- כואבת לי האצבע ביד שמאל, כי לפני כ-24 שעות הואלתי בטובי לסגור בעוצמה די רבה את החלון של החדר עליה. בטעות. אבל זה חלון ממ"ד. זה לא נעים, בלשון המעטה.

- המבחנים שלי מתחילים בעוד פחות משבוע ואני מרגישה טיפשה מתמיד.

- ביום שני אימא נזכרה להודיע שבעוד שבועיים יש חתונה לאיזה קרוב משפחה. הדבר האחרון שמתחשק לי זה להגיע. זה גם מצריך נסיעה לעיר אחרת, זה גם נופל על יום שיש לי מבחן בפיזיקה, מה שאומר שאני אהיה כל הערב עם פרצוף 9 באב, בתקווה שאני בכלל אספיק להגיע הבייתה אחרי המבחן מספיק זמן כדי להתארגן (רוב המבחנים הפעם נופלים על אחה"צ). ושלא נדבר על זה שבאמת אין לי כ"כ מה ללבוש..

- באותו נושא, מצאתי באופן הזוי למדי באחת החנויות בקניון שמלה ממש יפה ומחוכים. טווחי המחירים סבירים יחסית למוצרים, אני מודעת לכך שככה זה עולה תמיד, אבל פאק. חבל שאין לי מעל 300 ש"ח להוציא על מחוך, או 570 ש"ח לשמלה קטנה. >.< למה הדברים האלה תמיד כ"כ יפים? [ולמה הם תמיד יקרים מדי? :(]

- נכון שהיה ספיישל לפני כמה חודשים בערוץ 10, אם אני לא טועה, אבל הערב לראשונה אני הולכת לראות את "הסנדק", ותודה ל'יס' שהביאוני עד הלום.

ולפוסט האמיתי:

הרבה עבר עליי בשנה האחרונה, מצחיק, אבל באמת דווקא בשנת תשס"ז ולא בשנה האזרחית.

רציתי לסכם בכמה משפטים, אבל זה קשה. [אני מניחה שבדיוק בשביל זה יש בלוג..]

הייתי במקומות חדשים, הכרתי אנשים חדשים, עשיתי דברים חדשים, נכנסתי למסגרת חדשה, ואיכשהו שרדתי אפילו. [אבל זה בסדר, המבחנים לסמסטר אביב מתחילים בעוד פחות משבוע, ויתחשק לי לתקוע כדור בראש..]

[אפילו התחלתי עשור חדש לחיי! ווהו!]

ומכאן, נותר לי לקוות שהשנה הבאה תהיה לא פחות טובה, ואם יורשה לי, לבקש שהיא תהיה הרבה יותר טובה, כי כמובן יש לאן לשאוף ולהשתפר.

אני מאחלת לכולכם (ואולי קצת לי) שנה טובה ומתוקה.

שנת אושר, שמחה ושלווה.

שנה של הצלחות, שנה של חוויות, שנה של כיף חיים.

3>