לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Oh I, I want to go back to Believing in everything

Avatarכינוי: 

בת: 37

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2006    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2006

השבוע האחרון של גיל 18...


היה חביב (:

הממ...

 


 

כשתיבת המייל שלי מוחה בשתיקה רועמת ש"אין הודעות חדשות בתבת הודאר הנכנס" זה סימן מובהק שצריך לעדכן את הבלוג, ומהר.

 

אז הנה, עידכון.

 


 

לשבת חצי שעה מול דף כמעט ריק, עם רצון לעדכן ו-0 כוח לעשות את זה, זה לא בסדר.

אבל לא אשמתי. יש לי שירים יפים מדי ברקע. אני מעדיפה לשבת ולשיר אותם בחדר הסגור שלי, בתקווה שאף אחד לא שומע, מאשר להתרכז בהקלדת מילים.

 


 

וול, נמשיך מאיפה שעצר בערך הפוסט הקודם... [שזה יום שני עד כמה שזכור לי...]

 


 

יום שלישי מסתכם בנוסחה פשוטה מאוד:

 

beer + cocktails +   =   

 

 

מאז ומעולם הערכתי אנשים שניסו לחנך אותי. P:

 



יום רביעי

 

מזה כמה חודשים אני מנסה להוכיח איזה משהו, או לפחות לעלות סופית על העובדה המדעית שאם אני לא ישנה 8-10 שעות, זה יכול להיות רע, אבל אם אני ישנה פחות מ-6 שעות בלילה (וככל הנראה שללכת לישון ב1 וחצי בערך ולקום ב-6 בגלל קרני השמש ולפני השעון המעורר פאקינדמיט >.< זה נחשב לפחות מ-6) אני ערנית בבוקר.

 

אפילו נחתה עליי מוזה משומקום, והחלטתי שיש איזה מקום בעיר שאני חייבת לצלם, פשוט כי יש לי כותרת דו-משמעית לתמונה הזו, וזה יכול לצאת יפה. eh אם רק זה היה יוצא טוב במצלמה שלי, זה היה מעולה. [אבל זה לא יצא טוב. אני יודעת את זה עוד לפני שצילמתי. הממ, אבל ננסה בכל זאת] זה אפילו איזור שלם, שאני רוצה איכשהו יום אחד להסתובב שם סתם ככה, ואולי לעשות מזה סדרת תמונות יום אחד. ~הולכת להשיג כישרון מהיכנשהו~
 [מיותר לציין שלמחרת, כשרציתי לקחת ת'מצלמה, שכחתי אותה בבית? -_-]

 

הדבר היחיד שממש הרס לי את יום רביעי, אבל לגמרי הרס, הוא איש אחד שגר בבנין שלי ועצם נוכחותו מטרידה אותי מאוד.

רוצחים סדרתיים פוטנציאליים מוזמנים לקבל מידע על מיקום באופן פרטי.

יצא לי להתקל בו השבוע במעלית, וזה מעצבן כי חשבתי שהגעתי לקומת יציאה ובאתי לצאת מהמעלית כשהוא נכנס. אני שונאת שזה קורה לי עם אנשים שמזמינים מעלית מהקומות התחתונות. אח"כ, עליתי על אוטובוס שאני לא ממש אמורה לעלות עליו. גם לא היה הרבה מקום אז ישבתי במקומות ההפוכים בצפיפות עם אשה גדולה וחייל עם מלא חפצים. פתאום אני רואה דמות מתקרבת מאיזור סוף האוטובוס ונעמדת מעלי. לעזאזל, אותו בנאדם עומד וכאילו-מחכה שאני אזוז ואפנה לו מקום לשבת בריבוע האומלל והצפוף הזה. פאקאיט. ואח"כ, בסוף היום, במעלית הביתה, עליתי מקומות תחתונות יותר, ופתאום הוא שוב נכנס, דמיט. וכל פעם זה מלווה בפרצופים מוזרים ועצם הבהייה בי פשוט מטרידה >.< ארג. ~תדמיינו סקאי מחטיפה בוקסים למשהו כבד, ואח"כ מפילה משהו כבד על מישהו שזה ממש מגיע לו~

הממ, יותר מדי שורות על נושא מציק, אז נקסט.

 


 

יום חמישי

לעומת שלישי ורביעי, היום הזה כלל קצת פחות "חופש" ובכל זאת היה די נחמד יחסית בטח למה שיהיה שבוע הבא.

 

פרט מרתיח ביותר מיום חמישי:

בעודי עולה במעלית הביתה, היו כמה אנשים איתי.אחת מהם מועד הבית.

נשמעים רעשים מבחוץ.

אני: "מה זה?"

אישה מועד: "אה, מחליפים ריצוף במעלית למשהו יפה יותר"

אני: "O_O"

אויש, לעזאזל.

מסתבר שלועד בית שלנו אין עוד על מה לבזבז את הכסף. פתאום בא להם להחליף ריצוף במעלית.

לא יאה ולא נאה להם מה שהיה שם, מסתבר.

ולמה החליפו?

למשהו שבכלל לא מתאים לעיצוב של המעלית, ולעיצוב של הבניין.

הם חשבו לרגע שברגע שאדריכל מתכנן בניין, הוא חושב על זה שהריצוף במעלית מתאים לקונספט של כל העיצוב הפנימי. שלא צריך מרצפות שחורות בבניין בהיר? אני בספק.

הם חשבו לרגע שזה גם די מטוטמם להחליף ריצוף רק במעלית אחת ולא גם בשניה? אם כבר, כאילו...

אגב, זה מצטרף להחלפת דלת הכניסה לבניין לפני כמספר חודשים. כן, גם אז זה היה ל"משהו יפה יותר". מיותר לציין שגם צבע הדלת החדשה לא מתאים בגרוש לבניין שלנו? הדבר היחיד לזכותם במקרה ההוא, הוא שהדלת הקודמת באמת הייתה מפגרת ולא נסגרה טוב. אבל לפחות תתאימו ת'צבע של הדלת החדשה..

ג'יש... ממש התעצבנתי על זה. אנשים מטומטמים. >.<

 

מקרה משעשע/הזוי/מוזר מיום חמישי:

9 בערב.

אני אחרי נימנום קל של לא-זוכרת-כמה-זמן מנסה לקום כדי לראות קצת טלויזיה ולהירדם שוב.

לפתע טלפון.

לפני כן נציין שבכמה ימים אחרונים אנשים מתקשרים כל כמה זמן כדי לדבר עם אמא וכאלה... אבל זה בהחלט בשעות מוקדמות יותר.

אני: ~תוהה מי זה יכול להיות~ "הלו.."

אישסקרים: "שלום אני אישסקרים [אופסי, לא הקשבתי לכל המשפטים הראשונים ככה שפספסתי ת'שם] היית מעוניינת לענות על מספר שאלות? *בלהבלהבלהפקהפקהפקה*...."

אני -אוף בלאט, יש לו דווקא קול חמוד- : "אהה....לא....אני לא עונה לסקרים וזה..."

אישסקרים: "אבל..אבל... זה הסקר האחרון שלי! אם את עונה אני יכול ללכת הבייתה! בבקשה? זה סקר ממש מעניין וקצר!"

אני -משחקת אותה קשה להשגה- :"אהה... לא. נו, תתקשר למישהו אחר.." P:

אישסקרים: "אבל...אבל...בבקשה! בבקשההההההההה!!! אל תהיי רעה! אם את עונה לי עכשיו אני יכול ללכת הביתה! ואם את לא עונה לי, זה יהיה על המצפון שלך!"

אני -ענייני מצפון זה נושא רגיש- : "אני רעה? וזה שאתה משחק לי על המצפון זה לא רשע מצידך?"

אישסקרים: "נו,בקשה, פליז אני אעשה לך ילדים וכאלה" -> טוב זה לא ניסוח מדויק, אבל עד עכשיו הבנתם ת'רעיון...

אני ~כמה שניות של שתיקה~ : "נווווווו...." -ארג,בלאט,דמיט-

* השורה האחרונה נובעת מהפרט הבא: די, ואם אינני טועה גם בולי, עבדו בעבודת השטן של הסקרים. ב2-3 דקות של השיחה עד כה עם איש הסקרים, התרוצצו לי בראש כל הסיפורים שלהם על איזה באסה זה להגיע לסוף המשמרת עם לא מספיק סקרים, ואיזה באסה זה להישאר עד שמסיימים את הכמות שצריכים, ואיך לפעמים כולם מתגייסים כדי לעזור, אבל זה לא תמיד קורה וזה... קיצר, כשאישסקרים ניסה לשבת לי על המצפון, לא היה לו שמץ של מושג עד כמה זה הלך לו.

וככה, לראשונה בחיי מצאתי את עצמי עונה על סקר טלפוני.

אני חייבת לציין שבשיתוף רוח השטות שלי וגם של אישסקרים שתקוע לקראת סוף היום, היה אפילו קצת משעשע, אבל שיטפתי פעולה, ועניתי על הכל כמו ילדה טובה.

[הידעתם, קווי זהב רוצים גם הם להתחרות בבזק? -כן, גיליתי את מי אותו אישסקרים קילל במשך כל אותו הערב ^.~-]

אפילו קיבלתי "מזל טוב" כתגובה לשאלה של "בת כמה את?"... "אממ.. 19... עוד יומיים.. oO"

אניווי, זה בהחלט מוכתר כמשהו שימלא את "פינת המעשה הטוב ה..." הממ יומי זה לא... גם לא שבועי... גם חודשי לא כ"כ. אוף, אני אנטיפתית. שיהיה, פינת המעשה הטוב, נקודה. P:

 


 

יום שישי

נסיעה לקניון כלשהו בתקווה להיתקל במבצעים שווים במובטח. לא משהו מעניין.

השלל מהיום: עגילים+ שרשרת ועוד עגילי חישוק.

הנזק לכיס: 0 שקלים ו-0 אגורות. כפרה על העיניים היפות שלי. ^.~

עוד שלל בא בתור זר ורדים ענק ומקסים, שנקנה בת'כלס עבור אמא שלי מהביצפר שלה [בטח יש להם איזה "ועדת ביקור חולים" או משהו], רק שהיא החליטה להגיד שיקנו ורדים, והביאה ת'זר לי.

-note to myself: חובה,חובה,חובה לצלם אותו מחר. חובה!-

אה, ויש גם שקית. כן, שקית. אבל היא פשוט מתוקה ומקסימה וחמודה למרות שהיא בכלל שקית ניילון. הדפסים חמודים זה שווה! P:

 


 

אי שם בתחילת שבוע, או שמא סופ"ש שעבר, אני כבר לא זוכרת, קיבלתי ת'לינק לדבר הזה.

 

זה נורא משעשע, ואני אשמח את תציירו ותשתפו בתוצאות.

[התמונה שלי עם התוצאות תעלה מחר מטעמי עצלנות בלבד.]

 


 

 

הממ... המשך יבוא כנראה... יש דברים לעדכן, אבל כבר מחר...

 

 

-עשרה לחצות. כן, הגיע הזמן לסיים ת'עדכון הזה סופסוף-

 

סוף שבוע נחמד וכייפי לכולכם.

=^_^=

 



נכתב על ידי , 19/5/2006 22:22   בקטגוריות שחרור קיטור, סתם כי בא לי לעדכן..  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של NightSky ב-23/5/2006 19:21




39,952
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNightSky אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על NightSky ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)