את השנה השנייה שלי התחלתי באיחור-מה מטעמים שפורטו בפוסט שעבר וממש אין לי את הכוח לחזור עליהם שוב.

המועד ב' בחדו"א 2 מ' הלך לי זוועה ותודה שלא שאלתם.

אני צריכה להפסיק עם הקטע הזה של לקרוא-חומר-להנהן ש"אוף נו, אני יודעת את זה"-לחטוף בלאקאאוט במבחן-לקלוט שאני לא באמת יודעת הכל-לקלוט שלא תרגלתי כמעט כלום וזה רע.

אז בעיקרון, היום הנורמלי הראשון שהיה לי הוא בעצם היום. הייתה אמנם המעבדה בפיזיקה בשלישי (עם מדריך שנראה חדש, מה שאומר שאולי הוא יהיה בסדר ולא ממש קשוח), וגם גילו לנו שם שנגמר העידן התמים של ציונים מעל 90 ושעכשיו הציון הנמוך ביותר יהיה 60-70, וכדי לקבל מעל 90 צריך ממש להתאמץ. כאילו שלא מספיק שבשביל קורס של נקודה אחת בלבד צריך לקרוע את התחת גם בשביל לקבל ציון מינימלי. אה, והחידוש? (לפחות יחסית למעבדה 1) בחן לפני כל מעבדה! היפ-היפ-הוריי! [NOT]

בכל אופן, אני ממש לא הולכת לאהוב את זה. אני כבר לא אוהבת את זה.. הו, וול...

בכלל, העומס הסמסטר צפוי להיות מאוד גדול, כשבכל קורס יש שיעורי בית להגשה, מה שאומר שהפעם כדאי לי לשקול ברצינות להעביר את המיטה שלי לחווה..

אתמול הואלתי בטובי לדחות 2 תרגולים מהבוקר ליום אחר ולבוא להרצאה במד"ח רק כדי לגלות שאל המרצה הזה אני לא חוזרת. היה משעמם, וגם אם באתי רק כדי להקשיב, גם את זה לא יכולתי לעשות..  פרשתי די מהר לניסיון עלוב לעבור על עוד כמה משפטים והגדרות בחדו"א.

היה לי חלון היום בגלל הרצאה שלא הייתה, ומצאתי מרצה ממש טוב למד"ח, הוא אפילו המרצה האחראי, ומיותר לציין שהוא הרבה יותר טוב מהקודם. שמחה וטובת לב חזרתי הבייתה רק כדי לגלות שהUdonky צוחק עליי מול הפרצוף עם זה שאין לו מערכת לסדר לי (אחרי שהורדתי את האופציה של המרצה המשעמם למד"ח). לא הבנתי מה לא בסדר, ואחרי מחקר מקיף הבנתי שבגלל כמה אילוצי מערכת (כמו מעבדה שאני רשומה אליה ולא ממש רוצה לשנות ועוד הרצאה אחת) אני לא יכולה כמעט לשנות את המערכת, והכי חשוב, אני לא יכולה לעבור למרצה טוב יותר, במקצוע שאני ווקא צריכה לשבת בהרצאות שלו, כי זה לא חומר שאני אבין out of the blue. והרגע שהבנתי שאין גרוע מלמצוא מרצה טוב במקצוע מסוים, ואז להבין שאין שום סיכוי ללכת להרצאות שלו, אבל פשוט שום סיכוי. ואם זה לא מספיק, יש עוד הרצאה אחת במד"ח שאמנם אין לי מושג איך היא, אבל גם אליה אני לא יכולה ללכת! >.<

גם ככה בשביל ללכת אליו הייתי צריכה לוותר על תרגול די טוב בדיוק באותו מקצוע, ועוד הייתי מוכנה להשלים עם זה (למרות שלילי אמרה שהיא ניסתה 2 מתרגלים אחרים והם היו ממש גרועים), אבל לא, אין לי שום אפשרות להזיז כמעט כלום במערכת!

מישהו המציא כבר את השעון-חול שהיה להרמיוני בספר הרביעי? oO אני ממש צריכה אחד כזה...

בעיקר כי גם גיליתי ששלישי בבוקר זה הזמן של ההצראות/תרגולים הטובים ביותר כמעט בכל מקצוע (או ככה לפחות אמרו לי, אני יודעת שלי יש הרצאה שאני לא רוצה לשנות..).

אני כבר מתחילה לשכוח מלמלא את יום ראשון על חשבון חופש בחמישי או רביעי... פוף...

היתרון הכי ניכר במערכת שלי הוא העובדה שלפי המסתמן, היא מאוד נוחה מבחינת ריצה בין ביניינים. ובכן, בעיקר כי אין לי הרבה כאלה. אולי ריצות בין כיתות במקומות שונים לחלוטין בתוך אותו בניין, אבל ברוב הימים, את רוב השעות שלי אני אבלה באותו בניין, לטוב ולרע..

האמת היא שאתמול (רביעי) היה ממש יום ארוך... הוא התחיל מזה שלא הצלחתי להחזיק מעמד ובדקתי ציונים במד"ר (רציתי לחכות לאחרי חדו"א, כי ידעתי שאני לא אמורה לעבור), כדי לגלות שהיה מספיק פקטור למבחן כדי שאני אעבור, מה שאומר שבינתיים אני יכולה לעזוב בצד את כל תסריטי הריצה אחרי מתרגלים ומרצים שייאשרו לי לקחת כמעט את כל הקורסים הסמסטר כי הם דורשים את זה כקדם (עכשיו רק נותר לי לקוות שהתסריטים האלה לא יתממשו עם חדו"א, בעיקר כי הסמסטר הנוכחי הוא האחרון לשיפור ציון בחדו"א 2 מ', אח"כ אני אתקע עם 2ת', וזה ממש לא בראש שלי). ולא רק זה, אלא פורסמו ציונים סופיים בתכן, וגיליתי שיש לי 77, ציון שאני לא הולכת לערער עליו בכלל (בעיקר כי אני יודעת שמגיע לי הרבה פחות טכנית). אה וגם נוסף לנו ציון של 90 על אחד מהש"ב שבכלל לא הגשנו, או לפחות לא הארי ולא אני זוכרים שהגשנו.. oO  זה נחמד..

בכל אופן, אחרי ניסיונות מאוד כושלים לעבור על החומר במשך שעות, ואחרי עוד שעתיים משעממות במיוחד בהרצאה כמו שכבר כתבתי, היה לי מבחן גרוע.

מה שכן, בהרצאה הארי הציע ללכת בערב להסל'ס ובגלל שמעולם לא הייתי שם ובגלל שגם לא הייתה לי חופשת סמסטר לשמה (במובן של זמן באמת חופשי בלי דאגות למבחנים, מועדי א' וב' כאחד) החלטתי שהגיע הזמן. אמנם עוד אחרי המבחן עצמו כבר לא היה לי כוח לכלום, ורק רציתי לחזור הבייתה ולישון (משהו שלא עשיתי כמו שצריך כבר לא מעט ימים, בין היתר בגלל חדו"א ועוד יותר בין היתר בגלל חשש כבר לציון במד"ר), אבל תוך כדי שיחת טלפון לקוויקי, הוא אמר לי ללכת, ומי אני שאגיד לו לא? ^.~

בסופו של דבר היה די נחמד (הנוכחים היו אני, הארי,סשה וא' - שאני צריכה למצוא לה כינוי כנראה..), רק 2 דברים הרסו לי את הערב (חוץ מהעובדה שלהם היה זמן לנוח קצת לפני היציאה הזו ואני הייתה תשושה בטירוף):

1. כל הטכניון שם! (או כמו שתיקנתי אחרי שהארי אמר לי "לא נכון": "טוב, אז כל מי שפה הוא מהטכניון!") בכל פעם שנכנסו אנשים, הם היו פרצופים מוכרים מהמסדרונות, גאד דמיט, המלצרית שלנו הייתה מהטכניון. אתמול בהחלט הבנתי למה לא הייתי במקום הזה עד עכשיו. (למרות שהמקום עצמו נחמד למדי, ואפילו שם מדי פעם דיסקים שלמים של פינק פלויד)

2. הווינשטפן שלי הגיעה בכוס של טובורג למרות שלשאר הבירה הגיעה בכוסות המתאימות. זה הרס כי דווקא אתמול ציפיתי לזה במיוחד, הרבה זמן לא שתיתי אותה (מאילת, נראה לי) והתגעגעתי וזה היה מבאס בטירוף. וכן, רף הציפיות שלי כשאני עייפה מהעולם הוא גבוה.

חוץ מזה, היה באמת משעשע למדי.

(והנה, אפילו סימנתי וי על עוד מקום..)

טוב, בזאת נגמרו לי הזכרונות מהשבוע/יומיים האחרונים, ויחד עם זה גם הכוח לכתוב.

וממחר, ללמוד טוב למועד ב' בכימיה כללית (I'm lame, I'm so lame, I know...) כי יש סיבה שלקחתי את הקורס הזה, והיא שיפור הממוצע, לא הורדה שלו.

החדשות הרעות ביני לבין עצמי, הוא שנראה לי שאני צריכה משקפיים חדשות כי התעקמו לי לחלוטין העיניים.. פאן.

סקאי, עייפה ושונאת את המערכת הלא-מסוגלת-לזוז שלה, INC