הממ... אני תוהה. עד כמה אני נורמלית אם משהו מאוד מביך ולא נעים, גורם לי לחזור הבייתה ולרקוד ריקודי אוגה-צ'אקה טיפשיים?

הייתי לפני פחות משעה אצל הרופא. הייתי צריכה להוציא אישור רפואי. לכל אלו שלרגע תהו מה קרה לי, במה הספקתי לחלות בימים קרים שכאלו ועוד יותר, איך באמת הצלחתי, אני אהרוס ואומר שסתם הלכתי אליו, אפילו בלי להיות חולה, כי אני צריכה פאקינג אישור כדי להיות חולה.

אחרי 3 שיחות בנות דקה וחצי עם אימא שלי אתמול והיום, החלטנו שאני צריכה להתלונן בפניו על כל מיני תסמינים שהוא לא באמת יוכל לבדוק. זה נסגר בכאבי ראש, חולשה, בעיות עיכול, חום, סחרחורות וכל מיני שטויות כאלו. לפני שיצאתי, פחדתי שהדיאגנוזה שלו תהיה משהו נוסח: "ילדה, את בטוחה שאת לא בהריון?" אבל התנחמתי בכך שאימא שלי לא באמת תיכנס איתי לשם, וגם בעובדה שבכל זאת אני לא. אחרי המתנה קצרה, נכנסתי בחשש קל (אממ.. נו, אני שונאת להיות במצבים שאני נאלצת לשקר, ואחרי הכל, אני לא חובבת רופאים במיוחד) והתחלתי לגמגם את הסיפור, פחות או יותר. הבעיה הייתה לא בדיוק הסיפור, אלא הבדיקה. למה לעזאזל הייתי צריכה להמציא משהו שיגרום לו להגיד לי לשכב על המיטה המגעילה הזו של הרופאים, ולדחוף אצבעות בכל הבטן שלי? הרגשתי כמו היצור הזה של הפילסברי! אנשים, זה היה טראומתי. טראומתי ביותר. נשבעתי לעצמי שאין מצב שאני חולה באמת עד סוף השנה הזו לפחות. אני פשוט לא אוכל לחזור לשם לא בקרוב, ואני לא בטוחה שגם אח"כ. >.< פוי.

מה שכן, בכלל לא ציפיתי לקבל אישור מעבר ליום שלישי. אפילו חשבתי שאם הוא יראה שעכשיו אני בריאה, הוא בכלל יביא לי רק על אתמול והיום. יצאתי ממנו עם אישור עד יום רביעי שזה שווה ביותר, ומספק לי חופש עד יום שני הבא (כולל). לא שזה יהיה ממש חופש, אבל לדעת שיום שני חופשי, הופך את החצי של יום ראשון הקרוב ואת יום שני הבא למאוד מאוד מבטיחים ונחמדים.

לקח לי קצת זמן להבין את זה. רק כשחזרתי הבייתה, פתאום הבנתי שאני יכולה לשבת בשקט (יחסית..), השגתי את האישור, ושהרופא יקפוץ לי. ייאי לי, וזהו!

פה (פה זה בדרך מהסלון לחדר), פחות או יותר, קלטתי שזה אכן נחמד. ואי שם בחדר התחלתי לפצוח בריקוד מטורף שאם היה נעשה בציבור, היה גורם לכל האנשים לחשוב שאני על ספידים או משהו. (so that how it feels? ^.~) 

[ואוי למזג האויר שיהרוס לי! כדאי לו מאוד להשתפר עד שבוע הבא]

מסקנת היום: לחם עם שעווה זה לא באמת טעים. לא ניסיתי, אבל זה נראה מוזר. (או: לכו תסבירו לאימא שלכם, שברגע שמוציאים לחם מהמקרר עדיף לשים אותו בשקית חדשה, או לכל הפחות אחת שהיה בה אוכל אחר קודם, אבל ממש לא בתוך השקית שממנה הוצאת את החנוכיה אתמול).

(בפוסט הקודם יש מסר מאוד חשוב לאומה.)