זכרתי שהמבחן מתחיל אי שם בצהריים. בערך ב-1.

התרווחתי לי בחדר, התיישבתי ליד המחשב, פתחתי דף אינטרנט ונכנסתי למת'נט.

בדיוק ב-1 האתר התעדכן, נכנסתי, והתחלתי לפתור את התרגילים אחד-אחד. תחושת הסתלבט הייתה מגניבה למדי, והלך לי לא רע. לא היה כזה קל, אבל עדיין.

כמו שצ'ירי אמרה: "במבחן אין לך 4 נסיונות".

ידעתי שיש שני חלקים למבחן, ודי באמצע החלק הראשון כבר הייתה לי הרגשה די טובה לגבי ההמשך, גם אם נתקעתי קצת עם התרגילים עד אז.

ואז, אמא חזרה הבייתה מהעבודה.

"מה את עושה פה? אין לך מבחן?"

"יש, הנה, אני בדיוק באמצע עכשיו." אמרתי, בעודי מצביעה על חלון המת'נט שפתוח מולי. "זו פעם ראשונה שהם עושים את זה ככה, ממוחשב, ככה שאני יכולה לעשות את זה מהבית.."

"את בטוחה? לא עושים את זה שם, בתוך כיתות? שיהיה מישהו שמשגיח עליכם, גם אם העבודה על המחשב? אני די בטוחה שאת צריכה להיות בטכניון, לא פה."

ואז הבנתי, משהו באמת לא בסדר פה. הם הרי לא ייתנו לנו לעשות מבחן מהבית.

עזבתי את מה שעשיתי עד עכשיו כמו שהוא, וניצלתי את ההפסקה כדי להגיע לטכניון. שם התברר לי שאמא צדקה, ובמקום בבית, הייתי אמורה להגיע לשם, ולהיכנס לכיתת מבחנים, שם אמנם אני אעשה בדיוק את אותו דבר (אולי בלי חומר פתוח P:) אבל עם אנשים שאמורים להשגיח עלינו.

הייתי בהלם מוחלט, הייתי בטוחה שזה ממש לא משנה מאיפה אני אפתור את המבחן, הוא במילא שם, במת'נט. הסתבר לי שלא.

אני זוכרת ש"בכיתי" לאיזה מישהו, שכנראה היה מרצה אחראי (אבל נראה כמו מנהל של משהו..), ורצתי במסדרון אחרי עוד מישהי חשובה ואחראית, וסיפרתי לכל אחד מהם בזמנו שזו טעות אנוש מצערת וממש לא ידעתי שאני צריכה להיות שם ואסור לעשות את זה מהבית. איכשהו שכנעתי את המישהי החשובה שאח"כ הלכה לדבר עם המישהו החשוב האחר, ואמרה לו כל מיני דברים טובים עליי [oO] שבסוף איכשהו שכנעו אותו להכניס אותי לחלק השני של המבחן.

בשלב הזה, התהפכתי לצד השני של המיטה וגיליתי קרני אור מבצבצות מבין התריסים.

אמרתי כבר שאני שונאת שעון חורף? עם האור שנכנס מוקדם מדי לעיניים, והחושך שבא מוקדם מדי, כאילו שגם ככה אני לא אראה בקרוב רק חושך בערבים ההם, שאני אתקע יותר מדי זמן בחווה.

הסתובבתי לצד השני, וניסיתי לשכנע את עצמי שזה היה רק חלום. אבל לעזאזל, הוא הרגיש כ"כ אמיתי! לקח לי ממש המון זמן עד שהבנתי שאני חלמתי את הדבר המוזר הזה, ושהמבחן שלי עוד לא התחיל, ורחוק מלהיות אחריי.

סימן שאת נמצאת יותר מדי זמן בטכניון #24: "את חולמת על מבחנים במת'נט".

סימן שאת מסתובבת יותר מדי עם עתודאים #68: "אנשים שואלים אותך האם הייתה לך טירונות הקיץ, ואיך היה." 

עכשיו הוא אמנם כן מאחורי, אבל זה לא ממש עוזר. רק בבוקר ואתמול בלילה הבנתי את ההבדלים בין הסוגים השונים של האינטגרלים, וזכרתי בע"פ את משפטי גאוס, סטוקס וגרין, אבל זה לא עזר לי הרבה, כי לא תרגלתי כמעט כלום (יחסית לכמה שבנאדם שרוצה לקבל קצת מעל לעובר בחדו"א אמור), ולקח לי זמן לפתור דברים.

אה, ובין אם זו טראומה מחדו"א 1 ת', ובין אם זה סתם חוסר חיבה לתרגילים האלה - אני שונאת שאלות פתוחות! אני שונאת שאלות פתוחות שצריך להוכיח בהן דברים ולהסביר דברים וזה... ואיזה יופי שזה היה רוב המבחן. >.<

בכל אופן, אם להיום הייתי די מוכנה ברמת ה"לדעת את החומר", אני מאמינה שהשבועיים שיש לי בין מועדי א' לב' ייתנו לי מספיק זמן בשביל לתרגל כמו שצריך, ולהוציא ציון גבוה יותר במועד ב' [בלי קשר לכמה שאני אוציא היום, זה בטוח לא יהיה הרבה...]. עכשיו רק נותר לי להגשים את המשאלה לגבי לפחות לעבור את המבחן בפיזיקה. הפעם, אני באמת מודה שאני אסתפק בעובר, וכמו עם 1 מ' (רק שהפעם אני יודעת שזה גרוע יותר), אני בהחלט לא רוצה לחזור על הקורס הזה שוב.

עד כאן,

סקאי, שיודעת שהפרה את החוק הראשון של עונת המבחנים עם הפוסט הזה, אבל בואו נקרא לזה שיחרור קיטור, אז מותר לי.