[בימבה, עימך הסליחה על גניבת ה"כסכסכס", אבל אין מילים יותר מתאימות, וכאלה שאני מוכנה לכתוב פה ברצף, ליום הזה..]

אני צריכה להיפטר מהיום הזה.

ספירת מלאי:

מצב רוח - אין, אזל.

זמן מבוזבז - 3 שעות על מבחן בספרתיות, שכנראה חבל שניגשתי אליו.

ויכוחים/ריבים עם אימא - 1, מתמשך, ככה שאפשר להגיד 2.

ציטוטים ראויים לאיזכור מהיום - 2

בניסיון להחזרת מצב הרוח שלי הערב, השתתפו: פתי-בר וניל, לחם טרי עם שוקולד, חטיף קטן, כוס תה חם ואמבטיה ארוכה.

הצלחות: 0.

זה רק גרם לי לשים לב עוד יותר לכך שאין לי מצב רוח, ואם יש, אז הוא לא טוב.

הבוקר התחיל לאט ויפה, בזמן שנגסתי בסנדויץ' עם גבינה די מוצלחת לשם שינוי שאימא קנתה, שהיה אמור להיות ארוחת הבוקר. תוך כדי לגימות איטיות מכוס התה פטפטתי לי עם מספר אנשים, וחיטטתי קצת בישרא, בידיעה מוחלטת שיש לי כ-5 שעות נוספות ללמוד למבחן. 5 שעות שבהן אני בהחלט אספיק לעבור על כל החומר של התרגולים, ועוד לחזור קצת על החומר של ההרצאות, לנשום עמוק ולהירגע, ולשכנע את עצמי שאני יודעת הכל, ואין לי מה להפסיד.

וול, הלקח שלמדתי היום הוא, ששיכנוע עצמי הוא בהחלט לא שיקוף המציאות.

ה"כסכסכס" הראשון שנפלט לי היום, היה כאשר לקראת 11:45 בבוקר, באופן מקרי לחלוטין, מצאתי באתר שהמבחן הוא בשעה 14:30, ולא 17:30, כמו שהייתי בטוחה שהוא יהיה. עד היום, לא קיבלתי שום הודעה לרשימת התפוצה במייל לגבי מועדי וחדרי המועד ב' של המבחן היום. ידעתי כמובן שהוא היום, אבל אף אחד מצוות הקורס לא טרח ליידע לגבי השעה, וכך מצאתי את עצמי מניחה שהוא יהיה ב-5 וחצי אחה"צ, בדיוק כמו כל שאר המבחנים שהיו עד כה במועד ב'.

הידיעה המאוד לא משמחת הזו גרמה לי ללחץ אטומי בבוקר, ניסיון נואש לקרו את כל החומר שרציתי לעבור עליו ב-5 שעות, בפחות משעתיים, וזה עוד תוך כדי שכנוע עצמי ש"לא נורא, אפשר לרפרף על זה כי זה מופיע בדפי עזר", ו"את זה אני עוד זוכרת מהפעם הקודמת שלמדתי למבחן" וכו' וכו'..

עצבנית מעט על הגהנום הטיפש, עשיתי את דרכי לשם. אמנם ניסיתי לשמור על קור רוח, ופגשתי אנשים מוכרים בחדר הבחינה ("הנה אנו נפגשים שוב, כמו בכל מועד ב'.." ... "היי! אני לא הייתי בכל מועד ב'! הייתי אולי רק באיזה מועד ב' אחד איתך! P:"), וניסיתי לפטפט איתם כדי להסיח את דעתי מהזוועות המתקרבות.

השתדלתי להיות אופטימית.. לקוות שהם למדו את הלקח אחרי המועד א' המזעזע שהיה, ושיבנו מבחן קצת יותר אנושי.

איזה "כיף" היה להתבדות. אמנם על חלק מהשאלות עניתי לא רע, ואפילו הפתעתי את עצמי בזה שהצלחתי אותן (כלומר, לא השוותי תשובות, אני חושבת שהצלחתי אותן), אך בסופו של דבר, לא הצלחתי הרבה שאלות אחרות.. ומצאתי את עצמי מנחשת עוד יותר ממה שניחשתי בפעם הקודמת, וזה בוודאי לא סימן טוב.

אלא אם חושבים על כך שכאשר ניסיתי לפתור את המבחן ולנחש קצת, זה לא הלך לי כ"כ טוב, אז אולי עם הניחושים יצליח לי. ^.~

מצאתי את עצמי שוב מתלבטת בכמה שאלות, ולא בטוחה, ולצערי, לא שאלתי שאלות בהתחלה, ושמרתי איזה 2 לסוף. רק שבסוף, נכנס אותו מתרגל שבמועד א' הכשיל לי שאלה שהייתה לי תשובה נכונה לה בידיים. לא היו לי יותר מדי ברירות, הייתי צריכה כמה הבהרות, שלא הכי עזרו לי, בעיקר עם יציאת ה- "מה שאת אומרת זה נכון, אבל איך שאת חושבת זה לא נכון." ג'יש, תודה. אתה מוזמן להחליט. oO

אני לא אתפלא אם שוב, בשאלה הזו, שאגב, הקשר בינה לבין החומר בספרתיות הוא מקרי בהחלט, התשובה הנכונה הייתה דווקא השנייה שחשבתי עליה, ולא זו שסימנתי.

בסוף המבחן, במקום לצאת עם הרגשת "הלוואי וזה באמת ישפר לי את הציון של מועד א'", יצאתי עם תחושת "לעזאזל, הלוואי שאני בכלל אעבור, ולא אכשל במבחן כדי שזה לא יסבך לי מקצועות אחרים שמתבססים על הקורס הזה שאני לוקחת עכשיו."

כסכסכס, כבר אמרתי?

וכמה צפוי מצידי שוב לא לקחת איתי מצלמה דווקא כשיהיו כמה דברים חביבים לצלם בדרך. >.<

בערב עוד הספקתי לחטוף על הראש סיפורים שלמים, שבסה"כ התחילו משאלת "כן/לא" תמימה לגבי האם אורחי כבוד מסוימים יכולים לבוא לפה בבוקר או שמא אחה"צ כרגיל. רררר נוסף בפני עצמו..................

2 ציטוטים מהיום:

אני, בהתנהגות נורמלית לחלוטין לפני מבחן: "י' י'! מה ההבדל בין משטר סטטי למשטר דינמי?" (והתנהגות נורמלית היא בלאק אאוט שגורר הצקה לכל מי שנמצא בסביבה שלי)

י': "אויש, אני לא זוכר, זה לא משנה כ"כ.."

אני: "זה כן משנה! שאלו על זה במבחן שעבר! >.<"

כעבור חצי דקה..

אני: "ת' ת'! מה ההבדל בין משטר סטטי למשטר דינמי??"

ת': "אני לא יודע.." *פה נכנס איזה קטע שבו הוא ניסה להיזכר, ואמר איזה משפט, שזה ממש לא זה*  "אבל למה דחוף לך לדעת?"

אני: "כי אני לא זוכרת את זה! ושאלו על זה במבחן שעבר!"

ת': "אה, היו שאלות על זה במבחן שעבר?!"

אני, עם מבט מיואש, מבינה עם מי יש לי עסק.. : "היו 3 או 4 שאלות על זה במבחן שעבר!!!"

~התפקעויות צחוק~

י': "אה, אז אני מבין שלא הגעת לשאלות האלה בכלל שפעם הקודמת, הא?"

זה היה LOL לגמרי..

הממ, וציטוט נוסף, מאיזה סרט צרפתי שזפזפתי את דרכי מולו, אבל הספקתי לראות את הציטוט הבא:

"עתיד. עתיד זה משהו שהמציאו כדי שלא נהנה מההווה."

גאונות.

אולי באמת כדאי שאני אלך לישון ואתעורר מחר, בתקווה שכל המצב הרע ישקע וילך לאיבוד.

סופ"ש נעים לכולם ^^