מעשה בשקית מרשמלו, שנקנתה לפני זמן מה ביחד עם עוד שתיים כדוגמתה.

הראשונה נאכלה בין היתר יחד עם קוויקי, אז גילינו את נפלאות הטבעת המרשמלו בקפה חם. אפילו את אימא לימדתי את הפלא המופלא, ויהי בוקר ויהי ערב, והיה כי טוב.

השנייה נפתחה לפני זמן לא רב בערב שבו התחשק לי משהו רך ומתוק, ומי אם לא נסיכת המרשמלו, תפתח שקית מרשמלו לשם המטרה הקדושה. אז היא נפתחה, אבל מהר מאוד הבנתי שאין לי הרבה סיכוי לאכול את כולה לבד. (בידיעה מוחלטת שאימא לא תאכל מהם הרבה..)

ויהי בוקר, ויהי ערב ותבוא ההבנה כי אנוכי מוקפת בסטודנטים רעבים, שיעשו הכל תמורת אוכל (אפילו ישלמו עליו ) וכמובן שלא יתנגדו למרשמלו חופשי. בעיקר אם הם ילדים קטנים (אממ.. נו, עתודאים.) שלא יתביישו לזלול מרשמלו באמצע הרצאה. לשם המטרה אפילו נקנה קפה בהפסקה השנייה, וגם בלעדיו, השקית הלא-קטנה-בכלל נגמרה חיש מהר. אפילו ההרצאה המשעממת-לרוב במעגלים עברה הרבה יותר טוב מהקודמת.

ולנושא הרבה יותר חשוב ומעניין:

היום יום הולדת לנורמה ולויקי - תהיו ילדים טובים ולכו להגיד מזל טוב!