מחר, אחרי סיומה של סדרת מבחני מועד א' הנוראית והכושלת ביותר שסטודנט טכניון ראה מעודו אי פעם (בחסות עבדתכם הנאמנה), אני אקח נשימה עמוקה, ולפני שאשבר עוד פעם לרסיסים אלך עם ליז לסרט (בתקווה שהתכנון עדיין בתוקף) "אבק כוכבים".

כשאחזור הבייתה, במקום התכניות שהיו, אסתגר בחדר ואחזור (לנסות/ללמוד) לנגן על הגיטרה המקסימה שהוא הביא לי.

התגעגעתי.

שום דבר לא הולך כמו שצריך, שום דבר.

אפילו אימא התיישבה לראות את הסרט של פאריס הילטון, בתואנת "דע את האויב". זה היה מזעזע.. אבל לפחות גיליתי שהדיבוב הרוסי עושה עם הסרט הזה הרבה מעבר לחסד.

והיה קטע מבדר, כשהראו את פאריס שמה קצפת על איבר מאוד מסוים של חבר שלה (או משהו בסגנון) - אימא: "שתשים במקום זה דבק!"

[lol.]

(לזכותי ייאמר שישבתי שם כמה דקות בזמן ארוחת בוקר ופרשתי מיד לחדר...)