זהו, אין יותר תירוצים.

סיימתי את כל הדברים הקטנים שהיו לי לעשות, ועיוותו לי לגמרי את המחשבה בימים האחרונים.

לא יודעת אם אתם מכירים את המצב, אבל מצטברים לכם מלא מלא דברים קטנים, סידורים ושלל דברים שחייבים לעשות מתישהו ודוחים אותם כמה שיותר, ואז יום אחד מגיעה ההבנה שאמנם זה נורא נחמד לדחות דברים ולא לעשות אותם, אבל יש דברים שצריך לעשות, ומאוד כדאי שהם ייעשו עכשיו, אחרת זה יטריד אתכם כל הזמן.

סיבכתי קצת ת'עניינים, אבל זה בערך ממה שנפטרתי ביומיים האחרונים. וזה אומר שמעכשיו אין יותר תירוצים, וצריך להנחית ת'תחת ולהשקיע בלימודים [פסיכו'].

לא רוצה >.<

אתמול הלכתי לסטימצקי לקנות ערכת הרשמה. מינוס 40 שקלים לחשבון הבנק. הקטע המשעשע, שחשבתי שזה ממש לא נורא ואפילו שטותי להוציא סכום כה זעום על פסיכו', אבל רק אח"כ כשפתחתי את המעטפה וקלטתי שצריך לשלם עוד כ400 ש"ח, קלטתי שאי אפשר לשחק עם זה יותר מדי, ומאוד כדאי לי להשקיע עכשיו. וכל המשפטים של אימא שלי על כך שזה כמו טסט ותמיד אפשר לנסות עוד פעם, וזה בעצם עולה כמעט אותו דבר, בכלל לא מעודדים, כי כמו בטסטים, ממש לא מתחשק לי לעבור ת'חוויה יותר מפעם אחת, אז תודה מראש, אבל לא.

בכל מקרה, השכלתי לשהות בסטימצקי קצת יותר זמן, וזה השתלם. גיליתי איזור מגניב למדי שהיו בו ספרי דיאנדי. ישר זיהיתי את המדריך/ספר מגניב שפעם "אנסתי" לזוהר במיני-מפגש. והיו שם עוד ספרים מאותה סדרה... בכלל, הגעתי למדף הזה אחרי שספר מאוד עבה ומושקע של "נרניה" צד את עיניי. אני עוד צריכה לקרוא את הסדרה הזו מתישהו.. היא נשמעת מעניינת. אח"כ החלטתי לחטט באגף הספרים באנגלית, ושם לא רק שלא אוכזבתי, אלא אפילו הופתעתי לטובה. אני זוכרת זמנים שאגף הפנטזיה של סטימצקי כלל בעיקר את שר הטבעות, ועוד כמה ספרים לא ידועים במיוחד. יחד, זה היה בערך מדף וחצי. 3 במקרה המאוד נדיר. הפעם היה "ארון" (או מה שזה לא יהיה, אבל מדפים מלמעלה עד למטה) שלם מלא בכל מיני ספרי פנטזי מפורסמים יותר ופחות, עם עטיפות יפות יותר ופחות, ושהות של לא מעט דקות הביאה אותי למסקנה שאני צריכה לעשות רשימה, להרוויח בוכטה של כסף, ולרוקן את האיזור ההוא. [אבל סתם נחמד לדעת שזה קיים שם פתאום].

לקינוח, ברגע שבאתי לצאת מהחנות, פתאום הבחנתי באיזור ה-"האריפוטר" שלהם. שאיך לא, בא במטרה לרוקן את החנות מספרים באנגלית לקראת צאת השישי בעברית ממש בקרוב. את הספר השישי אני קוראת בימים אלו מקובץ מוזר בעל אינסוף שגיאות הקלדה (בין אם מכוונות או שלא) ובכל מקרה, זה מהמחשב, וזה מתיש (וזה לא מפריע לי להיתקע בפרק 19 כבר). למען האוסף, לא יזיק לי קיומו של הספר השישי, ויש עכשיו מבצע שאפשר לקנות ת'ספר השישי ב-98 ש"ח. שזה די נחמד לספר בן אינלימושגכמה עמודים. אבל טכנית, יכול לרדת עוד קצת (הספר החמישי עכשיו עולה הרבה פחות), וזו גם גרסה אמריקאית, שאמנם הכריכה שלה יפה יותר, אבל משום מה אני רוצה להמשיך במסורת ה"ספר שמקורו באנגליה, דורש גרסה אנגלית". אז זו קצת דילמה... הייתה שם גם הגרסה המיוחדת של הספר. כזו שבאה בקופסת קרטון חביבה ועם כמה ציורים צבעוניים. נראה מגניב (:

אם אני נשמעת קצת קטרנית לגבי מחירים בפוסט הזה, הסיבה לכך היא בדיוק היום הנוכחי.

היום, הצלחתי לרוקן כ-450 ש"ח מהחשבון, שהלכו על ההרשמה לפסיכו', ועל זר פרחים מיוחד לאימא.

הזר הזה היה אחד הדברים הקטנים אך מעצבנים האלו שהייתי חייבת לעשות (יחד עם טלפון לדודה מיקנעם שחגגה אתמול יומולדת, הטיול לסטימצקי, ועוד כמה טיולי סידורים היום) . זה ישב לי על הראש רק כי אימא ניג'סה לי במשך המון זמן שאני אקנה לה פרחים ליומולדת שהיה. זה התחיל מניגו'ס קטן על כך ש"לא קנית ביומולדת עצמו" (סליחה שמיהרתי הבייתה כדי לעזור לך לארגן את הבית לקראת אורחים שהיו אמורים לבוא בערך שעה אחרי ששתינו חוזרות), וגם לא קניתי בהמשך השבוע (אני לא מתה על רעיון הלתת דברים כשכבר האירוע עובר, לפחות בד"כ..), וגם לא קניתי שבוע אחרי, וגם לא אחרי שהיא ניג'סה ורמזה הכי ישירות בעולם שהיא רוצה פרחים. ביום שבת האחרון זה אפילו גרם לה ממש ממש לכעוס עליי בגלל זה. ביום שבת היה התאריך לידה העברי נראה לי, וזה ממש הכעיס אותה שהיא לא קיבלה פרחים. לא נעלבה, לא הבינה את הרמזים ששלחתי של "את מעצבנת אותי עם זה, ורק על זה לא מגיע לך פרחים" (- כי זה היה באמת מציק, ואני שונאת לתת ככה מתנות, כשזה באווירה מגעילה שכזו), זה הגיע לשלב הכעס, וזה היה פשוט מכוער. מילא לא הייתי בסדר, נניח. אבל כמה שגם ההתנהגות שלה הייתה מטומטמת סביב כל העניין, בחיי שזה הוציא לי את החשק לתת לה משהו אי פעם.

אבל היום היה לי מצב רוח כזה של אם כבר-אז כבר, והלכתי לקנות לה זר יפה שכזה, של פרחים שהיא אוהבת, והיא אשכרה הייתה שמחה מזה. זה היה פאקינג מוזר. היא מוזרה בכלל.

כי בתפיסה שלי, זה פשוט מאבד את כל המשמעות כשזה לא בהפתעה, אלא בהזמנה, ונובע מכעס, ומהרצון להשתיק אותה ולגרום לה לצאת מהוריד, ולא במטרה ממש טובה. אבל איכשהו, למרות הכעס חזרה עליה, זה קצת עבר, והיום זה בא ברוח די טובה, אז כנראה שיש לה, וגם לי, מזל על זה.

אוף, יצא לי פוסט זיוני שכל.

מצטערת עליו, אבל זה הדחף לתעד. -_-

בכל מקרה, כדי לסיים עם משהו טוב-

יום הולדת שמח ל-

לינה

מירי

ושחר (כן נו, זה אתמול והוא בטח כבר לא קורא כאן אבל שיהיה..).