אכן, זהו פוסטתמונות (!!!11) פרוותי, שמוקדש לכמה יצורים שנמצאים אצלי בבית, ואז מה שהם דוממים, זה לא הופך אותם ללא-חמודים או משהו.

הצילום באדיבות האריק-של-אימא (פלאפון שהיא הואילה בטובה לתקן לפני כשבועיים).

זה דובי שנמצא ברשותי כבר המון זמן, והחלטתי לתעד אותו בפוזה המתאימה לדובים: שומר הדבש המסור.

הייתי מצלמת אותו גם מלקק את האצבעות, אם זה לא היה מלכלך אותו לגמרי..

הבאים בתור הם החזרזירים שאני נהנית לצחוק עליהם, אבל הם מחממים את רגליי נאמנה בימים הקרים של החורף. ובכלל, הם ורודים:

ואחד שהחליט לדמגן לבד:

וזו אולי התעללות, אבל יום אחד לפני כמה חודשים סידרנו קצת את החדר של אימא, ומצאנו שרשרת ערסית-נקבתית (ערסית בגלל הזהב, נקבתית בגלל הסרט) והחלטתי לתלות אותה על הכלבלבה התורנית:

וזה אולי לא משהו פרוותי, אבל אתם מוזמנים לנחש מה מצולם בתמונה הזו:

האביב הזה מתחיל טוב, רק שיימשך ככה.