כן, זו כותרת צומי.

אבל לא רק!

זו בערך ההוכחה לכך ששיעורי בית בפיסיקה יכולים להיות דבר מהנה למדי, אם יש לכם ראש פתוח ושאלה שנראית ככה -

אז הרי לכם סקופ.

מרי פופינס היא בכלל ילד.

ובגלל שפועל עליו כוח של הרוח, חייבת להיות איזשהי רוח, ואיכשהו עליתי על זה שזו לא סתם רוח, אלא קספר, האחד והיחיד. (ואתם לא רוצים לדעת כמה להשתמש במושג "תאוצת הקספר של הילד/מרי" יכולה לגרום לי לצחוק בערב אחד, אחרי שבמשך 12 שעות אני כבר נמצאת בגהנום.)

וכך מרי פופינס וקספר עסוקים באיך ללמד ילדים להתאבד (להיתלות על חבל שקשור למוט גבוה, כמובן, ואז עוד לקפוץ משם, ולשבור את המפרקת או משהו בסגנון...)

<(^-^<) ^(^-^)^ (>^-^)> ^(^-^)^ <(^-^<) ^(^-^)^ (>^-^)> ^(^-^)^ <(^-^<) ^(^-^)^ (>^-^)>

כשיום שני מתחיל בשעה 8:10 בבוקר (ואני פתאום מגלה איזה שימושי זה לבקש מאנשים שישמרו לי מקום בתרגולים מפוצצים), ואין כוח להקשיב, ועוד האנשים לידך מתחילים לשיר שירי אומפה-לומפה, זו מבחינתי התחלה ליום מבדר וטוב.

היום של אתמול היה דווקא די ממוצע, אבל נורא נהניתי מלשבת בחווה, וכאילו לעשות שיעורים, ותוך כדי לדבר עם אנשים שנורא התגעגעתי אליהם, ולא דיברתי איתם מלא זמן, ואפילו לשמוע חדשות טובות (לנה עברה טסט). אה, גם נורא נהניתי להבריז מתרגול במחשבים.. נראה לי שזו פעם ראשונה שאני מפסידה משהו בכוונה, אבל היה הרבה יותר מעניין להסתובב בזיו עם כמה אנשים, מאשר לשבת בכיתה שבה גם ככה בקושי הייתי מקשיבה, ולכל היותר משחקת עם קיפולי הנייר של חוג האוריגמי שנפתח שם לפני שבוע. P:

<(^-^<) ^(^-^)^ (>^-^)> ^(^-^)^ <(^-^<) ^(^-^)^ (>^-^)> ^(^-^)^ <(^-^<) ^(^-^)^ (>^-^)>

Cookie!

[עוגיות שוקולד צ'יפס זה יאמי.]

סתם, למקרה שלא ידעתם.

<(^-^<) ^(^-^)^ (>^-^)> ^(^-^)^ <(^-^<) ^(^-^)^ (>^-^)> ^(^-^)^ <(^-^<) ^(^-^)^ (>^-^)>

לא כתבתי על זה בפוסט הקודם, אבל גיליתי מיהו אחד האנשים שציטט כמה ציטוטים שקישרתי אליהם בפוסט הציטוטים האחרון. בין היתר יצא לי להכין איתו שיעורים בכמה ימים אחרונים, וזה נורא מבדר גם להשוות ציטוטים.

הטכניון יכול להיות באמת מקום מצחיק.

[עכשיו אני תוהה כמה זמן לוקח לציטוט לאשר ציטוטים ששולחים אליהם oO]

והנה משהו טרי מהערב:

~בודקים את לוח השנה האקדמי במטרה למצוא חופשים~

אני: "תחפש בפסח או פורים לראות אם יש חופש, אני יודעת שבחנוכה אין"

אישנטולכינוילבינתיים: "לפחות אפשר לבוא בחנוכה מחופשים"

אני *עוצרת את עצמי לרגע כדי להבין את מה שנאמר ולא להתפקע מצחוק*: "אבל חנוכה זה לא החג שמתחפשים בו!"

אח"כ הוא עוד ניסה להיזכר בשירי חנוכה, כדי איכשהו להגיע מאחד מהם לכמה נרות מדליקים בחג, ואיכשהו הוא פשוט שר שיר על נס פח השמן, או משהו כזה, במקום משהו על חנוכיה ונרות...

<(^-^<) ^(^-^)^ (>^-^)> ^(^-^)^ <(^-^<) ^(^-^)^ (>^-^)> ^(^-^)^ <(^-^<) ^(^-^)^ (>^-^)>

היום קצת אחרי ההפסקה בתרגול בחדו"א, הצלחתי תוך חצי שנייה להוכיח ש-1 יותר גדול מ-0 (כי מסתר שפעם אמרו לנו שזה גם משהו שצריך להוכיח.. אבל כנראה אם אתם ממש משועממים), בכל מקרה, הנה ההוכחה שלי:

 1     0 

<(^-^<) ^(^-^)^ (>^-^)> ^(^-^)^ <(^-^<) ^(^-^)^ (>^-^)> ^(^-^)^ <(^-^<) ^(^-^)^ (>^-^)>

טיפידי (Tpd)

מינימיזציה

ומינטרמים

- אלו מילים מצחיקות ביותר. חבל שאני צריכה לשמור על טיפת רצינות כשאני צריכה להתרכז כדי להבין את החומר.

ובנימה זו: למישהו יש שבב כזה שמכניסים לראש, והוא מחזיר לזיכרון את כל המתמ' של התיכון, ותוך כדי גם מסביר את הדברים החדשים שמנסים ללמד אתכם?

<(^-^<) ^(^-^)^ (>^-^)> ^(^-^)^ <(^-^<) ^(^-^)^ (>^-^)> ^(^-^)^ <(^-^<) ^(^-^)^ (>^-^)>

אני יודעת שאני בטכניון כש- (רשימה שעלולה להתארך עם הזמן)

1. אנשים מבקשים שיחזירו להם את העבודה לתא מספר 42, כשההמלצה היא 2 הפסרות האחרונות של הת.ז שלהם.

2. כשעל שלט של "שקט, נבחנים" מדביקים מדבקה ענקית של "רוצים פתרון!!!", ומתחת לזה מישהו כותב בעט: "התשובה היא 42".

3. כשיושבים בתחילת חלון של שעתיים, ובגלל פרסומת לקולה, שגררה שיחה על יפנית (שאני מן הסתם לא כ"כ מבינה) פשוט כי כתוב שם ביותר יפנית/סינית מאשר שאר השפות, ואז מנסים לשנות נושא, ובצחוק אני מציעה: "כמה גזים יש בקולה?", ואותם אנשים באמת מחפשים דרכים לחשב את כמות הגזים בקולה, כולל למה הדרך הזו והזו לא תעבוד ולמה כן.

<(^-^<) ^(^-^)^ (>^-^)> ^(^-^)^ <(^-^<) ^(^-^)^ (>^-^)> ^(^-^)^ <(^-^<) ^(^-^)^ (>^-^)>

ובכלל, עליתי על משפט ההתחלה האולטימטיבי לאלה שתקועים יותר מדי בחוות מחשבים:

"אז.. את באה לפה הרבה, אה?"

כן. :/