< הכניסו כאן פוסט משעשע ושנון על איך שהגעתי בדיוק בזמן לתחילת יום ההכוון, עד כמה הרצאות הפתיחה הכלל-טכניוניות בצ'רצ'יל היו מרתקות ומועילות ברמות שלא שיערתי שיהיו, על איזה מעניין ומרתק היה המידע בהרצאה הפקולטית עצמה, על איך ישבתי עם אנשים מגניבים ופטפטתי איתם ללא הרף ויצאתי עם מלא מכרים חדשים שחובה-חובה-חובה לשמור איתם על קשר, על איזה מגניב היה בסיור ברחבי הטכניון, ועל איזה כיף ללכת עם תעודת סטודנטית בארנק. >

כי אני לא יכולה לכתוב אחד כזה, אתם מבינים, זה קצת לא אתי בעיניי לכתוב פוסט שיקרי לגמרי.

אז שוב הגעתי למקום חדש, בעודי מכירה 0 אנשים בדיוק, שוב הוכחתי לעצמי שאני לא מסוגלת ליצור קשרים ושיחות עם אנשים, ששוב אם אף אחד לא פונה אליי אני גם לא אהיה הראשונה שפוצה פה ומתעניינת, גם אם אני ככה (תדמיינו משהו מאוד קטן) קרובה ללהתחיל להגיד משהו למישהו, כלשהו.

היה אמנם משעשע למדי בסיור, אבל פחות או יותר זהו..

(הדבר היחיד שאני גאה בו זה שלא איכזבתי אותו לגמרי והלכתי הלוך ושוב ברגל, גם כשבדרך חזרה היה טפטוף קל ואמרתי לעצמי שאם מתחיל גשם אני לוקחת אוטובוס הביתה. כן איכזבתי כשהייתי מספיק סנילית ושכחתי שהכל מתחיל ב10 ולא 10:30, והגעתי לאיזור רק קצת לפני 11. אבל כן, לא נראה לי שפספסתי יותר מדי...)

הנה, קיבלתי את הנכשל הראשון שלי בטכניון, במבוא להיכרויות עם אנשים חדשים.

מי לא גאה בי, מי?