סר חופש החליט להעביר לי מטה קסמים. התחלתי לתהות על מה לכל הרוחות אני כותבת, והגעתי למסקנה שאין לי מושג, אבל אני מאוד רוצה להעביר את המקל לאנשים אחרים. בעודי ממשיכה לתהות, באותו היום, בערב, האוגרות החביבות החליטו להעביר לי שרביט קסמים משל עצמן.

אז כבר לא יכולתי לסרב, והרי לכם-

 שישה דברים שלא בהכרח ידעתם עליי:

1. לא באמת קוראים לי סקאי. טוב, את זה ידעתם. אוף. נקסט...

2. ביסודי קרה לי מקרה מאוד מפחיד בו באמצע חוג ריקודים (דאמ, נראה לי שרק הפרט הזה שווה סעיף בפני עצמו) כמעט גרמתי נזק בלתי הפיך לאחת החברות היותר טובות שלי בזמנו. באמצע ההפסקה, התאספנו כמה בנות ואיכשהו רצינו שתינו להראות להן איזה טריק חביב שהצלחנו לעשות ביחד, בו החברה שלי עושה את עצמה מתעלפת ונופלת אחורה, ואני מספיקה לתפוס אותה. (לא משהו ביג-דיל, אבל תזכרו בבקשה שהיינו די קטנות אז, יאפ?) בקיצר, עשינו את זה עוד פעם ועוד פעם, ויצא מבדר מאוד. עד שפעם אחת, מסיבה לא מובנת במיוחד, הצלחתי ממש בקושי לתפוס אותה (והיא הייתה אחת הבנות הכי רזות בשכבה בכלל oO ככה שאולי זה קשור לתנופה או לא יודעת מה) ואיכשהו היא נפלה לי מהידיים לריצפה. גם אני קצת נפלתי איתה, אז זה האט את הנפילה שלה, אבל היא בהחלט נפלה על הגב שלה, שהצליח לכאוב מספיק כדי ששאר הבנות מסביבנו יתחילו לצעוק עליי ולהאשים אותי שפגעתי בה ושאר בלה בלה בלה שילדות קטנות יודעות לעשות מצוין. בכל מקרה, גם בלעדיהן יצאתי משם עם ייסורי מצפון אדירים. במיוחד לאור העובדה שיום למחרת היא לא באה, וזה ממש אבל ממש הפחיד אותי. בסוף היא סלחה לי. אבל מאז אני בהחלט מפחדת לפגוע איכשהו באנשים. אותה ילדה היא גם אחת האנשים הבודדים מהשכבה שלי ביסודי שהיו שווים יחס כלשהו, אחת מתוך 5 בערך, שאני באמת מצטערת על זה שלא שמרתי איתן על קשר.

3. למרות הנטייה הקלה שלי לאהוב להשיג דברים בחינם (:P), אני מאוד אוהבת את הקטע של לתת מתנות לאנשים. מאז שאני קטנה תמיד אהבתי לבחור מתנות, וגם את החלק של לעטוף אותן ולכתוב ברכות. אז גם כשאני מתלוננת על עודפי-יומלדת בתקופות מסוימות, תנו לי בעיטה ותזכירו לי ת'סעיף הזה. כי זה באמת כיף לתת דברים (אגב, לא רק חומריים, אם אנחנו כבר בנושא, גם לגרום לאנשים לחייך מאיזשהו מעשה נותן הרגשה טובה ביותר).

4. החבר הראשון (והאחרון) שלי היה אי שם בכיתה ב' או ג'. לא בטוחה בדיוק. אבל זה היה בסביבות גיל 7-8 ככה. לאימא שלי היו חברות ממקומות מוזרים בארץ, כמו גבעת המורה למשל. הייתה לה חברה עם 2 ילדים, אחד מהם היה נראה לי גדול ממני מקסימום בשנתיים בערך. לא היינו בקטע של להחזיק ידיים ולקפצץ ביחד. אבל הוא כן היה בקטע של להשוויץ בלגו החדש שלו (אני סתם נהניתי מהקטע הסדיסטי של להוציא לאנשים הקטנים מלגו את הכובע/ראש שלהם), להשוויץ בזה שהוא יודע כפל (כשאני בקושי יודעת חיבור), וגם בקטע של ללכת לטייל/לשבת בדשא על הגינות הענקיות ליד הבית שלהם. אז יום אחד הוא הציע שנהיה חברים, ואני בתגובה פלטתי משהו נוסח: "אהה... טוב." והוא הוסיף לא לגלות לאף אחד מהילדים שאני רואה בסביבה, כי אז יצחקו עליו. (כאילו שגם הכרתי שם אנשים) . קיצר, אני מספרת את כל הסיפור האדיוטי הזה, כדי להגיע לפואנטה הבאה: באחד הימים הוא נתן לי שהו שכנראה בא מביצת קינדר. אבל זה היה ביצה לבנה קטנה שנפתחת ובתוכה יש דרקון קטן (ונראה לי שסגול oO). בכל מקרה, זה אחד הדברים הכי חמודים שיצאו מביצי קינדר, ואיכשהו איבדתי את זה עם השנים. L המוצא הישר מתבקש להחזיר לי את זה (איכשהו ^.~) אני מתגעגעת.

5. אין לי משפחה נורמלית. וגם אם אני יודעת שאין ממש דבר כזה "משפחה נורמלית", אבל גם את הוואנבי-נורמלית אין לי. (בתרגום חופשי, מאז שנולדתי בערך אני חיה רק עם אימא שלי וסבא שלי (ז"ל..), משפחה קצת יותר מורחבת אמנם יש לי אבל הקשר איתם עקום ביותר. דוד שלי שחי בארץ מתקשר פעם בשבוע בערך רק כי יש לו את תחושבת ה"חייב" שסבא שלי עוד הטמיע בו. ויש חלקי משפחה מצדדים שונים, אבל זה נהיה עקום, ונחשב למשפחה מורחבת ביותר, שגם אם לפעמים הקשר איתם היה קצת יותר קרוב, הם עדיין לא היו קרובים אליי כמו שהם אמורים להיות. בכל מקרה, הפואנטה היא שאין אצלי דגם מוכר למשפחה טובה, ואולי זו הסיבה לחוסר ביטחון ותקשורת לקויה עם אנשים, שאמנם פעם לא ממש הפריעו לי, אבל עכשיו מורגשים יותר מדי.

6. יש לי בלוג חדש, היישר מהניילונים, שפתחתי יחד עם מונלייט וכבר יש בו תוכן (שניתן לערער על איכותו, אבל באמת שלא ממש מזיז לנו כרגע). אז אתם מוזמנים להציץ J [פרסום עצמי מעולם לא היה טוב יותר]

עכשיו, מוקנית לי הזכות המלאה והחוקית להעביר את מקל (אז זה מקל או שרביט?) הקסמים לשישה אנשים נוספים שאמורים כל אחד מהם לכתוב 3 פרטים לא ידועים עליו, ולהעביר לעוד 3 איש בעצמו.

הנבחרים שלי (למען הדיוק היו פה עוד, אבל כבר הספיקו להעביר להם, אז שיניתי):

 † MoonLight †

פטל.

קליאו
לינה.

Mrs. Solis

Girl like me!