אתמול בלילה עשיתי עם אימא מבצע "זריקת טלויזיה" ונפטרנו מהדבר הענקי, השחור, הלא שטוח והמאוד ישן שהיה לנו בסלון. כמו שכבר כתבתי פעם [אני די בטוחה שכתבתי] הטלויזיה בת 17 השנים שלנו הלכה לעולמה לפני כחודש. בעקבותיה גם משהו נדפק בממיר. בכל מקרה, לא הייתה טלויזיה בסלון, וגם לראות טלויזיה אצלי במחשב לא היה הפתרון האידאלי בעיניי. אז ביום הטיסה, בחמישי, אצנו רצנו לאיזו חנות שלאימא הייתה הנחה משמעותית בה על דגם כלשהו, ותוך כדי התאהבנו בטלויזיית LCD אחרת לגמרי דווקא של BenQ, עם איכות מהשמיים [נכון למוצע בשוק בימינו]. רק שבשבילה צריך למכור כלייה וחצי, ובכל זאת, רצוי להישאר לפחות עם אחת שלמה, אז בדיוטי-פרי בחנתי LCD 37" של LG, שאכן הסתפקה בכליה אחת בלבד, בלי החצי.

הבייב, or should i call it the monster לפחות בהתחשב בעובדה שבסלון ריק היא נראית מפלצתית למדי (אבל אני שמחה שהיא בול בגודל שרציתי לסלון שלנו, היא תתאים בדיוק), הגיעה אלינו בבוקר היום, רק שהייתה בעיה, הממיר לא עובד ואין לנו איך לכוון אותה. אז "יס" התגלו כדי יעילים, וכשעה וחצי אחרי שהשליחים שהביאו את הטלויזיה ביקרו אצלנו, הגיע גם טכנאי של הלווין שסידר לנו את העניין הזה [או פשוט הביא ממיר חדש, כי הקודם אכן נדפק] ומהיום בבוקר, יש לנו "צעצוע" חדש ויותר מדי ממכר בסלון. האיכות אכן טובה, או ככה זה נראה בינתיים, והכי תענוג היה, שהדבר הראשון שראינו בה באופן נורמלי, אחרי זיפזופ מאסיבי של ערוצים ועוד קצת הגדרות של המסך, היה הסרט "מדגסקר". בהתחשב בעובדה שהפעם הקודמת שראיתי אותו היה במסך הקטנטן בחדר שלי, זה היה חתיכת תענוג כייפי. הסאונד מעולה, והצבעים, שהרי בסרטים מצויירים הם בכלל יפים בפני עצמם, עשו לנו המון כיף בעיניים.

 בקיצור, דירתי הצנועה מכילה בשעות אלו 2 נקבות מאושרות עד הגג בגלל צעצוע חדש בסלון. ייאי. ^^

חוצמזה, גם קניתי בדיוטיפרי נעלי ספורט, כי הגיע הזמן. הסוליות כבר נשחקו כהוגן בנעליים הקודמות.

המשימה הבאה היא אכן לקנות גם את הדגם בשחור, כי נמאס מהאולסטארז, וצריך משהו שיתאים גם לבגדים שחורים. [קוויקי, ניצחת, אני אכן אקנה אותן בהזדמנות.]

ועוד משהו, שאני כמוהו לא מתאפקת יותר מדי בעניין של להשוויץ בזה:

בדיוטי פרי בטורקיה, מוכרים זוג בקבוקי ליטר של בייליס בפחות מ-30 יורו. שזה בערך, במחירים של הארץ, 2 במחיר של 1 [וזה עוד אם מצאתם מקום טוב בארץ, ולא כמו איפה שהארי חיפש כמתנה לחברה שלו, וקיבל את המספר '250 ש"ח' כמחיר לבקבוק אחד].

מיותר לציין שהשגנו לנו זוג בקבוקים שכזה.

יאמי. יאמייאמייאמי!

[ונה נה בננה, על הדרך. P:]

אם אמא שלי צריכה להתחנן בפניי שאני אתלהב מהופעה של אוונסנס, וארוץ לקנות כרטיסים בזה הרגע, ואני אתנגד בגלל מליון וחצי תירוצים מומצאים [אך נכונים כגון: אין לי משוג מה יהיה מצבי בסוף יוני, איפה אני אהיה, האם בכלל בחיים, ובעיקר האם אוכל לפנות ערב שלם כשבוע לפני סוף סמסטר שנשבעתי לעצמי להשקיע בו לשם שינוי כמו שצריך, ופרט שולי נוסף של מחיר כרטיס] - עד כמה זה יהיה עצוב?

טוב, זה די.

בעיקר אם זה מתחיל ויכוחון/שיכנועון על כך שאין מה שישמח אותי, קשה להלהיב אותי, ועלול להיגמר בשיחה ששוב תזכיר לה שלבת שלה אין באמת אינטרסים כלשהם, ובעיקר אין אופי ותחביבים ואהבות מסוימות כלשהן. וממש אין לי כוח להיכנס לזה. בעיקר כי זה נושא כאוב שהדחקתי עמוק עמוק עוד ממזמן, ואני משתדלת לשכוח מהעובדות הפשוטות אך צורמות האלו.

לסקרנים, היה מוי כיף בטורקיה ואולי אפילו צפוי פוסט נפרד על הטיסה. אבל כנראה שאני אשאיר לו את העבודה, בעיקר כי היא הייתה לכבוד יום ההולדת שלו, וכי גם רשמים, דברים מעט יוצאי דופן, והעיקר- ספירת האלכוהול, נמצאים בפנקס שלו, אצלו.

[עד כאן פינת "פרסמי ת'בלוג של חברשלך", בחסות סקאי, מצ'עמםליואנימלנקקתהמון, INC]

כשהיא מתקשרת אליו מחו"ל, ואת דקת הוחצי שיחה איתי היא מבזבזת על לדרוש ממני להחליף את הצבע הורוד של הבלוג, זה אומר משהו.

בינתיים, שיניתי את הרקע של הפוסטים. כשיהיה לי זמן, ואני מקווה שזה לא יהיה רק בסוף התואר, אני אשנה את השאר.

אלא אם, שוב, יש מתנדבים עלומים בקהל שמשעמם להם, ויש להם חזון לאיך הם רוצים לראות את הבלוג הזה, ובעיקר יש להם את הזמן והיכולת להוציא את חזונם אל הפועל, אני יותר מאשמח ואודה להם.

מה עוד?

אני לא אוהבת לנקות. אני אוהבת כשמסודר אצלי ושונאת את התהליך.

ארג.

מה שכן, זה כנראה יאפשר מפגש רביעיה המסתמן עם הזוג המלכותי בסופ"ש, וזה יכול להיות רעיון נחמד.

אז טוב.

אלך לי להמשיך, כן גם בשעה כזו, לסדר את החדר.

שיהיה לכולם חג שמח!!!