[סמיילי מצב הרוח שנראה שמח כנראה יתחלף החל מהשבוע הבא, אבל נו, תנו לי להנות קצת מהרגע]

אז הממ.. ביום ראשון [לפני כ-4 ימים] החל סמסטר א' שלי בגהנום [שידוע בכינויו בעגה היותר מקצועית: "מוסד הטכניון"].

בינתיים הכל נחמד, אבל זה עומד להשתנות מאוד בקרוב... כמות הבדיחות של המרצים בשיעורים היא ביחס הפוך לחלוטין למס' השיעורים (זה אומר בשפה פשוטה שככל שיש יותר שיעורים, ומתקדמים יותר בחומר, הכל נהיה יותר רציני. אבל כאמור, זה יתחיל לקרות כנראה החל מהשבוע הבא.. אז בינתיים אני בסדר, ואפילו מודה בזה).

כידוע, או שלא כידוע בעצם, לכם, אתמול היה יומולדת לאימא שלי, והיום הולכים לחגוג, אז אין לי יותר מדי זמן לכתוב פוסט.

יכול להיות שאני אערוך אותו, אבל בינתיים מס' נקודות:

הרצאות ותרגולים ראשונים, זה דבר משעשע לרוב. והרי ציטוטיאדה [גאד, כמה התגעגעתי לזה!]:

פיזיקה 1 מ': (מספרים ואותיות למקצועות זה כנראה משהו שאמור לגרום לנו להרגיש שבית הספר מאחורינו, וכבר אין סתם פיזיקה ולקבל 100 מללקק למורה או משהו כזה)

7/11/06

נועם סוקר:

- "תראו, צריך לשמור על ממוצע ציונים בכיתה. על כל תשובה נכונה שמישהו מכם אומר בכיתה מקבלים נקודה, אבל אתם בוחרים ממי להוריד אותה!"

- "יש יתרון טוב בגיל שלכם, שמתחילים לא לראות טוב.. יותר קל למצוא בן זוג."

- "לכל מי שמתקשה, מצאתי דרך למצוא את יד ימין שלכם! אתם שמין שעון על השולחן. מרימים את השעון ביד שמאל. עכשיו, מה שנשאר זו יד ימין! ... מי שיש לו שתי ידיים שמאליות, שייגש אלי בשעות קבלה.."

זה נקרא גאונות לשמה.

חדו"א 1 ת' (זה מקצוע שהומצא כנראה כדי שיחידי סגולה שישרדו את ההרצאות והתרגולים בלי שיימס להם המוח, יכולו לצאת לאוויר הפתוח ולהגיד לרוב הסטודנטים האחרים בטכניון: "I know something you don't know!"):

אביב צנזור: [אני חושבת שאם אני אוהב חדו"א עד סוף הסמסטר, זה רק בגלל ההרצאות הטובות שלו.. לפחות עד עכשיו...]

5.11.06

- בטון מאוכזב: "אה, אז את לא יכולה לעמוד שם ולהחזיק את זה כל השיעור?" - נאמר לילדה שקמה לסגור את הדלת, ולפני שהיא הספיקה לחזור למקום הדלת נפתחה שוב.

- "יהיו פה הרבה אנשים שיחשבו 'אה, הבנתי!'... ואז יגיע הבוחן..."

- "אלו הם המספרים הטבעיים {1,2,3,4...} ... סופרים איתם תפוחים... מכירים אותם בגיל 3 בערך." (מצטערת, אבל אני מצאתי את ההסבר מאוד משעשע, לפחות באותו רגע.)

- "ואלו המספרים השלמים.. כבר לא כ"כ קל לספור איתם תפוחים..." (נו, מינוסים וכאלה..)

8/11/06

- "מה שעשיתי כאן בעצם זה ששזרתי שתי סדרות..." כעבור רגע: "תנסו רגע להגיד הרבה פעמים 'שזרתי שתי סדרות', נראה אתכם!"

- "אתם תמיד תקבלו את ה-10 דקות הפסקה שלכם ב-ε  סביבה של וחצי!" .. לכמה אנשים שרצו הפסקה [ואם אפסילון לא אומר לכם כלום, מצבכם הכי מעולה שיש, תאמינו לי!]

- הוא נתן כמה דוגמאות לדברים, ואת דרך המחשבה של איך להגיע למשהו, הוא צייר בתוך עננים ורק אח,כ כתב בנוסחאות, ואז הוא ירד על עצמו

בקול משעשע: "'יוסי, מה למדתם היום בחדו"א?'...'פירמלנו עננים'."

עמית עינב:

7/11/06

הדבר הראשון שכתבתי בשולי הדפים היה הדבר הבא:

"התרגיל בחדו"א 1 ת' גורם לי לחשוב על מה זה אומר אם למתרגל יש קלסר של פו הדוב עם פרפרים", פשוט כי ראיתי את המתרגל נכנס עם הקלסר הזה, וזה נראה לי הזוי למדי.

כעבור חצי שעה, הוא הראה את הקלסר לכולם וטען שפו הדוב שלו נורא חמוד [מה שמאוד נכון, אגב].. אבל זה פשוט היה מוזר. מוזר-משעשע, כמובן.

- "אני לא אשקר לכם... ת' זה לא לטירוף.... זה באמת לא קורס קל!" ג'י, תודה על העידוד, בנאדם.

- "התרגילים יחדדו את היכולות הטכניות שלכם עד ל... חוד!... חד!.."

- "ואז רצו לחלק את הפרה, כדי לעשות מנגל! ... וככה נולדו השברים"

- כותב על הלוח את אי שוויון המשולש [|Y|+|X| > |X+Y|]... "יש גם כזה עם מינוס! זה התאום האפל שלו!"

- באחד התרגילים הוא כתב גדול שווה, במקום סתם שווה..: "הוספתי עוד מידע לא נחוץ על מנת לבלבל את הסטודנט!" [אוי, איזה כיף.]

- ואז הגענו לאותו אי שיוויון המשולש עם המינוסים: "זה אי שיוויון המשולש האפל! אל תגידו את זה לאף אחד! אל תעזו להגיד למרצה שלכם שאמרתי את זה! אבל הוא אפל! הוא רע, הוא אפל, אתם יכולים לקרוא לו מורדור אם בא לכם."

TO BE CONTINUED

 I hope...

כמות הפרסום הלא סמוי והשיווק המתבצע בסטודנטים, זה פשוט מדהים!

למשל היום, הלכתי לקבל את כרטיס הסטודנטית שלי [בשעה טובה..], ובתור מתנה יחד איתו מגיע תיק ויומן. א-ב-ל כל זה מגיע בשקית שהיא בעצם פרסומת להוט, בתוך היומן כמובן יש עשרות פרסומות [ולעזאזל, אם הייתי יודעת שמחלקים יומן לא הייתי קונה אחד >.<], ועוד יש שקית קטנה שלהיינץ', עם קטשופ וחרדל בפנים! [כדי שאם אין לכם כלי כתיבה תכתבו עם קטשופ בתוך היומן?! oO] אני מתפלאת שעל הניילון שעוטף את התיק לא הייתה איזה פרסומת נוספת.

וכמובן, לא נדבר על כל מה שהולך מבחינת שיווק רצחני ואישי בקטע שאי אפשר לעבור ליד בניין אולמן בלי שיתנפלו עליך עשרות אנשים שיציעו לך כל מיני דברים.

[בנקודה זו עליי לציין שאין לי שומדבר נגד חברת קוקה קולה, שאת הפרסום הלא סמוי שלה עושה בחלוקת קולה חינם. כן ירבו. P:]

היום הגעתי למסקנה שצהרי יום ד' זה מנהג חביב למדי!

מה שלא חביב זה לראות את ביפ oO [מזל שהוא לא ראה אותי], וכן חביב להיתקל באנשים נחמדים שהיו איתי בכיתה סתם ככה.

עוד דבר חביב זה אנשים חביבים [יימאס לי לכתוב ב' בשלב כלשהו, אני מבטיחה.] שניגשים עליי ומתחילים לדבר איתי סתם ככה, ואז נסחבים איתי ממקום למקום ומסתובבים איתי לפחות שעה וחצי. הממ.. אז כן, יכול להיות שקטע ה-"making friends" עוד במקרה יעבור בשלום.

הא, אתמול בחלון עוד פגשתי אותו.

אנשים שממלאים לי את הזמן כשחוות המחשבים במילא מפוצצת ואין לי מה לעשות, זה טוב.

וזהו לבינתיים.

אגב, גם לו היה יום הולדת אתמול.

סתם כדי לסיים את סיקור המזלטובים.

סקאי, כזאת עם כרטיס מגנטי ותמונה מפחידה שאומר שהיא חשמלטורית רשמית.