לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Oh I, I want to go back to Believing in everything

Avatarכינוי: 

בת: 37

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2005    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2005


בחיי שאתם לא יודעים עד כמה אני מזדהה כרגע עם הארנב מalice in wonderland.

פשוט אין לי זמן.

בכל-כך הרבה תחומים, ובכל כך הרבה דברים שמשפיעים על חיי היומיום ועל העתיד.

המון דברים שאני חייבת לעשות, פשוט חייבת.

וזמן, לא שיש לי "קצת" זמן, או טיפה. פשוט אין. הוא לא קיים.

שמישהו בבקשה יעצור את השעונים, אני צריכה את זה מאוד.

מאוד מאוד מאוד.

 

 

>.<

 

 

אני כה מודה לפאשלה שקרתה לאמא שלי עם עוגת הגבינה שהיא הכינה לפני יום או יומיים, והיום טעמנו (נו, זה צריך לשבת במקרר כמה שעות טובות לפני שאוכלים).

היא שמה עקב טעות במתכון שנתנו, חצי מכמות הג'לטין הדרושה. וזה יצא קצת נוזלי, לא ממש, אבל גם לא הכי יציב. החזרנו לתבנית, והצעתי להקפיא.

בבוקר עוד טעמתי את זה כמו שזה, והאמת, גם במצב נוזלי, זה לא רע.

אבל נגיד ככה- אני לא חולה על עוגות גבינה.

אני גם לא מתה על גלידות בטעם עוגת גבינה, למרות שאני מאוד אוהבת גלידות.

מה שיצא, זה מינוס עם מינוס. לפעמים זה פלוס. (תשאלו כל אחד עם ציון עובר במתמ').

הרגע חטאתי בלהציץ למקפיא, ולטעום את התוצאה של לשים את ה"עוגה" במקפיא. בחיי שכבר הרבה זמן לא טעמתי גלידה כזו טעימה. טוב, זו לא ממש גלידה, אבל עוגה קפואה עם פירות, וזה כ"כ יאמי.

 

^_^

 

 

חיי היום יום שלי לא שווים עידכון.

לפעמים אני מופתעת לטובה, כמו ביומיים-שלושה האחרונים..

מאה שקלים חדשים לאוסף, דיסק של הופעה חיה מניו יורק (של האפטר 9/11), דיסק מוזר, שאולי יש בו משחק נוסטלגי שלא יצא לי לנצל הרבה בביצפר, משפחה מוזרה, ואוסף קטן של מטבעות קטנים שנאספים החל מסוכות למטרות לא ידועות בעליל.

 

$_$

 

 

אני מאוד צריכה... משהו.

לא, לא מצונזר, פשוט לא יודעת מה אני צריכה, אולי זמן, אם לחשוב שוב על הפסקה הראשונה בפוסט.

אבל אולי גם אממ... אנשים?

טוב לא רק. אבל לא יודעת.

אני צריכה משהו, וזה שאני לא יודעת מה אני צריכה (אולי מכה מאוד חזקה בראש?), עוד יותר משגע אותי.

 

o_O

 

 

 

- 5 דקות אחרי שליחת הפוסט מיסיס ליזמו החליטה לבטל.-

should i be surprised?

טוב, אחרי 2 נסיעות לבד לאיזור ,לא מתחשק לי ליסוע שוב לבד. אז אתם מוזמנים להפעיל לחץ חברתי.

או ליסוע אליי, ולחזור איתי או משהו כזה P:

 

 

 

 

 

 

 

 

תוספות עריכה:

 

נאמ, החלטתי לפני כמה ימים שמתחשק לי קאונטר חיבוקים שכזה [אי-שם ברשימות]. בהתחשב בעובדה שאת רובכם הגדול אני לא רואה כל יום, לא כל שבוע ואפילו לא כל חודש, אבל אני עדיין זונת חיבוקים מוחלטת [זה כיף, סתמו!], אני רוצה חיבוקים!!!

עקב ניסויים טכניים, זה התחיל מ3 חיבוקים, ועכשיו עומד על 5.

אז אממ... סתם מעניין- מי ה-2 שכבר חיבקו אותי? =O

 

 

 


 

 

 

כי אני מטומטמת, הפוסט הקודם, שנמחק בטעות:

 

23/10/2005 23:25 בייביסיטר

 

 

 

9 ומשו בבוקר.

לליז משעמם בזמן שהיא מחכה שיקחו אותה לאיפה שלא צריכים לקחת אותה.

טלפון.

"מה, שוב נוסעת לת"א? מה הפעם?"

"..."

"אההההה.... אז פשוט תגידי שאת הולכת שוב לעשות בייביסיטר!"

 

 

היה דווקא בייביסיטר חביב.

לא קיבלתי על זה כסף. אבל חיבוקים מאנשים קטנים וחביבים [ואהובים!] כן.

והממ, היה בהחלט נחמד ומוצמצם, אבל העיקר שהיה נחמד.

 

ואממ... לא מתחשק לי לספר, אז לא נורא.

 

אני רק חייבת לציין שהיום, ת"א נראתה לי מאוד כמו אילת.

ברגע שיצאתי מתחנת הרכבת, וראיתי שהשמיים באמת צהובים (וזה לא רק הלכלוך על חלונות הרכבת), ושממש, אבל ממש חם שם, הרגשתי כאילו חזרתי שוב לאילת. [רק איפה הבריכה?!]

 

אה, וברכבת לשם, היה מעניין.

בכלל, עוד כשנסעתי ברביעי, שימשתי במודיעין מהלך ללפחות 7 אנשים בתחנה, ששאלו אותי כל מיני דברים. ומסתבר שמעמדי כמודיעין ציבורי עוד לא התערער, כי גם היום כל מי שרק ראה אותי, הספיק לשאול אותי משהו.

אבל עזבו, אני סתם מתלהבת מאנש חביב עם גיטרה שהתיישב במושב לידי, שעוד נסענו באותו אוטובוס, והוא התחיל לתחקר אותי לגבי איך הוא מגיע לסינמטק [ג'י! יצא לי משהו שימושי מיום רביעי, אני יודעת איך מגיעים לסינמטק! בערך -_-]. בד"כ אנשים שנראים נחמדים, לא באמת כאלה (או שזה רק נדמה לי), והיה נחמ לשם שינוי לנפץ ת'אשליה הזו.

בכל מקרה, אח"כ גם עוד איזה אחד מהספסלים בצד השני של המעבר התחיל לתחקר אותי לגבי איזה מקום אחר ביפו שאין לי ממש מושג על קיומו, ופה כבר הידע ההתמצאותי שלי בת"א אזל. [חוצמזה, גם לא היה כיף לעזור לו P:] אז, חבל. אבל לפחות קיבלתי חיוך כשירדתי [מהרכבת!!!].

 

היה נחמד לפגוש שוב את הזנבנבית ואת ילנה וזוזו [ואת ספר הדיאנדי של זוזו P:] (:

 

הנסיעה חזרה הייתה מבדרת כי חזרתי עם אודיה, ופטפטנו די הרבה, מה שגרם לנסיעה של כמעט שעה להיראות מאוד מאוד קצרה. עברנו חצי דרך בלי לשים לב בכלל, וגם החצי השני עבר מהר.

ובכלל, הקרימינלית הזו גררה אותי בכל הרכבת, כדי להיכנס לקרון המקומות השמורים, שהיה היחיד שבאמת היה כמעט ריק, ואפחד שם לא בדק לנו כרטיסים. פשוט התרווחנו לנו בכיף [בעוד 2 חיילים לא מפסיקים לצחקק עלינו. שיקפצו לי, כמו הדוסים ההם בפארק הירקון, זונות.]

 

שלכם,

סקאי, חביב לי כי לא הייתי היום בבית, INC

 

נכתב על ידי , 27/10/2005 21:00   בקטגוריות הרהורים ומחשבות  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של NightSky ב-29/10/2005 17:26




39,952
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNightSky אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על NightSky ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)