אני לא יודעת אם זה מהזדהות או משהו,

אבל אני יודעת שתכננתי לעשות פוסט קצר וחביב על איזה יופי שאימא סופסוף תיקנה את הפלאפון שלה (אחרי השבתה של חודשיים אם לא יותר) ואני יכולה להראות לכם תמונה חביבה וגם לחוד חידה וכאלה.

אבל האמת היא שפתחתי וסגרתי את חלון העריכה לפחות 3 פעמים ואני לא מסוגלת לכתוב כלום.

יש לי כאבי תופת בשן ימנית אחת, ואני לא יודעת אם זו תוצאה של הרבה מדי ממתקים שתגרור סתימה חדשה וזכרונות מודחקים מאיזה "כיף" זה ללכת לרופא שיניים, או שאולי זה בגלל הזנחה של שיני בינה שמזמן אמרו לי שכדאי להוציא אותן לפני שהן גדלות לי, כי הן עוד איכשהו גדלות באלכסון ויכולות להשפיע על שאר השיניים. >.<

זה לא סוג המידע שאני משתפת בו בד"כ, אבל ארג.

כואב לי ומעצבן לי בגלל זה, ואני צריכה לשחרר את כל הקיטור הזה לאנשהו.

תתמודדו.

אחרי זיוני שכל רבים מצידי על איזה מציק זה לקבל טונות של ספאם מדי יום לויאגרה ושות', סשה שלח לי את הקומיקס הזה.

ואני תוהה - אם כבר, כ"כ קשה לכם להבחין בי אימיילים של בחורות לגברים?