חביב לכולם!

=^_^=