נכון שזה נשמע כמו שם של ספר פילוסופי להחריד? [שאולי במקרה כתב איזה מתמטיקאי]

בכל מקרה, אם אי פעם מישהו יגנוב את השם הזה, אני אהיה מוכנה להעיד לטובת המרצה שלי לחדו"א על זכויות יוצרים, זה נשמע כ"כ גאוני בתור שם למשהו!

טוב, אני אפסיק להתלהב ואפנה לסיבת כתיבת הפוסט, הלא היא ציטוטים, כמובן.

כי הרבה חיים אין לי.

טוב נו, אולי חוץ מפיקניק החתולים/עתודאים שהייתי בו היום, והיה נחמד מאוד, אבל נחסוך מכם את המידע, סתם בתור שמירה על פרטיות של אנשים שאני עוד לא בטוחה עד כמה צריך לשמור על פרטיותם.

אז כן, ציטוטים.

יש לי שתי סיבות עיקריות לעשות פוסט של רק ציטוטים.

1. יש לא מעט.

2. כשמבקשים ממני לצלם חומר משיעור קודם בפיסיקה, ואני מביאה בכיף, ומגלה אח"כ שיש ציטוטים של נועם סוקר בשוליים, והילד שצילם עוד צילם בכוונה עם אפקט כהה יותר, כדי שיראו את כל הקשקושים שלי בעיפרון (רובם קשורים לחומר, אך ניחא), זה קצת מפדח.

אז כן, פינת ה- "Say what?!" החודשית/שבועית/וואטאבר:

נתחיל ממערכות ספרתיות:

ניר קציר הוא איש משעשע, שאתמול החזיק אותנו שעה יותר מהרגיל כדי להשלים פערים מהרצאה שהתבטלה שבוע שעבר. יצאנו כ"כ מאוחר שאני וש' חטפנו התקף צחוק אדיר עוד מקצת לפני סוף ההרצאה. אז לכל מי שפסע באיזור הטיילת בטכניון וסבל ממראה מיותר של שתי בנות ששרות: "מינימיזציה, מינימיניזציה.. מינימינימיזציה!" (כפול הרבה מאוד פעמים), עימכם הסליחה.

בכל מקרה, עם ניר קציר יש לי בעיה עיקרית אחת, הוא ציטט כ"כ הרבה דברים שלו, שכבר לא מתחשק לי לצטט, במיוחד כי הכל מופיע כאן או כאן, או באפסילון סביבה כלשהי של הפוסטים האלה (כן, ניר שלנו נהנה למחזר יציאות מוצלחות, אבל נו, שיהיה לבריאות, כל עוד הוא משעשע).

"כל אחד יכול לבוא ולקבל כמה שהוא רוצה במבחן, כל עוד הוא עומד בתנאי שהממוצע פה הוא 100, וכל אחד מכם יקבל 100." [21.11.06]

סטודנט: "אתה יכול לכתוב גדול יותר? לא רואים פה מאחורה.."

ניר: "אתה רואה כאן *מצביע על הלוח* הנ' שלי גדולה! יש לי גם אותיות קטנות יותר.. אז בממוצע זה דווקא די גדול." [21.11.06]

אלגברה 1 מ':

אז ביום רביעי שעבר עברתי מהמרצה הדי משעמם שלי, למרצה אחרת, בשם לודמילה. מהשם לכולנו ברור שהיא לא בדיוק הצברית הממוצעת, ובעלת מבטא רוסי משעשע, אבל עזבו את זה. האישה התגלתה בראשון האחרון כאישה אדירה ומשעשעת להחריד!

אין ציטוטים, פשוט כי היה צריך להיות נוכחים בכיתה כדי להתפקע מצחוק, ואם עכשיו אני אתחיל לספר לכם על כמה היא מכה את עצמה, מילולית, על כל שגיאה קטנה שהיא כתבה על הלוח (והיו לא מעט דווקא באותו יום), תאמינו לי שכבר התחלנו לחשוב בינינו לבין עצמנו על איך סוגרים מהר-מהר את כל החלונות כדי שהיא לא תחליט לקפוץ פתאום.

בכל מקרה, כמו ללא מעט עולים חדשים (יותר ופחות), יש לה שגיאות כתיב משעשעות, אבל כשהיא ניסתה לכתוב על הלוח "כל האיברים בשורה שווים ל-0", וכתבה במקום זה: "כל האירים בשורה שווים ל-0", אני מצאתי את עצמי מתגלגלת מצחוק.

פיזיקה 1 מ':

אז עברתי סופית מהמרצה הקודם לנועם סוקר הקצת-יותר-משעשע. אני חייבת להודות שזו ההחלטה היחידה שאני לא בטוחה שאני שלמה איתה סופית, אבל שיהיה, אם אני לא טועה סוקר אחראי השנה על הקורס, והוא באמת די משעשע ומגניב, אז נניח שאני אשאר אצלו.

מה שכן, קצת החזרת חובות:

עופר אייל: "כל החוקים הפיזיקליים עובדים עד נגזרת שנייה."

סטודנט: "ולמה לא גוזרים פעם שלישית?"

עופר: "כי מספיק! די!"

[13.11.06]

הוא פתר איזה תרגיל דוגמה לחשוב אורך יום במקומות שונים על כדור הארץ "אני עומד כאן..."

סטודנט: "למה לקחת את פי להיות אפס?"

עופר: "זה מטעמי אגוצנטריות!"

[9.11.06]

תרגיל: "יהי מטוס שנע... לנו יש טיל שנורמת המהירות שלו היא u. מצא את u  כדי שנוכל לפגוע במטוס"

[ואז הוא קלט כמה מיליטריסטי זה נשמע]

עופר: "כמובן, כדי שנוכל לחלק שם סוכריות!"

[16.11.06]

ו... נועם סוקר:

באמצע כתיבת חוקי ניוטון על הלוח:

נועם: "*שיעול* ... איינשטיין מת.. ניוטון מת... גם אני.."

[14.11.06]

הוא ניסה להדגים משהו עם זריקת הדבר שמוחק את הלוח באויר:

נועם: "פעם היה פה ספוג.. אבל הסטודנטים לקחו אותו כדי להתקלח."

[14.11.06]

כשהוא כתב את חוק קולון על הלוח:

נועם: "שמות צרפתיים קל מאוד לכתוב- אתם כותבים את השם כמו שאתם שומעים אותו, ופשוט מוסיפים אותיות בכל מיני מקומות אקראיים."

[16.11.06]

(באותה נימה, ניר קציר, 21.11.06: "בשמות צרפתיים אומרים רק את החצי הראשון מכל מה שאתם כותבים")

סוקר: "כשחלקיק מהשמש נכנס לשדה המגנטי של כדה"א ומגיע עד הקוטב הצפוני, במה הוא מתנגש?"

סטודנט: "בקרח!"

[21.11.06]

*כותב משוואה על הלוח*

נועם: "אם תסתכלו על זה, זה אולי נראה מסובך ממבט ראשון, אבל אם תתעמקו בזה תגלו שזה מסובך לאללה!"

[על משוואה שבסוף הייתה דווקא די פשוטה. 21.11.06]

מבוא למדעי המחשב ח':

סאהר הוא מרצה משעשע ונראה די מגניב. נקודה.

סאהר: "בניין טאוב, למי שלא מכיר, זה הקניון שם אחרי אולמן."

[טאוב באמת נראה כמו בניין חדש דמוי קניון מבחוץ! 9.11.06]

סאהר: "שעות קבלה זה לא בשביל שאני אכנס ל-ynet או ל-one ואקרא עיתון, זה כדי שתשאלו שאלות! אחרת.. אם לא תבואו.. זה מה שאני אעשה!"

[9.11.06]

סאהר: "אתם גם תמיד יכולים לשלוח מייל.. אם מישהו מתבייש לשלוח מהמייל שלו אתם תמיד יכולים לשלוח ממייל אנונימי, לפתוח אחד חדש, "חיננית17בלונד" לדוגמה, ואני אענה לכם."

[2 שניות אח"כ הוא קלט ש-17 זה קצת צעיר ולא חוקי והלתחיל לגחך על עצמו "עכשיו אתם יודעים מה יש לי בראש.." 9.11.06]

האמת היא שמה שלמדתי בעיקר באותו יום, היה שהמבחן של הקורס למדעי המחשב [זה בערך אותו קורס, רק לפקולטות שונות, גם רוב הסיכויים שהמבחן זהה] הוא יומיים לפני שלנו, ככה שצריך להתיידד עם אנשים ממדעי המחשב. P:

16.11.06

למישהו צלצל הפלאפון, עם השיר "מעמקים" של עידן רייכל

סאהר: "תשאירי דווקא, צלצולים יפים אפשר להשאיר. מה שלא יפה- אז לא!"

*מישהו בכוונה מפעיל צלצול פשוט ורגיל*

סאהר: "הנה, זה- לא!"

חדו"א 1 ת':

הו, אביב-תמתח לי את הגבול-צנזור הוא פשוט מלך. נקודה. לא אכפת לי אם אני אכשל בקורס הזה, אני יודעת שהוא מקבל ממני 5 בסקר על המרצים.

[היום הוא למשל בא עם חולצת "השומר הצעיר, קן נווה שאנן" אם אני לא טועה, וגרר כמה התפרצויות awww מהסביבה הקרובה אליי.]

וזה מה שהיה על הלוח ב-8.11.06

שאלה: איך מחשבים גבולות?

תשובה: בעזרת גבולות ידועים, אריתמטיקה של גבולות, ועוד כמה קונצים שנלמד בהמשך.

הוא כתב על הלוח תרגיל לחישוב גבול עם n בשורש, בחזקה ובמכפלה:

אביב: "במבט ראשון- אמאל'ה. במבט שני- אני בעצם לא צריך אותך כרגע."

תוך כדי ציור ענן (אם לא הבנתם, על תשאלו):

אביב: "הטוש שלי כבר מתחיל לכתוב בלבן."

(באותה נימה: ניר קציר, לפני שבועיים, "תראו, הטוש הזה כותב בשקוף!")

תוך כדי כתיבת הגדרה לגבול סדרה ששופאת לאינסוף:

אביב: "זה הרבה יותר עברית מהאפסילונאוטיקה הזו."

תלמידה שלא הבינה את זה, ביקשה הסבר ודוגמה:

אביב: "תחשבי על מספר ממש גדול... חשבת עליו? .. אל תגלי לי!"

ב-15/11/06 הוא נכנס לכיתה ועבד עלינו שהוא עושה בוחן פתע, שנכתוב 2 הגדרות. 10 דקות הוא הקדיש ללהכניס לנו לראש שפה קשה ללמוד, ושזה קורס לא קל ושאנחנו צריכים לעקוב ולהישאר בעיניינים, ולחזור על החומר ולדעת טוב את ההגדרות. הוא זכה באותו יום להערכתי הנצחית, כי ברור שאף מרצה לא יבזבז 10 דקות מההרצאה שלו כדי להסביר לתלמידים שלו שזה לא גנון ושצריך לקחת ברצינות את הקורס, ככה שח"ח ענק לו. מה שכן, היה משעשע לראות את תגובות התלמידים...

אביב, באמצע הקראת 2 השאלות על ההגדרות, לתלמיד שלא הבין מה קורה פה: "אפסילון גדול מאפס, BOO!"

וכשהשיעור התחיל:

"אז מה הייתה המטרה של התרגיל בקרדיולוגיה שעשינו?"

[קצת אחרי שהדופק של כולם התחיל לחזור למוטב.]

בדוגמה של סידרה שהיא מנה של 2 דברים, הוא עשה משהו עם לחלק שני איברים, ככה שיצא הרבה חילוק אחד מתחת לשני:

אביב: "עברנו לכתוב ביפנית, מלמעלה למטה."

[15.11.06]

אביב: "עד עכשיו ראינו משפטים לא כבדים, שהיו באפסילון סביבה של ההגדרות."

[15.11.06]

 19.11.06 - למדנו על הלמה [lema] של קנטור:

סטודנט: "קנטור זה סוס עם ראש של בנאדם!" (אז... מה היה הסכם שלך, בנאדם?)

היי, תראו, מישהו ציטט את זה בtzitut.com!

אביב: "זה לא למה [lama] זה למה [lema]!"

אביב התוודה שהוא מתבלבל בין הפתגמים עם "לא דובים ולא יער" ו"מרוב עצים לא רואים את היער" [השני התאים להוכחות של הדברים שעשינו] ואמר: "מרוב דובים לא רואים את היער" וכעבור כמה זמן, כשחזרנו לרעיון המשפט עצמו: "עכשיו נחזור לדובים."

אחרי הלמה של קנטור עברנו למשפט בולצנו-ויירשטראס (ואני אבין בהחלט אם אין לכם שמץ של מושג על מה מדובר), אחד התלמידים שישב לא רחוק ממני, בשורה הממש-אחרונה, עבר לשבת על אדן החלון, כדי לראות משהו מהלוח. כעבור מספר דקות אביב שם לב אליו:

אביב: "זה לא שווה את זה! מה שאתה חושב - לא, זה לא שווה את זה!"

והיי, תראו, גם את זה ציטטו!

אביב: "אני רוצה לדחוס לפה עוד דבר אחד מסובך כדי שביום רביעי יהיה פה קטרזיס. קטרזיס זה בערך הדבר היחיד שאני זוכר משיעורי ספרות בתיכון!"

22.11.06

והיום, התחלנו ללמוד על פונקציות [ייאי, איזה כיף! not]

אחת הדוגמאות שהוא נתן היה על סטודנטים, שמפעילים עליהם את הפונ' "תעודת זהות", והטווח הוא בעצם מספרים טבעיים.

אביב: "אבל זו לא פונקציה בבית-ספרנו, כי תחום ההגדרה הוא לא ב-R (מספרים ממשיים)"

סטודנט: "אבל למה?"

אביב: "מה, אתה איבר ב-R?"

~סטודנט מתמהמה~

אביב: "נעים מאוד, אני פאי!" [פאי meaning המספר פאי, לא העוגה.]

סטודנט: "המינוס ברח לך מהסוגריים.."

אביב, מסתכל על הלוח: "שובב!"

ובסוף, הוא הוכיח את הנטייה שלו לכתוב על הלוח דברים שהוא חושב, תוך כדי הדגמת גבול של פונק', בתוך ענן [שזה איך אנחנו אמורים לחשוב]:

"רוצים אפסילון גדול ממשהו, כלומר רוצים (שייגמר כבר השיעור)....."

עמית עינב:

9.11.06

עמית: "היו יוונים, והייתה להם סיגמה. ולנו יש ססססכום."

אחרי שסיימנו עם דברים לגבי אינדוקציה, אי שוויונות וכאלה, ועברנו לחסימות ואקסיומת השלמות:

עמית: "עד עכשיו שיחקנו, ועכשיו הגענו לחדו"א Hardcore!"

[עריכה]

מזה בכלל שכחתי, אבל כיף להיתקל שם בציטוטים שאני יודעת שנכחתי באותו זמן בכיתה והיה מבדר.

והעובדה שהציטוט הזה ישן, רק מראה שהמרצים נהנים למחזר בדיחות, כי גם בזה נכחתי.

[סעריכה]

זהו, להפעם.

אני כנראה מחכה שהשיעורים שלי יעשו את עצמם, אחרת אין לי שום הסבר לזה שכרגע ישבתי שעתיים מול ישרא.

תהנו מהחיים אנשים, כל עוד החתולים לא גונבים לכם את האוכל בפיקניקים. ^.~

=^_^=