(ניתן למצוא קשר ישיר בין הכותרת למצב הרוח הנוכחי, אם כי קשר שכזה לא נמצא לחלוטין בין הכותרת לבין תוכן הפוסט.)

יש אנשים שפשוט לא מבינים שברגע שהם חוזרים על אותה בדיחה שהיא במקור די משעשעת במשך כל 2 שניות (ואני לא מגזימה, זה באמת היה בקצב כזה), זה פשוט הורס את הבדיחה. הופך אותה ללא מצחיקה, אותם ללא מצחיקים ולפעמים אפילו די מטומטמים.

I hate stupid people.

אני עוד יותר שונאת אנשים מטומטמים עם יותר מדי סמכויות שלא מגיעות להם.

אני חייבת להוריד 5 קילו.

אבל אני עצלנית מדי.

כשאני לא אהיה עצלנית מדי, אני אחשוב על להוריד אח"כ עוד 5 (טוב, אולי 3. עם אני אוריד סה"כ 10 קילו יש לי סיכוי קל להיראות קרוב לשלד.)

אני רוצה/חייבת לשנות משהו בשיער שלי.

אני רוצה אותו קצר (יחסית למה שיש עכשיו, זה נקרא משהו בגובה הכתפיים..) ובצבע אדום-בורדו-מעניין-שכזה-שיש-לי-בראש.

עם הרעיון הדי נחמד הזה יש 2 בעיות עיקריות:

1. צבע אדום מאוד לא יתאים/יחמיא לפנים הבמילא אדומות שלי.

2. שיער קצר ואני זו בעיה. מצד אחד, אני אוהבת אותו כשהוא קצר ורק גזור. את התקופה שממש קצת אחרי התספורת. זה אפילו די מתאים לי לפעמים. אבל מצד שני, אני מאוד רגילה לשיער ארוך. ואין לי טיפת סבלנות לחכות שהוא יתארך שוב. אני אפילו די שונאת את האורך הזה באמצע, שבין הקצר לארוך. כי זה לא יפה עלי וגם אין לי הרבה מה לעשות עם השיער כשהוא באורך הזה.

בלאט.

אנוכי לא לדעת מה אנוכי לעשות בפורים.

וויץ' איז א ליטל בעיה.

אנוכי לא לדעת מה אנוכי לעשות בחיים.

וויץ' איז א ליטל וורי ביג בעיה, למען האמת.

אנוכי סקאי,

Good Night

^_^