ובאמת קצת, כי הבנתי שלכתוב פוסט אחת לשבוע זה לא הפתרון האידאלי.

ביום חמישי שעבר, בערך בזמן זהה לכתיבת שורות אלה, מצאתי את עצמי בדרכי אל קוויקי, בפעם הראשונה היישר עד המעונות. הנסיעה עברה בשלום, וזה פרט מאוד ראוי לציון בהתחשב בעובדה שבחוץ חשוך ורוב כביש 4 נראה בדיוק אותו גבר, וגם בזה שהנהג היה סנילי ברמות מטורפות וכל פעם אמר לאנשים להזכיר לו להגיד מתי הצומת/התחנה שבה הם רוצים לרדת.

מסקנת סוף השבוע הייתה שסופי שבוע ארוכים הם דבר מעולה, אבל זה באמת לא חידוש כ"כ גדול.

[מממ... סמיילים בקטע, אני עוד אצטרך להחליט מה אני עושה עם זה..]

בערב שישי הלכנו לבדוק מקום שאמור להיות ממש ליד רופין, ושבוע לפני לקח לנו יותר מדי זמן לקלוט איך להגיע אליו הכי טוב, אבל מצאנו דרך מצוינת ("פרצה בגדר", תרתי משמע) ויצאנו לנו לבקר שם. קוראים לזה "מקום לחלום" ובעיקרון זה לא בית-קפה או מסעדה סטנדרטיים. זה בד"כ מעין מרכז של אומנים, אבל בסופי שבוע הוא הופך למקום חביב עם הופעות ג'אז ובית קפה. השמות של המאכלים בתפריט היו כ"כ מעניינים שפשוט לקחתי אחד למזכרת (זה בסדר, זה בסה"כ דף נייר, לא מסוג הדברים שתמצאו בכל מסעדה ממוצעת). והכי ייזכר לי זה המרק בצל ויין אדום שבא בתוך לחם אפוי והיה פשוט מעולה. פאי האגסים ייזכר בעיקר בזכות הדרך המעניינת שלהם לחיתוך אגסים ולעובדה שהוא באמת היה טעים. קיבלנו גם טעימות של סנגריה, שבהתחלה בכלל לא ידענו מה זה, ואחרי רחרוח וטעימה קלה גילינו שזה משקה טעים ביותר, רק שהדבר היחיד שהפריע לי זה שרציתי לדעת ממה זה עשוי, כי זה עשה לי רושם נורא מוכר. אז מסתבר שזה יין חם מבושל עם תבלינים ותפוחים, וזה נראה לי מוכר פשוט כי לפני כמה שנים טובות שתיתי משהו כזה אצל המורה למוזיקה, וגם אז זה השאיר רושם טוב. בשלב כלשהו, וקוויקי בטח יגיד לכם שנמאס לי, למרות שממש לא, החלטנו לעזוב את ההופעה והמקום, כי בסופו של דבר גם התחיל להיות קצת מאוחר ואיכשהו, זה היה יום ארוך.

ביום שבת עוד הספקנו להיפגש עם האחיות של קוויקי שבאו לבקר, והיה מאוד משעשע. [כן, איכשהו. למרות שהרגשתי ליד כולם כזאת צוציקית קטנה וחסרת חיים, או ניסיון חיים או דברים מעניינים להגיד, כרגיל, היה ממש משעשע.]

בין היתר, הספקנו גם לראות את "Big Cat Diary" באנימל פלאנט, שהפך בשבועות האחרונים לממש התמכרות שלי. (כן, יותר מפייסבוק, למרות שאי אפשר להשוות מבחינת הזמינות).

השבוע בגהנום עבר בערך כמו כל שבוע, רק שהפעם היה בונוס של חלוקת כרטיסי סטודנט וכל מה שנובע מכך. בשנה שעברה, זה היה נחיל המוני של אנשים שהתנפלו עליך עד שלא פתחת 20 חשבונות בכל בנק. הפעם, יימאר לזכותם שזה היה הרבה פחות מטריד, והרבה יותר שווה. כלומר, היה הרבה יותר קל להוציא מהם סתם מתנות, בלי שיגידו לך כל 2 דקות לפתוח חשבון, לתרום איברים או את נשמתך לתאגיד ענק כלשהו.

השלל:

-תיק, יומן ופנקס הנחות חביב שצריך לנצל (מאס"ט).

- טוש מדגיש קטן, המון פופקורן, ספר מוזר עם ציטוטים על "אושר"

- 2 מחברות ו-2 קרשי כתיבה (ועוד אחד שלקחתי לקוויקי)

- 3 מיני-סטיקים של axe (גם כן לקוויקי, שלא יגיד שאני לא דואגת לו P:)

- כוס קפה שבאה ממש בזמן כי רציתי משהו חם.

- 3 טעימות של יין (יין וואנאבי, יש שם רק 6% אלכוהול, אבל הוא היה חביב)

ואולי עוד כמה דברים קטנים מדי שאני לא זוכרת.

מה שלא היה טוב השבוע זה שהואלתי בטובי להצטנן. כן, חודש וטיפה אחרי שהייתי חולה, הנה זה בא שוב. יכולות להיות לזה מליון סיבות, אבל למזלי זה לא גרוע כמו הפעם האחרונה, ואני מקווה להחלים סופית עד מחר בבוקר.

[note to self: להשלים תרגול מד"ח שפספסתי כי לא היה לי כוח לקום "מוקדם" כשאני חולה.]

ובינתיים, הסמסטר הזה בסכנת הכחדה, והמצב על הפנים. אם מבטלים אותו, מן הסתם יש השלכות כבדות על העתיד, וגם אם לא, כבר בוזבז יותר מחודש, ואין לי מושג אם ואיך מתכוונים להשלים את הכל, זה הולך להיות ממש סיוט. או בקיצור, כמו שעדן אמרה לי לפני כמה ימים: "מצאת מתי להתחיל ללמוד".

זהו לבינתיים, אני אישית מקווה להחלים עד מחר..

שיהיה לכולם סופ"ש מעולה!

נ.ב. פרו זה נחמד.

מישהו הגיע לבלוג של קוויקי מחיפוש של "בדיחות טכניון". אני תוהה האם כדאי לי לאפשר תיעוד של מנועי חיפוש (הורדתי כי זה גרם לפרצופים לא רצויים להגיע לכאן) ולו רק לשם השעשוע שבעניין.