האם את מגדירה את עצמך בעלת הערכה עצמית גבוהה?
לחלוטין לא.

האם לדעתך אנשים רואים בך בעלת ביטחון?
אין לי שמץ של מושג.
אבל אם כן - זה אומר שאני שחקנית מצוינת.

מה הדבר שהכי מערער את הביטחון שלך?
ביקורת שלילית, כמובן.
ואירועים שליליים (צפויים ולא צפויים)..

האם את נוטה לתת לאנשים לנסות לשנות אותך?
לא תמיד.
התשובה היא "כן" בעיקר אם מדובר בשינויים שבתוך תוכי גם ככה רציתי לבצע, ואני מסכימה איתם, ופשוט חיכיתי למשהו הקטן או הגדול שידחוף אותי לעשות אותם.

האם את מאמינה שהאופי חשוב יותר מהיופי?
ברוב המקרים.
(במציאות, גם יופי קובע לא מעט..)

אם היית יכולה לשנות משהו בעצמך, מה היית משנה?
לא מעט דברים...
אני תוהה כמה מהם באמת בשליטתי..

האם לדעתך את יכולה לערער ביטחון של אנשים אחרים? למה?
אני לא יודעת. למעשה, אני מקווה שלא. אני מהאנשים האלה שבד"כ פועלים להעלאת ביטחון עצמי של אחרים ולשיפורו בעיקר. אני אוהבת את זה, וככל שזה תלוי בי, לאנשים הקרובים לי לעולם לא ארצה לערער את הביטחון העצמי.
אם לנסות לענות באמת על השאלה, אם יש אנשים שאולי אני מסוגלת לערער את הביטחון העצמי שלהם, אלו כנראה אנשים שמכירים אותי מספיק טוב ומספיק זמן כדי שאני אהיה מספיק חשובה להם, על מנת שדעתי תשפיע עליהם כ"כ. אבל כאמור, האנשים האלה הם האחרונים בעולם שיהיה לי אינטרס כלשהו לערער את ביטחונם.

האם קרה שהשתנית בגלל אחרים? אם כן - כיצד?
קצת.. אולי.
קשה לי לראות שינויים של עצמי, כי אני חווה אותם. נכון, זה אמור לגרום לי כן להרגיש אותם, אבל אני הרי משתנה יחד איתם. מי שיותר ירגיש בהם הם האנשים סביבי..
אז תגידו לי - השתניתי בזמן האחרון?

נראה לי שאני עוברת תכן. זה נחמד. (זו הייתה ותהיה השורה היחידה שקשורה לטכניון פה.)

סוף השבוע היה חביב ביותר.

בשבת נסענו עם קוויקי לפארק הלאומי ברמת גן. פעם ראשונה שאני נוסעת לשם במודע (היום גיליתי שבעצם כן הייתי שם פעם, כשהייתי ממש קטנה, תוך כדי טיול לספארי הסמוך, ולא זכרתי את זה בכלל), ומחובתי לציין שמאוד נהניתי. עשינו טיול נחמד ביותר, כן ירבו.

הדבר הכי נחמד בטיול הזה, לפחות לדעתי, הייתה התגלית המאוד מעניינת הבאה:

אחה"צ, כשהשמש מתחילה לשקוע, ומתחיל להתקרר, הברווזים (שלום, אני סקאי ויש לי אובססיה לא מוסברת לברווזים) באגם מתקבצים להם במרכזו, ומתחילים לשוט בקבוצה אחת גדולה. אך מי שיסתכל טוב טוב על הקבוצה הזו, ישים לב שבעצם, הם כולם משייטים להם בזוגות. מתחלקים לזכר-נקבה ושטים להם ברחבי האגם ביחד, זוגות-זוגות. אני פשוט הוקסמתי מהתופעה הזו, שמן הסתם זו פעם ראשונה שיוצא לי לחזות באחת כזו. בעיניי זה היה ממש יפה, אפילו רומנטי מצידם.

[פינת ה-happy anniversary: שנה ורבע לי ולקוויקי, ושנה לחתונה של אחותו. (ובאופן לא מפתיע למדי, הצלחתי להיות הנקבה שזוכרת "תאריכים חשובים", אפילו שהם לא קשורים ישירות אליי אלא יותר אליו. P:)]

[סתם כי מתחשק לשתף: תמונה של פינת המיני-פסלוני-חתולים שלי. נקנו דווקא באילת (נראה לי בחנות המזכרות של המצפה התת-ימי) אימא ראתה שהתלבטתי בין כמה מהם, ובסוף החליטה שנקנה את כולם. ^^ וכן, זה עכבר מזכוכית עומד לו באמצע ורוקד 'קזצ'וק'.]