הראש שלי עובד שעות נוספות וגיליתי שזה רע.

לנה ממשיכה עם מסורת הבזבוז שיחות טלפון צבאיות, ואני מתה על זה.

תותים...

תותים והרבה מהם, בשילוב עם קצפת ודברים אחרים, פשוט עשו לי את היום.

וגם גור קטנטן של לברדור, שמישהו החליט להוציא לטיול בגן ליד הבית שלי.

וגם החתול הלבן-בז' שהחליט להשתלט על הספסל בתחנת האוטובוס בבוקר.

יש לי אופציה ליסוע לסיני אחרי פסח. אני לא סגורה לגבי זה, אבל זה מפתה מדי. מצד שני זה לא יבוא כ"כ בקלות כי יש לכך מחיר, מעבר לסכום הכספי...

אני מאוד מקווה, שהרעיון לטוס לגרמניה יתממש בסוף הקיץ. אני מאוד רוצה את זה...

אני אפילו די צריכה את זה. ואם זה יהיה כמו שהתסובב לי בראש באוטובוס היום, אז בכלל יהיה נחמד.

רעיון בהתהוות. תחזיקו לי אצבעות.

הו, הממ.. התקבלתי לטכניון.

וויפי ייאי? :S

אבל הם טיפשיםעילגיםכסיליםומפגרים.

לא רשמו לי פיזיקה בתור מקצוע בגרות ועכשיו דורשים שאני אעשה מבחני סיווג. מטומטמים. >.<

העניין בטיפול, דונט וורי.

היום, אחרי שחזרתי יחסית מאוחר כי פספסתי טרמפ בטוח, אמא שלי החליטה לספר לי על מה שקרה לה אתמול וזה די מפחיד.

מזל שהיא בחיים.

אנשים, תיזהרו בכביש. מכוניות הן לא דבר כ"כ בטוח. פשוט תיזהרו, תעשו טובה.

משפטים שבאים מהאנשים היותר מדי נכונים, ברגעים ה.. עזבו, אין לזה רגע נכון או לא נכון.. זה פשוט משהו נכון לגבי, בכ"כ הרבה תחומים.. זה דפק לי ת'הרגשה אתמול. וגם היום למען האמת. לא שזה עשה כ"כ רע. זה מסוג הדברים הנכונים האלה, שאני יודעת שהם באמת נכונים לגבי, אבל לשמוע אותם ממישהו מהצד עם נימה שדורשת שינוי, ואני יודעת שהשינוי הזה צריך לבוא, זה פשוט... וול, אני בטוחה שהייתם בסיטואציות דומות. אם לא, אז תהיו. קשה לתאר את זה מבפנים.

he who must not be named(20:26) :

נמ.... בהצלחה יקירתי....

אין לי הרבה מה להגיד חוצמזה שהגיע הזמן שתלמדי לעשות דברים בזמן....

NightSky (20:28) :

כן... אני יודעת שאתה צודק..

הקטע הזה ממש דפוק אצלי :/

oh well

מצד שני, משום מה דברים איכשהו מסתדרים בסוף...

he who must not be named (20:29) :

יבוא יום ולא יהיה לך כל כך הרבה מזל

NightSky (20:30) :

כבר היו כאלה..

וגם אחריהם דפקתי ת'ראש חזק בקיר (אבל מסתבר שהאופן המטאפורי לא כ"כ מספיק)

he who must not be named (20:31) :

נקווה לטוב כמו תמיד

אפילו מקלחת סופר ארוכה לא תעזור לי עכשיו.

אני צריכה מקור טוב לאנרגיות, וקשה לשמור על מצב רוח כייפי ומרומם כשאין זה בנמצא.

מחר יום חדש?

אפריל כבר כאן.

הזמן טס...

פשוט טס...

נעלם לי מהר מדי.

לפעמים אני מרגישה כאילו אני במרדף אחריו. אני הולכת בקצב שלי וממש לא רע לי ככה, אבל פתאום אני פוקחת את העיניים ומגלה שהוא כבר הרבה לפני, ואני צריכה איכשהו להשיג אותו. וחוסר התיאום הזה פשוט רע.

תחליטו לבד אם אני אופטימית או פסימית.

כי לי לא מתחשק לחשוב על זה יותר.

די, זהו, יותר מדי מידע לא נחוץ עבורכם בפוסט אחד.

צ'או ולילה טוב.

שמרו על עצמכם, עשו לי טובה.

13000 כניסות?

וואו, אתם משהו.