אז סוף סוף הגעתי לגיל שבו אפשר להתחיל. למרות הציפיות האישיות שלי מעצמי, משום מה יש לי חשק גדול להצביע ולהיות חלק מהבחירות האלו. לנצל את הזכות הזו שניתנה לי. אבל אני פשוט לא יודעת איך. הפתק שלי לא יהיה לבן. יהיו עליו אותיות כלשהן. השאלה היא אילו?

מאז ומתמיד סלדתי מפוליטיקה. עוד בהיותי ילדה קטנה (לפחות הרבה יותר קטנה מעכשיו) לא אהבתי את שעות הערב בהן נדלק מכשיר הטלוויזיה וכוון על מהדורת החדשות. הקשבתי בחצי-אוזן וחיכיתי לתוכניות הבאות. הנעשה בארץ, בעיקר בתחום הפוליטי, פשוט לא עניין אותי.

אין לי כל רצון או צורך להצטדק על כך כמובן, שכן אין כל רע בתמימות ילדותית וחיים בבועה ורודה של ילדות (וכן, אני בהחלט תומכת גם בילדים שמגיל צעיר אכפת להם והם יותר מעורבים...).

מאז, גדלתי קצת. בין היתר הבנתי שזו המדינה שלי. מדינה שלפני פחות משלוש שנים העניקה לי תעודת זהות ישראלית שמסמלת במובן כלשהו שאני חלק ממנה. מדינה שבהן ככל הנראה, אני אחיה במשך הלא-מעט שנים הקרובות.

לפני כשנה הגעתי לגיל 18 החוקי. מעבר לפריבילגיות כמו אלכוהול חוקי, שכולם נהנים להזכיר, אחת הזכויות (ויש שיטענו שזוהי אף אחת החובות) של אזרח בגיל החוקי בארץ היא זכות ההצבעה בבחירות לכנסת.

אני חושבת שעוד קיימת בי קצת אדישות ואפילו ריחוק מכל הנוגע למערכת הבחירות, בייחוד הנוכחית, אך עם השנים, ובמיוחד אחרי שיעורי האזרחות בכיתה י"ב (כן, קצת שטיפת מוח עובדת עלי יופי) האדישות התחלפה ברצון להשפיע ולשנות.

ומחר – בחירות. בעוד פחות מ-24 שעות (הקטע  נכתב לפני כשעתיים, נא להתחשב בהפרשי שעות) ייסגרו הקלפיות. מיליוני מעטפות עם פתקים קטנים בתוכן יעברו למרכזים מיוחדים בהם יפתחו אותן, יסתכלו על אותם פתקים ויעלו את המונה שסופר כל שם של מפלגה בעוד קול נוסף. והפעם, אני רוצה שמחר בקלפי כלשהו, בתוך אחת המעטפות הללו יהיה פתק שאני שמתי. פתק אחד, מתוך מיליונים, שהוא שלי. אני באמת רוצה להיות חלק מזה.

ואני חייבת להודות שקשה לי. אני לא שייכת באופן מוחלט לאף אחד מהפלגים העיקריים. לא ימין, לא שמאל ולא מרכז. הפתק שלי בטוח לא יתבזבז על אחת משלושת המפלגות הראשיות. הן מלאות ביותר מדי שחיתות ואינטרסים אישיים, ובכלל, בכל אחת מהן אני אמצא לפחות פרט עיקרי אחד שיגרום להצבעה עבורן פשוט להרגיש לא נכונה. נשאר רק להצביע למפלגות "קטנות" שרובן בכלל ספק אם יעברו את אחוז החסימה (ופה כבר מופיעה הדילמה שחבל להצביע למפלגה שלא תיכנס בכלל לכנסת כי זה קול מבוזבז). פה כבר כל אחד יכול למצוא איזשהו רעיון שעבורו הוא יצביע, אבל גם כאן אני לא שלמה עם הרעיון של להצביע למפלגה כלשהי.

מה שכן, משהו במדינה הזו צריך להשתנות, ורצוי שזה יתחיל מהשלטון. (אם כי למען האמת, רצוי שהשינוי יתחיל בכל אחד אישית) אולי יש משהו באמרה ששינויים גדולים מתחילים מהדברים הקטנים?